מפרשי רש"י על שמות יב כא
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ב • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
רש"י
"משכו" - מי שיש לו צאן ימשוך משלו
"וקחו" - מי שאין לו יקח מן השוק
"למשפחתיכם" - שה לבית אבות
רש"י מנוקד ומעוצב
מִשְׁכוּ – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ (מכילתא כאן).
וּקְחוּ – מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק (שם).
לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם – "שֶׂה לְבֵית אָבוֹת" (שמות יב,ג).
מפרשי רש"י
[מח] משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו כו'. אף על גב דלעיל פירש (רש"י פסוק ו) "משכו וקחו" 'משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה', אין המקרא יוצא מידי פשוטו (יבמות דף כד.), וצריך לפרש "משכו" מי שיש לו ימשוך משלו, "וקחו" וגו', אלא שקשה דלמה לי למכתב, דפשוט מי שיש לו ימשוך משלו, ולא היה צריך לומר "[משכו] וקחו צאן", ולכך דרשינן "משכו" ידיכם מעבודה זרה "וקחו" צאן של מצוה:
[מט] למשפחותיכם שה לבית אבות. פירוש שאין פירוש "למשפחותיכם" שיקחו כל המשפחות ביחד כמשמעות הכתוב, דהא "שה לבית" (פסוק ג) אמרה תורה, אלא 'שה לבית אבות', דהיינו שה לכל משפחה ומשפחה: