"כי ידין", ר"ל שזכר הנפלאות והנסים שיעשה בדור ודור הם מסבה "שידין ה' עבדיו" לעשות משפטם, ועי"כ יחדש נסים בדור ודור אם לפרוע מצריהם, או להיטיב עמהם, "ועל עבדיו יתנחם", שהגם שבעת שיעשה הנס ומשנה סדרי בראשית נראה כאלו מתנחם ומתחרט מן חקי הטבע אשר שם חק ולא יעבור, למשל באותו שעה שאמר לשמש דום ולים שיתיצבו כמו נד נוזלים, התרחק מהחקים הקבועים אשר חקק שהשמש תלך על מעגלה, והמים ירדו במורד, בכל זה ישנה חקי הטבע ויתנחם ויתחרט מהם לפי שעה, לצורך עבדיו, כדי לגדלם בעולם, או כדי להושיעם על ידי זה מאויביהם:
