מ"ג תהלים קלה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קלה · יד · >>

מקרא

כתיב: כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם

מנוקד: כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם.

עם טעמים: כִּֽי־יָדִ֣ין יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ
  וְעַל־עֲ֝בָדָ֗יו יִתְנֶחָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ידין ה' עמו" - ישפוט משפטם מאויביהם

"יתנחם" - יתעשת (יתעכב)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי ידין", ר"ל שזכר הנפלאות והנסים שיעשה בדור ודור הם מסבה "שידין ה' עבדיו" לעשות משפטם, ועי"כ יחדש נסים בדור ודור אם לפרוע מצריהם, או להיטיב עמהם, "ועל עבדיו יתנחם", שהגם שבעת שיעשה הנס ומשנה סדרי בראשית נראה כאלו מתנחם ומתחרט מן חקי הטבע אשר שם חק ולא יעבור, למשל באותו שעה שאמר לשמש דום ולים שיתיצבו כמו נד נוזלים, התרחק מהחקים הקבועים אשר חקק שהשמש תלך על מעגלה, והמים ירדו במורד, בכל זה ישנה חקי הטבע ויתנחם ויתחרט מהם לפי שעה, לצורך עבדיו, כדי לגדלם בעולם, או כדי להושיעם על ידי זה מאויביהם:

ביאור המילות

"יתנחם". מענין חרטה, כמו וינחם ה' כי עשה את האדם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יתנחם" - יחשוב מחשבה אחרת להיטיב להם

"כי ידין" - כי עוד יבוא זמן אשר ידין ה' דין עמו לנקום נקמתם מיד העובדי כוכבים ומזלות