ויאמר ארחמך החי"ת נקראת בקמ"ץ חטוף בשקל אזכרך מארץ ירדן (תהלים מב ז); ופרושו אאהבך. תרגום ויאהב (בראשית כה כח) ורחים. והאהבה הוא סוף מה שיכול האדם לעשות בזה העולם להתקרב אל הבורא; וכן אמר (ישעיהו מא ח) זרע אברהם אהבי. והיראה קודמת לאהבה. וכשירגיל אדם עצמו ביראה יבא לידי אהבה, שיעבד הבורא מאהבה אפילו לא יהיה לו גמול בזה. ויש מפרשים (אבן עזרא וזולתו): ארחמך אבקש רחמים ממך.
יהוה חזקי: החי"ת בחיר"ק, והוא מן חזק; ואם לא נמצא, כי אם מן חזק יאמר חזקי בקמ"ץ חטוף, כמו הלא בחזקנו (עמוס ו יג):
"ארחמך", אני ממלא אותך רחמים אתה "ה' חזקי", (כי ה' לא יתפעל ולא יצדק אצלו הרחמים שהוא ההתפעליות שיתפעל המרחם בראותו איש מדוכא) אני הנושא שבעבורי אתה מלא רחמים, לא שהרחמים הם מצד התפעלות שלך:
ביאור המילות
"ארחמך". פעל רחם לא נמצא בקל רק פה, והוא כמ"ש בפירוש:
"ויאמר כו'". מה שאמרתי למנצח לעבד ה', ואמרתי אשר דבר לה' שאני מחזיק טובה אליו יתברך ואומר למנצח על שהייתי עבד ה' ולא רשעתי, אל תאמר הלא לעצמי ראוי להחזיק הטובה כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג ב), עם כל זה אתה ה' העיקר, כי מי זה יעמוד לפני היצר הרע אלמלא עזרו יתברך העומד להגין בעד הבא ליטהר, כמאמרם ז"ל (סוכה נב ב) אין לך יום שאין יצרו של אדם מתגבר עליו ומבקש לטורדו מן העולם ואלמלא הקב"ה עוזרו היה נופל בידו שנאמר (תהלים לז לב) צופה רשע לצדיק כו' ה' לא יעזבנו בידו, והן זה מאמר דוד המלך ע"ה באומרו ארחמך ה' חזקי, לומר לא לעצמי אחזיק טובה אם הייתי עבד לה' עושה רצונו, כי אם לך ה', כי הנה אין צריך לומר לעשות מצות רבות כי אם אפילו לשארחמך ואאהוב אותך צריך אני חיזוק מדת הרחמים נגד יצרי, וזהו אומרו ארחמך ה' חזקי לשאהבך ה' חזקי ולא מעצמי:
