מ"ג תהלים יח א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח לעבד יהוה לדוד אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו מכף כל איביו ומיד שאול
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְהוָה לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַיהוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהֹוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד
אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהֹוָ֗ה
אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את
בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה־אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כׇּל־אֹ֝יְבָ֗יו
וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
למנצח לעבד יי. מי ששם כל כחו וכונתו באל יתברך בכל עניניו הוא נקרא עבד יי'.
לדוד. ודוד בכל אשר הלך ובכל אשר פנה היתה כונתו ובטחונו באל יתברך בכל כעבד המצפה אל יד אדניו.
אשר דבר ליי את דברי השירה הזאת ביום הציל יי אותו. והוא היה מציל אותו בכל אשר היה בסכנה כאדון המציל עבדו, לפיכך אמר בזה המזמור: לעבד יי'. וזאת השירה כתובה בספר שמואל (ב כב), אלא שמתחלפת בכמה מקומות במלות; והענין אחד. וזאת השירה חבר אותה בסוף ימיו כשהניח יי' לו מכל אויביו. ואמר:
מכף כל איביו ומיד שאול. כי שאול היה שקול כנגד כל אויביו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ב) עת שבאו עליו רעות רבות וצרות, ובזה מספר שני מיני השגחה וישועה,
- א) השגחה באמצעות הטבע, וזה כשאינו זוכה מצד מעשיו רק שה' יושיעהו ע"י תפלתו שאז יושיעהו ע"י אמצעיים טבעיים,
- ב) השגחה וישועה ע"פ נסים גלוים למעלה מדרך הטבע כשזוכה לזה ע"פ מעשיו, ואז א"צ לתפלה כלל, כי ה' אתו לתת לו נס להתנוסס:
אלשיך
אמנם הנה שתי מיני הצלות מציל הוא יתברך את הצדיק, אחד את נפשו ממות בהרחיק אותו מן החטא, שנית בהציל את גופו מחרב אויביו, ועל שתי אלו זימר נעים זמירות לעושיו. והוא כי שתי מלחמות היו לפניו, אחד מלחמת הגוים ומזה לא היה לו פחד כי אם בגופו שמא יהרג, אך מהנפש לא היה פחד פן יקרנו עון שמא יהרוג, והשני מלחמת שאול, כי אז תבאנה לו אימות מות הגוף שמא יהרג, ומות הנפש שמא יהרוג. ועל שתי ההצלות אמר למנצח כו', אחד על שהיה בעזרו להיות עבד לה' ששמר אותו מהחטא, וזהו למנצח לעבד ה'. וגם על השנית והיא על הגוף שלא נהרג, וזהו אומרו לדוד שהוא בשביל דוד הוא גופו שלא נהרג:
ופירש מה שאמר לדוד הוא ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו, ומה שאמר לעבד ה', הוא ומיד שאול. והוא כי ההצלה מיד שאול היה אפשר תהיה על ידי שיהרוג דוד באנשי שאול, ויש בדבר סכנת עון פן ישלח ידו בדם נקי, וה' היטב היטיב עמו שהצילו מידו מבלי שלוח ידו לא במשיח ה' ולא בזולתו מאשר אתו, על כן הצלה זו גדלה בעיניו מכל השאר, ועל כן אשר דבר את דברי השירה הזאת, לא היה ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו, עד היום שנצול בו גם מיד שאול, באותו היום שנצול מיד שאול אז דבר את דברי השירה הזאת לה' כולם כאחד, כאילו אז נצול מכולם, כי זה שקול כנגד כל אויביו, על כי בו היו שני הדברים כאחד, ועל כן הוציא את שאול מכלל אויביו ואמרו באחרונה, שהוא העיקר שבה הצלת הנפש עם הצלת הגוף: