מ"ג שמות טו ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְמֵימַר פּוּמָּךְ חֲכִימוּ מַיָּא קָמוּ כְשׁוּר אָזְלַיָּא קְפוֹ תְהוֹמֵי בְּלִבָּא דְּיַמָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְמֵימַר מִן קֳדָמָךְ אִתְעֲבִידוּ מַיָא עוּרְמַן עוּרְמַן קָמוּ לְהֵין צְרִירִין הֵי כְזִיקִין מַיָא נָזְלַיָא קָפוּ עֲלֵיהוֹן תְּהוֹמַיָא בְּגוֹ פִילְגוּס דְּיַמָא רַבָּא: |
רש"י
"נערמו מים" - אונקלוס תרגם לשון ערמימות ולשון צחות המקרא כמו (שיר ז) ערמת חטים ונצבו כמו נד יוכיח נערמו מים ממוקד רוח שיצא מאפיך יבשו המים והם נעשו כמין גלים וכריות של ערימה שהם גבוהים
"כמו נד" - כתרגומו כשור כחומה
"נד" - לשון צבור וכנוס כמו (ישעיהו יז) נד קציר ביום נחלה (תהלים לג) כונס כנד לא כתיב כונס כנאד אלא כנד ואלו היה כנד כמו כנאד וכונס לשון הכנסה היה לו לכתוב מכניס כבנאד מי הים אלא כונס לשון אוסף וצובר הוא וכן (יהושע ג) קמו נד אחד ויעמדו נד אחד ואין לשון קימה ועמידה בנאדות אלא בחומות וצבורים ולא מצינו נאד נקוד אלא במלאפו"ם (חול"ם) כמו (תהלי' נו) שימה דמעתי בנאדך (שופטים ד) את נאד החלב
"קפאו" - כמו (איוב י) וכגבינה תקפיאני שהוקשו ונעשו כאבנים והמים זורקים את המצרים על האבן בכח ונלחמים בם בכל מיני קושי
"בלב ים" - בחוזק הים ודרך המקראות לדבר כן עד לב השמים (שמואל ב יח) בלב האלה לשון עקרו ותקפו של דבררש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נֶעֶרְמוּ מַיִם – אוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם[2] לְשׁוֹן עַרְמִימוּת. וּלְשׁוֹן צַחוּת הַמִּקְרָא כְּמוֹ "עֲרֵמַת חִטִּים" (שה"ש ז,ג), וְנִצְּבוּ כְמוֹ נֵד יוֹכִיחַ. נֶעֶרְמוּ – מִמּוֹקֵד רוּחַ שֶׁיָּצָא מֵאַפֶּיךָ יָבְשׁוּ הַמַּיִם, וְהֵם נַעֲשׂוּ כְּמִין גַּלִּים וּכְרִיּוֹת שֶׁל עֲרֵמָה, שֶׁהֵם גְּבוֹהִים.
כְמוֹ נֵד – כְּתַרְגּוּמוֹ, "כְשׁוּר", כְּחוֹמָה.
נֵד – לְשׁוֹן צִבּוּר וְכִנּוּס כְּמוֹ "נֵד קָצִיר [בְּיוֹם נַחֲלָה" (ישעיהו יז,יא). "כֹּנֵס כַּנֵּד" (תהלים לג,ז), לָא כְּתִיב כּוֹנֵס כַּנֹּאד אֶלָּא כַּנֵּד]. וְאֵלּוּ הָיָה כַּנֵּד כְּמוֹ כַּנֹּאד וְכוֹנֵס לְשׁוֹן הַכְנָסָה, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב מַכְנִיס כַּנֹּאד מֵי הַיָּם. אֶלָּא כּוֹנֵס לְשׁוֹן אוֹסֵף וְצוֹבֵר הוּא, וְכֵן "קָמוּ נֵד אֶחָד" (יהושע ג,טז), "וַיַּעַמְדוּ נֵד אֶחָד" (שם,יג), וְאֵין לְשׁוֹן קִימָה וַעֲמִידָה בְּנֹאדוֹת אֶלָּא בְּחוֹמוֹת וְצִבּוּרִים. וְלֹא מָצִינוּ נֹאד נָקוּד אֶלָּא בִּמְלֹאפוֹם, כְּמוֹ "שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ" (תהלים נו,ט), "אֶת נֹאד הֶחָלָב" (שופטים ד,יט).
קָפְאוּ – כְּמוֹ "וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי" (איוב י,י), שֶׁהֻקְשׁוּ וְנַעֲשׂוּ כַּאֲבָנִים, וְהַמַּיִם זוֹרְקִים אֶת הַמִּצְרִים עַל הָאֶבֶן בְּכֹחַ וְנִלְחָמִים בָּם בְּכָל מִינֵי קֹשִׁי.
בְּלֶב יָם – בְּחֹזֶק הַיָּם. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, "עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד,יא), "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמ"ב יח,יד), לְשׁוֹן עִקָּרוֹ וְתָקְפּוֹ שֶׁל דָּבָר.
רשב"ם
נערמו: גבהו למעלה כמו ערימת חטים:
נד: לשון גובה, וכן בירדן קמו נד אחד:
קפאו: כמו וכגבינה תקפיאני:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד הקבלה נערמו מים כמו (במדבר ד) ודשנו את המזבח, ויהיה הפך ההתחכמות כאלו אמר אבדה החכמה מן המים, ובאור הענין כי פסקה ההמשכה ממדת החסד שלא קבלה מלמעלה ולכך לא אמר נערמו מי הים אלא נערמו מים כדי שתבין כפשוטו מים ממש.
ותבין עוד בלשון מים כי ירמוז למדת החסד וכאשר פסקה ההמשכה ממדת החסד ולא התפשטה למטה אל השכלים הנפרדים בקיום העולם כמנהגו וטבעו ועל כן נקרע הים ונבקעו כל מימות שבעולם, כי שרו של ים מכלל הכחות הנפרדים, וראיה לדברי מה שמצאתי בתרגום ירושלמי קפאו תהומות בלב ים בגו פלגס דימא רבא, וזה היה סבת קריעת ים סוף והבן זה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מים, שע"י הרוח שנשב בחזקה נעשו המים כערמות, ונצבו כמו נד שהוא החומה שעמדה משני הצדדים, ואם היו המצריים רואים את החומה של מים שמשני הצדדים, היו יודעים שבכאן הוא מקום הים, וכן אם לא היו התהומות עולים מן המצולה אל פני הים לעמוד שם בארץ מישור של יבשה, היו מרגישים שיורדים לעומק מצולה מקום שהיה שם הים, נהיה התחבולה שהמים שנערמו ושנצבו כמו נד וחומה משני הצדדים נוזלים ונמסים, שתיכף כשעברו ישראל משם נזלו המים ונמסו ולא היו שם הנד והחומה, והתהומות קפאו וצפו למעלה בלב ים ועמדו כארץ מישור וכאי על הים, עד שלא עלה על לב המצריים שבמקום זה היה שם ים, ובת"א נערמו מים חכימו מיא, מענין ערמה, כאלו המים עשו ערמה
מה שהנצבים כמו נד היו נוזלים ונמסו, ובערמה זו חשבו המצריים שהוא יבשה וארץ מישור:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בלב ים. ג' דין ואידך דרך אניה בלב ים פי' ישראל הלכו בים בדרך ישרה וסלולה כדרך האניה בלב ים כדכתיב דרך לעבור גאולים אבל מצרים הלכו מטורפים בלא דרך והיו כשוכב בלב ים: