לישרים תהילה/רמזי המליצות
רמזי המליצות
[עריכה]רמזי המליצות לפי סדרי החלקים ודיבוריהם, כל מדבר לפי ענינו במליצת שירו ירמוז על הענינים ההוים ומתילדים בעולם, ועל דעת בני האדם וסברותיהם ומדותיהם, הטובים והרעים איש איש כדרכיו:
חלק א
[עריכה]דיבור א ירמוז על ענין המשל ותועלתו, ויבאר שבח החתן והכלה, שעליהם נוסד המשל הזה, ויחס המשל הזה להם:
דיבור ב ירמוז על חמס בני האדם שחומסים את חק האמת והראוי, במה שזונים אחרי ההבל ומגדילים ומהללים את הרהב:
דיבור ג על הכח אשר לתרמית על ההמון נגד השכל ומופתי ראיותיו:
דיבור ד על הפסד המנהגים הנוהגים, להגדיל הרשע והסכלות ולהשפיל הישרים והתמימים ומיאון ההמון לקבל המוסר, ויראה שבח ההתבודדות וגנות החברה הבלתי טובה, ויבאר הבטחון ואמונת הלב הראוי לאיש הישר:
דיבור ה ירמוז על גנות החכמים והלומדים בעיני הסכלים, ועל אומץ לב הסכלים ועליצותם:
חלק ב
[עריכה]דיבור א ירמוז על התקוה הראויה לאדם בעת צרותיו, ויבאר גנות הסכלים והרמאים ומעשיהם המקולקלים. ויבאר טעות העין והראות:
דיבור ב ירמוז היות ראוי לאיש המשכיל להסיח הדאגה מלבו, וישתמש לזה התכלית במנוחת השדה והמים, ובחפוש קצת מדברי הטבע, שבהם יסיר מחשבות עצב מלבבו, ובם יכיר את גדולת הבורא ית"ש וישבחהו על נפלאות מעשיו; ויבאר צורת הצמחים וצמיחתם וחלקיהם והדבש והשעוה הנלקחים מהם ושאר עניניהם:
דיבור ג ירמוז היות ראוי לאדם לשום בטחונו בה' ולהתפלל לו בצרותיו, וגם לכבוש את כעסו שלא לדחוק את השעה:
דיבור ד ירמוז שלפעמים אע"פ שאין אדם רואה, מזלו רואה:
חלק ג
[עריכה]דיבור א על אמתת ההשגחה, ועל מה שהיצר מפתה את בני האדם ליחס הכל לטבע ולמקרה, ויבאר מציאות הרעמים והברקים והזועות, ויראה הלעג שלועגים הלצים על יראי החטא, ועצת הזקנים והחכמים נגד פתוי היצר:
דיבור ב ירמוז איך הסכלים מוכרחים בסוף לבקש את החכמים ולדפוק על דלתותיהם כשתתגלה חרפת הדמיון:
דיבור ג בגילוי שקר הרהב וכזב ההבל בכח המשפט:
דיבור ד חרטת בני האדם על שלא הלכו אחר השכל, כשמגעת להם הרעה:
דיבור ה גילוי ערך היושר וחשיבותו באמת והיות התהלה נאוה לו לבדו:
דיבור ו ירמוז על שמחת העולם כלו בהתישר הדברים ועמוד הכל על מכון האמת: