לישרים תהילה/חלק ג/דיבור ב
דיבור ב
[עריכה]סכלות הולכת לבקש שכל. אח "כ תמצא אותו עם יושר.
סכלות: אִם לֹא נְשָׂאוֹ רוּחַ
אוֹ עָב שְׁאָפוֹ, סוֹף עוֹד אֶמְצָאֶנּוּ.
דָּבָר אֲשֶׁר אֵלָיו יוֹתֵר נִכְסֹפָה,
הֶן־הוּא אֲשֶׁר־יוֹתֵר יִרְחַק מִמֶּנּוּ,
אָמְנָם הֲלֹא אֶרְאֶה שָׁמָּה בָּעֵמֶק
אֶחָד מְהַלֵּךְ, תֹּאַר
פָּנָיו כְּפָנָיו, אִם־שׁוֹגָה אֵינֶנִּי.
כֶּן־הוּא וְלֹא שָׁגִיתִי!
שֶׂכֶל! הֲלֹא תֹאמַר, אָנָה נַחְבֵּאתָ
הַיּוֹם? אֲשֶׁר יָגַעְתִּי
כַּסּוּס לְבַקֶּשְׁךָ אַךְ־לֹא מָצָאתִי.
הָרִים כְּבָר עָלִיתִי,
שִׁפְלָה וְעֵמֶקִ, אַף מַעְיָן וָנָחַל,
בַּל־אוֹתְךָ אֶמְצָא, וּכְבָר נוֹאַשְׁתִּי
וָאַחְדְּלָה לִדְרוֹשׁ, לוּלֵי כִּי עַתָּה
לִרְאוֹת דְּמוּתָךְ מֵרָחוֹק דִּמִּיתִי.
שכל: מַה־זֶּה וְעַל־מַה־זֶּה, סִכְלוּת, מַדּוּעַ
אוֹתִי תְּבַקְשִׁי? מַה יֵּשׁ אִתָּךְ לָנוּ?
סכלות: אִתִּי חֲדָשׁוֹת, אוֹת נוֹרָא וָפֶלֶא,
דָּבָר, אֲשֶׁר תִּצַּלְנָה
אֶל־שׁוֹמְעָיו אָזְנָיִם.
לֹא אַאֲמִין לוּלֵי עֵינַי רָאוּהוּ.
שכל: מַה־זֶּה אֲשֶׁר קָרָה? אִמְרִי, הַגִּידִי!
סכלות: לִּבִּי סְחַרְחַר, מִשְׁתָּאָה עוֹדֶנִּי
(שֶׂכֶל) וְלֹא אֵדָעָה
אִם רָאֲתָה עֵינִי אוֹ אִם־חָלָמְתִּי.
שכל: אַךְ מָה אֲשֶׁר נִהְיָה אִמְרִי, סַפֵּרִי.
סכלות: מָה אֹמְרָה לָכֶם? רַהַב גֵּרֵשׁוּ
מִהְיוֹת חֲתַן הָמוֹן.
יושר: מַה־זֶּה בָּאת עַתָּה
סִכְלוּת לְצַחֶק בִּי?
סכלות: לֹא, כִּי שֹׂחֶקֶת
בָּךְ אֵין אֲנִי, אַךְ אֶל־עֵינַי גֵּרֵשׁוּ
אוֹתוֹ וְכֵן נִבְהָלְתִּי.
שכל: אֵיךְ נִהְיְתָה זֹאת? נָא!
יושר: צוּרִי, מָה אֵלֶּה
סכלות: אֵיךְ, אֵין אֲנִי יוֹדָעַת,
אָמְנָם אֲשֶׁר רָאִיתִי,
כִּי גֵרְשׁוּ רַהַב וַיַּבְרִיחוּהוּ
וַיֵּלְכוּ אֶל־בֵּית מִשְׁפָּט כֻּלָּמוֹ,
לֹא אֵדְעָה עַל־מָה אוֹ מַה־זֶּה יֶהִי
עוֹד אַחֲרִית כָּל־אֵלֶּה.
שכל: אַךְ מִי אֲשֶׁר הֵעִיר אֶת־כָּל־זֶה עַתָּה
פִּתְאֹם, וְאֵיךְ הֵחֵלָּה
זֹאת הַהֲמֻלָּה? לֹא הָיִית אַתְּ שָׁמָּה?
סכלות: שׁוֹתִים בְּמִשְׁתֵּיהֶם הָיוּ לָבֶטַח,
עֵת כִּי סְעָרָה קָמָה,
עָנָן וְרַעַשׁ, אַף אֵשׁ מִתְלַקַּחַת,
וּבְתוֹךְ שְׁאוֹן פַּחְדָּם רִיבוֹת נָפָלוּ,
מִן־הַזְּקֵנִים אָז אֶחָד רָאִיתִי
קָשׁוֹת מְדַבֵּר, וּלְקוֹלוֹ עָמָדוּ
וַיְגָרְשׁוּ רַהַב, אַחַר הָלָכוּ
כֻּלָּם נְבוּכִים אֶל־בֵּית מִשְׁפָּט יָחַד.
שכל: יֹשֶׁר יְדִידִי, אֵלֶּה
פִּלְאֵי תְּמִים דֵּעִים, סִתְרֵי צוּרֵנוּ!
קוּם־נָא לְכָה נָבוֹאָה
אֶל שַׁעֲרֵי מִשְׁפָּט, נִרְאֶה, נֵדָעָה,
מַה־יַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ
הָאֵל יְיָ, כִּי יֶשַׁע יַצְמִיחַ
הַיּוֹם לְנַפְשׁוֹתֵינוּ.
יושר: יוֹאֵל אֱלֹהַי נָא, כִּי כִּדְבָרֶךָ
כֵּן יַעֲשֶׂה, אָכֵן בִּין לֹא אוּכָלָה,
מַה־זֶּה אֲשֶׁר יֻלַּד בֵּינֵיהֶם פֶּתַע,
כִּי כָל־מְזִמּוֹתָם כֹּה תִּתְהַפַּכְנָה?
שכל: יֹשֶׁר, הֲזֹאת תִּסְכַּל, אִם־לֹא יָדַעְתָּ,
כִּי כָל־בְּנֵי אָדָם וּבְנֵי אִישׁ יַחַד,
כָּל־מוֹעֲצוֹתֵיהֶם, כָּל־חָכְמוֹת לָמוֹ
חֹמֶר בְּיַד יוֹצֵר הִנֵּה הִנָּמוֹ,
כֻּלָּם בְּיַד עוֹשֵׂנוּ,
רֶגַע יְדַבֵּר אַף־יַהַפְכֵם סֶלָה,
צוּרָם כְּצֵל יִבְרָחוּ
טֶרֶם יְסַפֶּר אִישׁ וּכְבָר נִשְׁכָּחוּ.
שָׁוְא עַל־מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים, אִישִׁים, תֶָּגִילוּ,
שָׁוְא תִּקְשְׁרוּ מִסְפֵּד מַר עַל־כָּל־אֵבֶל,
אִם־לִבְּכֶם יָבִין אוֹ אִם־תַּשְׂכִּילוּ
מַה־מַּחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָבֶל,
אֶבְלוֹ וְגִילוֹ, אֹמֶץ לֵב אוֹ פַּחַד,
גַּם־זֶה וְגַם־זֶה הֵם מֵהֶבֶל יָחַד,
פִּגְעוֹ וְכָל־מִקְרֵהוּ
רֶגַע הֲלֹא יֶשְׁנוֹ, אַךְ לֹא מִשְׁנֵהוּ.