לישרים תהילה/חלק א/דיבור ה

דיבור ה

המון וסכלות, אח"כ ילך המון ונשארה סכלות לבדה.

המון: קוּמִי אֲמָתִי, נָא!
סכלות: אָדוֹן, הִנֵּנִי!
המון: קוּמִי, לְכִי נָא אֵצֶל
בִּתִּי וְלָהּ הַגִּידִי,
כִּי יוֹם חֲתֻנָּתָהּ וּכְלוּלוֹתֶיהָ
הָלוֹךְ וְקָרֵב בָּא, וּלְרַהַב שַׂמְתִּי
מוֹעֵד לְיוֹם הַחֹדֶשׁ,
עַתָּה לְהָכִין אֶל־יוֹם שִׂמְחָתֵנוּ
הוֹלֵךְ אֲנִי, אַף אַתְּ חִישִׁי וָלֵכִי.

ילך המון וסכלות נשארת לבדה

סכלות: הִנֵּה כְּבָר יוֹם בָּא שֶׁקִּוִּיתִיהוּ!
הִנֵּה כְּבָר רָאִיתִי
כָּל־תַּאֲוַת נַפְשִׁי. יָבֹא נָא שֶׂכֶל
עַתָּה בְּחָכְמוֹתָיו, אִם יַעְצָר־כֹּחַ
עוֹד אֶת־תְּהִלָּה מִיַּד רַהַב קָחַת.
הֵן מָאֲסָה נַפְשִׁי וּכְשֶׁקֶץ יַחַד
הֵמָּה בְּעֵינַי כָּל־זֵידוֹנִים אֵלֶּה
יַלְדֵי חֲצֵרֵי שֶׂכֶל,
כִּי הֵם לְבַדָּם הֵמָּה
אָדָם בְּעֵינֵיהֶם, וּכְקַשׁ יַחְשֹׁבוּ
אֶת־כָּל־שְׁאָר מִינֵנוּ.
אַף הֵם בְּדִבְרֵי אַיִן
יָמִים וְלֵילוֹת מַהְבִּילִים יוֹצִיאוּ,
כֶּסֶף וְזָהָב בָּם לֹא יַרְבּוּ לָמוֹ,
לֹא־יִשְׁבְּרוּ בָהֶם לִרְעָבָם אֹכֶל,
אֶת־כָּל־צְבָא שָׁמַיִם
כָּאֵל בְּשֵׁם לִקְרוֹא הִנֵּה יֹאמֵרוּ,
חֹק אֶל־הֲלִיכוֹת שֶׁמֶשׁ
יִתְאַמְּרוּ לָתֵת, אוֹ אֶל־יָרֵחַ;
בִּמְדוֹד שְׁלֹשׁ הַצֵּלַע,
עִגּוּל וְרִבּוּעַ, אֹרֶךְ וָרֹחַב
רוּחָם יְכַלּוּ, וּסְפָרִים מִלֵּאוּ
תֵּבֵל כְּחוֹל הַיָּם מֵאֵין תּוֹעָלֶת.
יִתְיַגְּעוּ לִדְרוֹשׁ אֵיכָה תַּצְמִיחַ
גַּנָּה בְּעֵת חֻקָּהּ אֶת־זֵרוּעֶיהָ;
אֵיךְ יַעֲלֶה עָנָן, אוֹ אֵיךְ יָרִיקוּ
מָטָר נְשִׂיאִים עַל־כָּל־קַצְוֵי אָרֶץ,
לִשְׁקוֹל בְּפֶלֶַס רוּחַ,
וּמְדוֹד בְּשַׁעַל מָיִם,
יִגְבַּהּ לְבָבָם וּבְבֵיתָם אֵין לָחֶם.
עַתָּה הֲלֹא יֵבוֹשׁוּ
מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם, עַתָּה יֶחְפָּרוּ,
כִּי עַל־חֲמַת אַפָּמוֹ
הִנֵּה תְהִלָּה עַתָּה
יִרְאוּ בְּחֵיק רַהַב, לַמְרוֹת עֵינֵימוֹ.
נַחְנוּ בְּשִׂמְחָתֵנוּ
נָגִיל וְנָשִׂישׂ בֶּטַח,
נִשְׂמַח לְקוֹל עוּגָב עַל־יֵין הָרֶקַח,
כָּל־מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ
נֹאכַל לְמַלֵּא בֶטֶן,
גִּיל נִשְׂבְּעָה הַיּוֹם, נִשְׂחַק לַפָּחַד
כִּי עוֹד כְּבָר מָחָר נָמוּת גַּם־יָחַד.
שִׂמְחוּ בְּנֵי תֵבֵל גִּילוּ וּשְׂמָחוּ,
וּבְעוֹדְכֶם חַיִּים מָוֶת תִּשְׁכָּחוּ.
אַל־תַּחְפְּצוּ זִקְנָה טֶרֶם תִּזְקָנוּ,
כִּי דַּי בְּעִתָּהּ לַצָּרָה זֹאת לָנוּ.
רָעָה אֲשֶׁר עוֹדֶנָּה
לִהְיוֹת עֲתִידָה, אַל תֵּחַתּוּ מֶנָּה.
הִתְעַבְּרוּ וּבְטָחוּ,
שִׂמְחוּ בְּנֵי תֵבֵל, גִּילוּ וּשְׂמָחוּ!