לישרים תהילה/חלק ג/דיבור ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דיבור ו[עריכה]

חברת משוררים, יושר ותהלה, המון ושכל ושאר קרואים בבית המון אחר החופה

משוררים: כָּל־תּוֹפְשֵׂי כִנּוֹר עוּגָב וָנֶבֶל
קוּמוּ וּבֹאוּ נָא נַגֵּן הֵיטִיבוּ,
אַתֶּם נְעִימֵי שִׁיר, פִּיכֶם הַרְחִיבוּ,
שִׁירוּ לְגוֹרָל זֶה שִׁירוּ עַל־חֶבֶל
מָתוֹק כְּצוּף. הַיּוֹם רָאוּ עֵינֵינוּ,
נָפַל לְיִשְׁרֵי לֵב הוֹד תִּפְאַרְתֵּנוּ.

שכל: קוֹצֵר בְּרֹב רִנָּה יֹשֶׁר הֵן אַתָּה
זֶרַע אֲשֶׁר עַל־מֵי דִּמְעָה זָרַעְתָּ,
גִּילַת וְרַנֵּן, הֵן עוֹד תִּשְׂבַּע עַתָּה
עַל־כָּל־אֲשֶׁר עַד־כֹּה עָמָל שָׂבַעְתָּ,
אַךְ זֶה פְּרִי תִקְוָה, צִדְקַת תֹּם דֶּרֶךְ,
זֶה סוֹף עֲנָוִים, קֵץ כָּל־שִׁפְלֵי בֶרֶךְ,
שֵׁן יַחֲרוֹק תַּרְמִית אַף־נָמַס נֶצַח.
כֵּן יַהֲרוֹג רַהַב וִימוֹתֵת כַּעַשׂ,
וּתְהִי בְּתוֹךְ עַצְמוֹת סִכְלוּת אַךְ רֶצַח.
תִּפְאַרְתְּךָ בַּל־עוֹד תּוּשִׁיָּה תַּעַשׂ,
כִּי לַיְשָׁרים אַךְ־כַּיּוֹם יִגְזֹרוּ
נָאוָה תְהִלָּה וּתְמִימִים יָשֹׂרוּ.

משוררים: כָּל־תּוֹפְשֵׂי כִנּוֹר עוּגָב וָנֶבֶל
קוּמוּ וּבֹאוּ נָא נַגֵּן הֵיטִיבוּ,
אַתֶּם נְעִימֵי שִׁיר, פִּיכֶם הַרְחִיבוּ,
שִׁירוּ לְגוֹרָל זֶה שִׁירוּ עַל־חֶבֶל
מָתוֹק כְּצוּף. הַיּוֹם רָאוּ עֵינֵינוּ,
נָפַל לְיִשְׁרֵי לֵב הוֹד תִּפְאַרְתֵּנוּ.

המון: מָה אֶשְׁאֲלָה עוֹד כִּי עֵינִי רָאָתָה
פִּלְאֵי פְלָאִים, לֹא לִרְאוֹת פִּלָּלְתִּי,
מִתּוֹךְ שְׁאוֹן שׁוֹאָה, רִגְשַׁת סוּפָתָה,
חֶלְקַת מְנוּחַוֹת לִי לָעַד נִחַלְתִּי,
כִּרְאוֹת מְקוֹם רַהַב עַל־הוֹד רֹאשׁ יֹשֶׁר,
לִוְיַת תְּהִלָּה, חֵן כָּבוֹד וָעֹשֶׁר.

משוררים: כָּל־תּוֹפְשֵׂי כִנּוֹר עוּגָב וָנֶבֶל
קוּמוּ וּבֹאוּ נָא נַגֵּן הֵיטִיבוּ,
אַתֶּם נְעִימֵי שִׁיר, פִּיכֶם הַרְחִיבוּ,
שִׁירוּ לְגוֹרָל זֶה שִׁירוּ עַל־חֶבֶל
מָתוֹק כְּצוּף. הַיּוֹם רָאוּ עֵינֵינוּ,
נָפַל לְיִשְׁרֵי לֵב הוֹד תִּפְאַרְתֵּנוּ.
חֵלֶק תְּהִלָּה אֶל־יֹשֶׁר הִנֶּהָ,
אַף אֶל־תְּהִלָּה יֹשֶׁר חֵלֶק סֶלָה.
תֶּרֶב גְּדֻלָּתָם, מַעְלָה הַגְבֵּהַּ,
תָּרוּם וְתִנָּשֵׂא, תֵּלֵךְ אַל־תֵּלַהּ,

יִתְבּוֹנְנוּ בָנִים, לֵבָב יִקָּחוּ,
יִרְאוּ יְשָׁרִים אַף־יַחְדָּו יִשְׂמָחוּ.

תושלב"ע