לישרים תהילה/חלק א/דיבור ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דיבור ד[עריכה]

שכל יושר וסבלנות

שכל: רֵעִי כְּאָח לִי! יִוָּדַע לָךְ אֹמֶן
כִּי צַר מְאֹד לִי עַל צָרַת נַפְשֶׁךָ,
וּכְאֵבְךָ אַךְ כִּכְאֵבִי יָדָעְתִּי;
הֵן זֶה בְּרִית רֵעִים חָק־אַחְוָה סֶלָה.
כִּי תֹאֲמִים יַחְדָּו כִּתְאֹמֵי בָטֶן
יִתְעוֹרְרוּ אֶל כָּל מִקְרֶה וָפֶגַע.
אַךְ מָה אֲדַבֵּר, כִּי מֵעֵת עָבָרוּ
מֵי הַמְּבוּכָה הַמָּרִים הָאֵלֶּה
עַל הָעֲנִיָּה זֹאת עִיר מוֹלַדְתֵּנוּ,
לֹא נָח לְבָבִי לֹא שָׁקַט מֵרֹגֶז
מִכָּל־אֲשֶׁר רוֹאֶה יוֹם יוֹם אָנֹכִי.
הֵן זֶה בְּעֵינָי זָר לֹא אֵדָעֵהוּ,
אֵיכָה כְּהַיּוֹם אֶל עוֹלָם יֹאמֵרוּ
בָּנוּי, וְהִנּוֹ אַךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ,
יָמִין רְאֵה וּשְׂמֹאל שׁוּב נָא הַבִּיטָה,
מֶה עַל מְכוֹנוֹ בַּמִּשְׁפָּט וָצֶדֶק
תִּמְצָא מְכוֹנָן? אַךְ אֶת־זֶה חָזִיתִי,
עַוְלָה כְּמוֹ פוֹרַחַת,
נֵץ הֶעֱלָתָה וַתִּגְמוֹל שַׁלָּטֶת,
זָדוֹן וְלָצוֹן עַלִּיזִים יִמְשֹׁכוּ,
גּוֹי לֹא מְעַט אַחַר הֶמְיָתָם שָׁקֶר,
וּמְתֵי אֱמוּנָה עַד־אֶרֶץ שָׁפָלוּ,
לֹא נִכְּרוּ בַּחוּץ כָּל־מַיְשִׁיר לָכֶת,
עַל תָּם וְסָר מֵרָע הַלְעֵג יַלְעִיגוּ,
נָקִי וּבַר לֵבָב פֶּתִי יִקְרָאוּ,
זִמָּה מְזִמָּה לָמוֹ,
רֶשַׁע - תְּבוּנָה, אַף תַּהְפּוּכוֹת דָּעַת.
אַךְ אַחֲרֵי רוֹאִי זֶה אֶת־כָּל־אֵלֶּה,
אִם לֹא לְךָ רַק אֶל־רַהַב יִתֵּנוּ
עַתָּה תְּהִלָּה, לָמָּה
אֶתְמַהּ וְאִפָּלֵא? הֵן אָז נִפְלֵאתִי,
לוּ יִתְּנוּהָ לָךְ, כִּי לָךְ יָאָתָה.
הֵן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי
תַּרְמִית בְּבוֹאוֹ אֶל־הָמוֹן מִנֶּגֶד,
לִבִּי כְּבָר הִכָּנִי
וָאֵדְעָה כִּי לֹא טוֹבָה תַּגִּיעַ
עַל יַד מְעַוֵּל זֶה, וּכְבָר יָדַעְתִּי
הָמוֹן וְשִׂיחוֹ, כִּי הוּא אֶל־כָּל־רוּחַ
יָנוּד כְּמוֹ נוֹד הַקָּנֶה בַּמָּיִם.
אָכֵן לְעֵת כָּזֹאת שָׁוְא נִתְיַגֵּעַ,
כִּי זֶה לְבַב הָמוֹן נִשְׁבָּה וַיֵּלֶךְ
אָסוּר בְּזִקֵּי זֶה גִבּוֹר הַצָּיִד,
לֹא יַאֲמִין עוֹד אֶל־כָּל־אִמְרֵי קֹשֶׁט
וּלְכָל דְּבָרַי אֹזֶן
יַאְטֵם כְּפֶתֶן בַּל שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ.
כִּי כַּאֲשֶׁר נָקֵל הוּא לוֹ לָלֶכֶת
אַחַר כְּזָבִים אוֹ מַרְאֵה עֵינַיִם,
קָשֶׁה בְּעֵינָיו כֵּן אוֹתָם הַנִּיחַ,
לִמְשׁוֹךְ בְּעוֹל בִּינוֹת, בִּמְסִלּוֹת דָּעַת.
אֵין טוֹב אֲשֶׁר אֶדּוֹם אֵפוֹא מִמֶּנּוּ,
פֶּן עוֹד נְהִי לָבוּז מֵאֵין תּוֹחֶלֶת,
לָשׁוּב עֲצַת חָכְמָה מוּסַר אִוֶּלֶת.
מַשְׁחִית דְּבָרָיו כָּל־דוֹבֵר עַל־אֹזֶן
סוּגָה בְּאִוַּלְתָּהּ, כִּי לֹא שׁוֹמָעַת,
נוֹתֵן לְלֵץ מוּסָר עֵצָה אֶל־פֶּתִי,
עוֹכֵר שְׁאֵרוֹ הוּא אַף חוֹמֵס דָּעַת.

יושר: שֶׂכֶל מְאוֹר עֵינַי אַלּוּפִי סֶלָה,
אַנְחוֹת לְבָבִי רַבּוּ,
דָּמִי בְּקִרְבִּי אֵשׁ, רוּחִי שַׁלְהָבֶת,
אַף כָּל־אֲשֶׁר סָבִיב עֵינַי תִּרְאֶינָה,
עֵצִים לְגַחַלְתִּי הֵמָּה גַּם יַחַד,
לַבְעִיר עֲצָמַי בָּם וּלְמַעַן תַּעַל
עַל מוֹקְדָהּ נַפְשִׁי יוֹמָם וָלָיְלָה.
מִי יִתְּנֵנִי עָיִט,
מִבַּד לְבַד אָעוּף, בֵּין סִבְכֵי יָעַר,
עַל הַרְרֵי עַד בֶּטַח
בֵּין צֶאֱלִים בּוֹדֵד נַפְשִׁי תַּרְגִּיעַ,
כִּי לֹא בְאַנְחָתִי אֶתְהַלֵּךְ תֶּמֶס,
בֵּין מִצְהֲלוֹת קִרְיָה וּשְׁאוֹנֵי קָרֶת.
רוֹעֶה עֲדָרָיו נַעַר
אֵין מִמְּנָת חֶלְקוֹ טוֹבָה בָּאָרֶץ,
כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ תִּשְׁפַּלְנָה שָׁבֶת,
בַּל תַּחֲמוֹד נַפְשׁוֹ בִּגְדוֹלוֹת לֶכֶת,
כִּי אִם רְעוֹת צֹאנוֹ אֶל עֵין הַמָּיִם,
וּלְפִיו חֲלָבָם קַחַת,
יַבִּיט כְּצֵאת אָדֹם מִקָּדִים שָׁמֶשׁ,
מַעְיָן אֲשֶׁר נֶאְמָנוּ
מֵימָיו וְלֹא יִכְזָבוּ,
יָשׁוּר בְּלֵב שָׂמֵחַ,
הָלוֹךְ וְנַגֵּן מִתְהַלֵּךְ אֶל רֶגֶל
צֹאנוֹ כְּמַרְעִיתָם, עֵינָיו יִבְחָנוּ
עִשְּׂבוֹת הֲרָרָיו, אַף שִׂפְתוֹתָיו שֶׁבַח
אֶל־יוֹצְרָם תַּבַּעְנָה.
אַשְׁרָיו וּמַה טּוּבוֹ, כַּמָּה יִמְתָּקוּ
לוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו, כַּמָּה יַרְגִּיעַ!
כִּי כָל־אֲשֶׁר תַּהְפּוֹךְ תֵּבֵל הַלֵּזוּ
עָלָיו מְסִבּוֹתֶיהָ,
יִבְזֶה וְלֹא יָחוּשׁ, לֹא יֵדַע רֹגֶז,
יִשְׂמַח בְּעָנְיוֹ, כִּי לֹא חָמַד עֹשֶׁר,
קִנְאָה וְכָבוֹד לֹא לִבּוֹ יִלְחָצוּ,
טוֹב לוֹ מְלוּנָתוֹ מֵהֵיכַל מֶלֶךְ,
מַקְלוֹ וְיַלְקוּטוֹ מִבִּגְדֵי חֹפֶשׁ.
עַלְמָה אֲשֵׁר לוֹ חֶבֶל
תִּפּוֹל, הֲלֹא לָבֶטַח
בָּהּ יַעֲלוֹז לִבּוֹ, בּוֹ לִבָּהּ יָגֶל.
אֵין מַחֲרִיד לָהֶם, רַע לֹא יֵדָעוּ,
סָבִיב לְשֻׁלְחָנָם כִּשְׁתִילֵי זַיִת
זַרְעָם מְלֵאֵי גִיל יִרְאוּ יַבִּיטוּ,
עַל נַחֲלַת חֶלְקָם כָּל־עֵת כָּל־רֶגַע
לִמְחוֹנְנָם תּוֹדוֹת אֶלֶף יִתֵּנוּ.
לֹא כֵן שְׁאוֹן וָרַעַשׁ
חַצְרוֹת נְגִידִים וּמְדִינוֹת הָאֵלֶּה,
כִּי כָּל־יְקָר תִּפְאֶרֶת
עֹשֶׁר כְּבוֹדָם הָבֶל,
שִׂמְחַת עֲלִיצוּתָם כָּזָב וָשָׁקֶר,
טוּבָם כְּקַשׁ תְּשָּׂאֵהוּ סוּפָתָה,
הֶמְיַת הֲמוֹנָם אָיִן,
אַף פָּעֳלָם מֵאָפַע,
קָדִים לְבָד יִרְדֹּפוּ
יִרְעֶה לְבָבָם רוּחַ,
וַיִּבְעֲרוּ יַחְדָּו, יַחְדָּו יִכְסָלוּ
רַק אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ.
כָּל־רוֹדְפֵי כָבוֹד, כָּל־אָץ לָעֹשֶׁר,
שָׁוְא זוֹרְעִים הֵם אַף עָמָל יִקְצֹרוּ,
כֹּחָם יְכַלּוּ בָם, וּבְעֵת הִשִּׂיגוּ
אוֹתָם, הֲלֹא הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ.

סבלנות: יֹשֶׁר בְּנִי, מִכָּל־חָכְמָה וָדַעַת
כַּלְכֵּל אֱנוֹשׁ שִׂיחוֹ וּנְשׂוֹא אֶת נֶגַע
לִבּוֹ בְּטוּב לֵבָב, יָקָר לָנֶצַח.
חֻקַּת אֱמוּנָה זֹאת, תּוֹרַת תֹּם סֶלָה:
אִישׁ אִישׁ כְּמוֹ מַסְמֵר רַגְלוֹ לִנְטוֹעַ
בִּנְתִיב צְדָקָה לָלֶכֶת, אַךְ דֶּרֶךְ
מִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל־אָרְחוֹת קֹשֶׁט,
יֹאחֵז בְּתֻמָּתוֹ אַף לֹא יַרְפֶּנָּה,
וּלְכָל־אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ
הִנֵּה כְּמוֹ עַמּוּד בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת
כֵּן יַעֲמוֹד חָזָק, בַּל יַנַּח רֶגַע
קָטֹן מְקוֹמוֹ, בַּל יֵט מִנִּי אֹרַח.
עָלָיו כְּגָמוּל כֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ יָשֶׁת,
יַבִּיט וְלֹא יִשְׁאַל, יִשְׁמַע אַל יַעַן
יִמְאַס לְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר, יַנִּיחַ
בַּקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת מֶנּוּ,
אָכֵן עֲלֵי מִשְׁמֶרֶת
מַשָּׂא פְקֻדָּתוֹ יָקוּם כַּשַּׁחַל,
יַאְמִין וְלֹא יַחְקוֹר, יִשְׁמוֹר אַף יַעַשׂ
מִצְוַת אֱלֹהָיו בַּל־יָסוּר מִמֶּנָּה,
אֶל־פּוֹעֲלוֹ יִתֵּן עַד־עוֹלָם צֶדֶק,
נִכְנָע וְשַׁח עֵינָיִם,
יִשְׁמוֹר גְּבוּל לִבּוֹ בַּל יַעַבְרֶנְהוּ.
רֶסֶן תְּשׁוּקָתוֹ יֹאחֵז אַל־יֶרֶף,
תּוֹדוֹת יְמַלֵּא פִיהוּ,
דּוּמָם וְיָחִיל לִתְשׁוּעָתוֹ סֶלָה.
כִּי אֵל אֱמוּנָה הוּא, אֵין בּוֹ עַוְלָתָה,
צוּר פָּעֳלוֹ תָמִים, אַף חָפֵץ חָסֶד,
אָכֵן דְּרָכָיו מֶנּוּ
הֵן עַד־מְאֹד נִשְׂגָּבוּ,
אָחוֹר חֲכָמִים בָּם מֵהָבִין שָׁבוּ.
אֵיכָה מְצוֹא יוּכַל, אֵיךְ יוּכַל דַּעַת,
אָדָם אֲשֶׁר יִרְאֶה רַק לָעֵינָיִם,
סִתְרֵי פְלִיאוֹת רוּם גֹּבַהּ שָׁמָיִם,
אֶל־רֹאשׁ שְׁחָקִים אֵיךְ יָעוּף תּוֹלָעַת.