לישרים תהילה/חלק ג/דיבור ה

דיבור ה

שכל המון ותהלה ויושר ושאר קרואים לפני משפט.

משפט: מַה־לָּךְ אֱמוּנִי שֶׂכֶל!
מַה־הִיא שְׁאֵלָתֶךָ
בַּקֵּשׁ וְיֻתַּן לָךְ.
שכל: מַלְכִּי, לָנֶצַח
יִגְדַּל הֲדַר כִּסְאֶךָ!
הֵן כָּל־תְּשׁוּקָתָךְ הֵן כָּל־חֶפְצֶךָ
מִגּוֹזְלוֹ אֶבְיוֹן וָדַךְ הוֹשִׁיעַ,
עוֹשֵׁק לְדַכֵּא וּמְעַוֵּל הַכְנִיעַ,
וּדְבָרְךָ כַּטַּל אֶל־עַנְוֵי אָרֶץ
עַתָּה כְּבָר הִשְׁפִּילָה
אִמְרָתְךָ גֵּאוּת אַחִים לָרֶשַׁע,
רַהַב וְתַרְמִית, כִּי לָרַע כָּרָתוּ
יַחְדָּו בְּרִית, לִנְדּוֹחַ
לִבּוֹת עֲנִיֵּי עָם וּלְחַבֵּל יַחַד
תֵּבֵל בְּאִמְרֵי שָׁקֶר.
עַתָּה אֲקַוֶּה כִּי אֶל־דַּל עֶזְרָתָה
יִהְיֶה דְּבַר הַדְרַת עֹז מַלְכוּתֶךָ,
אֶל־בֶּן אֱמֶת, כִּי מִתְנַכֵּר עַד־עַתָּה,
לִפְנֵי בְּנֵי־עַוְלָה מָט וַיָּשֹׁחַ.

משפט: אָמְנָם לְךָ נוֹדַע אַף מַכִּיר אַתָּה
אֶת־בֶּן אֱמֶת, בַּל־תִּשְׁגֶּה־בּוֹ?
שכל: יָדַעְתִּי
וּדְבָרְךָ יוֹדִיעַ
אוֹתוֹ לְכָל־עַמֶּךָ.
הַיּוֹם.
משפט: הֲלֹא תֵדַע כִּי לוֹ נִקָּבוּ
מִפִּי אֱמֶת אָבִיו אוֹתוֹת, בָּהֵמָּה
יֻכַּר וְיִבָּחֵן.
שכל: עַל־כֵּן אָמַרְתִּי
כִּי זֶה יְהִי הַיּוֹם שֶׁיַּכִּירוּהוּ.
משפט: אָן הוּא? קְרָא־נָא לוֹ.
שכל: קוּם גֵּשׁ פֹּה יֹשֶׁר
הִשְׁתַּחֲוֶה אֶל־מוּל הַדְרַת מַלְכֵּנוּ!
משפט: זֶה בֶּן אֱמֶת?
שכל: זֶה הוּא!
משפט: קוּם לָךְ, הֵן תֹּאַר
פָּנָיו לְטוֹבָה בּוֹ יָעִיד יוֹכִיחַ,
כִּי אֶחֱזֶה מִצְחוֹ וּכְמוֹ־כֵן יַחַד
קַוָּיו וְעֵינָיו כַּכָּתוּב בַּסֵּפֶר,
עַתָּה שְׁלַח בִּגְדֶּךָ,
אֶת־חֵיקְךָ נַבִּיט אַף אֶת־שִׁכְמֶךָ.
כֵּן הוּא! בְּךָ יַחְדָּו הִנֵּה נִמְצָאוּ
אוֹתוֹת, אֲשֶׁר אָבִיךָ
רָשַׁם לְךָ מֵאָז. הֵיטַבְתָּ שֶׂכֶל!
לִרְאוֹת כְּמִנְהָגֶךָ.

שכל: מַלְכִּי! הֲלֹא אָמַרְתִּי
זֶה, כִּי דְבַר הַדְרַת מַלְכוּתֶךָ יֶשַׁע
הַיּוֹם לְעַמָּךְ יֶהִי,
מִנַּחֲלֵי צָרָה וּתְהוֹמוֹת חֶבֶל
זֹאת הָעֲנִיָּה, זֹאת בַּת לֹא רֻחָמָה
בִּדְבָרְךָ תַּמְשֶׁה אַף־תִּגְאָלֶנָּה.
וּלְבַב זְקֵנִים אֵלֶּה,
הָמוֹן וְרֵעָיו יַחַד,
תָּשׁוּב תְּנַחֵם וּתְשַׂמַּח. אַף יֹשֶׁר
מִטּוּב פְּרִי תֻמּוֹ הַיּוֹם תַּשְׂבִּיעַ.

משפט: הָמוֹן, קְרַב עַד־הֵנָּה!
יֹשֶׁר, גְּשָׁה גַּם־אַתָּה.
אַף־אַתְּ, תְּהִלָּה, גֹּשִׁי.
אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עִמָּךְ הִגְדִּיל וַיַּעַשׂ
הַיּוֹם אֱלֹהֵי קֶדֶם,
הָמוֹן, הֲלֹא עֵינֶיךָ
רֹאוֹת וְכֵן שָׂמָחְתָּ.
מִמּוֹקְשֵׁי רָעִים הִנֵּה נִמְלַטְתָּ,
אַף בֵּן אֲשֶׁר אִוִּיתָ
לִימִינְךָ פֹּה הוּא. קוּמָה, קָחֵהוּ
וּלְבִתְּךָ יִהְיֶה כִּי לוֹ יָאָתָה.
אַתָּה תְּמִים הַדֶּרֶךְ,
נֵצֶר כְּמוֹ שָׁרְשֶׁךָ,
זֶרַע אֱמֶת, נִכְבָּד, אַף נֶחְמָד, יֹשֶׁר!
עַתָּה קְצִיר צִדְקֶךָ
תִּשָּׂא בְּרִנָּה אָתָּה,
הִנֵּה עֲטֶרֶת פָּז אֶל־רֹאשְׁךָ תֶּהִי
הַבַּת תְּהִלָּה וּבְיָפְיָהּ תָּגִילָה.
אַף־אַתְּ, בְּתוּלַת חָיִל,
יָפָה וְרַבַּת טַעַם,
שִׂמְחִי בְּאִישׁ חֶלְקֵךְ, שִׂישִׂי וָגִילִי,
עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ שִׁכְחִי שָׁכוֹחַ,
אַף אֶל־יְדִידֵךְ זֶה נֹעַם דּוֹדַיִךְ
עַתָּה שְׂמֵחָה תֵּנִי,
וּלְרֹאשְׁכֶם יַגִּיעוּ
יַחְדָּו כְּאֶחָד כָּל־בִּרְכוֹת שָׁמָיִם,
אֶל־בֵּיתְךָ עַתָּה, הָמוֹן, הָבִיאָה
אֵלֶּה שְׁנֵי בָנֶיךָ
כִּי יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו וּבְשִׂמְחָתָמוֹ
תִּתְעַלְּסָה גַם־אָתָּה,
אֶת־נַפְשְׁךָ יָמִים רַבִּים יָשִׁיבוּ
וִיכַלְכְּלוּ שָׁלוֹם אֶת־שֵׂיבָתֶךָ,
וּלְךָ תְשֻׁאוֹת חֵן, שֶׂכֶל, יַקְרִיבוּ
כָּל־רוֹדְפֵי שָׁלוֹם וּמְבַקְשֵׁי צֶדֶק,
כִּי יָדְךָ עָשָׂתָה
זֹאת הַתְּשׁוּעָה, אַף כָּל־בָּאֵי שַׁעַר
עִירִי הֲלֹא נִחַמְתָּ.

כלם: לָעַד יְחִי מַלְכֵּנוּ,
בִּגְדוֹל הֲדַר כִּסְאוֹ ירְאוּ עֵינֵינוּ.
אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי עַם, רוֹעוֹ עָלֵימוֹ
עֵינָיו פְּקוּחוֹת בַּל לִבּוֹ יַקְשִׁיחַ,
יִשָּׂא עֲמַל טָרְחָם, אַף־יַסְתִּירֵמוֹ
יַחְדָּו בְּצִלּוֹ וּלְבָבָם יָנִיחַ.
כִּי מִגְּבוֹהַּ כָּל־חוֹמוֹת גַּם־יָחַד
עֵין שׁוֹפְטָם אוֹתָם יַשְׁלִים מִפָּחַד.