לישרים תהילה/חלק ג/דיבור ד

דיבור ד

שכל ויושר הולכים אל בית המשפט והמון ושאר העם שם.

שכל: הָמוֹן הֲלֹא זֶה הוּא הָעוֹמֵד שָׁמָּה,
יָדוֹ אֱלֵי מִצְחוֹ, מֻטֶּה הַקִּירָה.
יושר: כֵּן אֶחֱשׁוֹב גַּם־אָנִי;
הֵן עַל־מְרִי שִׂיחוֹ פָּנָיו יָעִידוּ.
שכל: הוּא הוּא, לְכָה נִקְרַב אֵלָיו, נִשְׁאָלָה
לוֹ עַל־אֲשֶׁר קָרָהוּ.
מַה־זֶּה אֲשֶׁר אֶרְאֶךָּ
הָמוֹן, כְּמוֹ זָעֵף? מַה־לָּךְ הִגִּיעַ.
המון: הֶרֶף, שְׁעֵה מֶנִּי, שֶׂכֶל, הַנִּיחָה,
כִּי אֶת־קְשִׁי יוֹמִי אָרִיד, אָהִימָה,
אֶסְפּוֹד לְגוֹרָלִי, אַף־אֶבְכֶּה חֶבֶל
נָפַל לְנַפְשִׁי; אַךְ יוֹתֵר מֵהֵמָּה
אֶבְכֶּה לְאִוַּלְתִּי, כִּי אֶל־קוֹלְךָ
שֶׂכֶל, שְׁמוֹעַ לֹא מֵאָז אָבִיתִי,
אָנָה כְּלִמָּתִי אֶשָּׂא נָא, אָנָה?
אֵיפֹה מְחִלּוֹת לִי וּנְקִיקֵי סָלַע,
בָּם שַׂעֲרוֹת זִקְנַת בָּשְׁתִּי אַסְתִּירָה.
שכל: מַה־קָּרְךָ כֹּה רָע?
המון: הָהּ כִּי מִמָּוֶת
מַר הוּא אֲשֶׁר קָרָנִי!
כִּי אֶל־כְּלִמַּת סֶלָה
יָרַד כְּבוֹדִי וּלְמָשָׁל הִגִּיעַ
זִכְרִי בְּפִי כָּל־בֶּן אָמָה וָעֶבֶד,
לִשְׂחוֹק וָקֶלֶס אֶת־בִּתִּי גַּם־יָחַד,
אֶל־כָּל־בְּזוּיֵי עָם, הִנֵּה הִנֵּנִי.
מֵאִישׁ חֲמָסִים זֶה תַּרְמִית הֻדַּחְתִּי
לִילִיד אֱמֶת, רַהַב נִמְהָר זֶה קַחַת;
עַתָּה קְלוֹנוֹ לִקְלוֹנִי, שָׁמַיִם
גִּלּוּ לְעֵינֵי־כֹל, וּכְבָר נוֹדָעוּ
שִׁקְרֵי כְזָבָיו עַל־כָּל־אַפְסֵי אָרֶץ,
כִּי לֶאֱמֶת אֵינֶנּוּ
בֵּן, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי
אֶת־הָעֲנִיָּה זֹאת בִּתִּי לָנֶצַח
יַחְדָּו כְּסוּיֵי בֹשֶׁת.
הֵן הֶחֱזַקְתָּ אַתָּה
אִמְרוֹת תְּבוּנָתֶךָ
נֶגְדִּי, לְמַעַן תֵּת לִי מוּסַר דַּעַת,
בַּל אַחֲרֵי תַרְמִית אוֹאִיל לָלֶכֶת,
בַּל אֶשְׁפְּטָה דָבָר אֶל־מַרְאֵה עָיִן;
אָכֵן אֲנִי נוֹאַלְתִּי,
וּלְךָ בְּכִסְלִי לֹא אֹזֶן הִטֵּיתִי,
אַךְ אַחֲרֵי עֵינַי לִבִּי הוֹלַכְתִּי.
עַתָּה פְּרִי חֶטְאָהּ נַפְשִׁי שָׂבֵעָה,
עַתָּה עֲלֵי יָרֵךְ אַךְ שָׁוְא אֶסְפֹּקָה,
כִּי לֹא לְתַקֵּן עַוָּתָתִי עַתָּה
יָכוֹל אֲנִי, וּכְבָר הוֹדִי שִׁחַתִּי.
שכל: הָמוֹן! וּמִי יוֹדֵעַ
אִם לֹא לְטוֹבָתֶךָ
בָּאוּ לְךָ הַיּוֹם הַזֶּה כָּל־אֵלֶּה?
המון: אֵיכָה לְטוֹבָתִי אֵלֶּה תִּהְיֶינָה?
אֵיכָה לְנַפְשִׁי נֹחַם
אֶמְצָא, וְעֵינַי אֶת־בִּתִּי תִּרְאֶינָה
כֹּה אַלְמְנוּת חַיּוּת שׁוֹמֵמָה סֶלָה?
שכל: אַךְ בִּתְּךָ לָמָּה שׁוֹמֵמָה סֶלָה
תִּהְיֶה?
המון: וְאֵיךְ לֹא תֶהִי?
אָן בֶּן אֱמֶת עַתָּה תִּמְצָא נָא? אָנָה?
שכל: אָנָה? וְאוּלַי יוֹתֶר
מִכָּל־אֲשֶׁר דַּמּוֹת יוּכַל לִבֶּךָ
קָרוֹב לְךָ יִהְיֶה.
שכל: אֵיכָכָה, שֶׂכֶל!
כָּזֹאת תְּדַבֵּר עָתָּה?
שכל: אַךְ מִי לְךָ הִגִּיד, אוֹ אֵיךְ יָדַעְתָּ?
מִי הֵם אֲשֶׁר גִּלּוּ, אוֹ אֵיךְ הוֹכִיחוּ
כִּי בֶּן אֱמֶת רַהַב אֵינֶַנּוּ?
המון: שֶׂכֶל!
הִנֵּה עֲצַת עֶלְיוֹן, אִמְרַת צוּרֵנוּ,
הִיא גִּלְּתָה אוֹתוֹ, הִיא הוֹכִיחַתְהוּ!
מִתּוֹךְ פְּחָדִים מִתּוֹךְ חֶרְדַּת אָרֶץ,
אַחַד זְקֵנֵינוּ נִזְכַּר וַיֹּאמֶר,
כִּי אֶל־פְּנֵי מִשְׁפָּט מֵאָז נִקָּבוּ
אֶל־בֶּן אֱמֶת אוֹתוֹת יִנָּכֶר בָּמוֹ,
וַנִּדְרְשָׁה עַל־זֹאת וַיְחֻפַּשׂ חֵפֶשׂ
וַנִּמְצְאָה כִּי כֵן, וַיְבֻקַּר שָׁמָּה
רַהַב וְהֵן אֵין בּוֹ אֶחָד מֵהֵמָּה
שכל: אַךְ תֵּדְעָה הַגִּיד סִימָּנִים אֵלֶּה?
המון: אֵדַע וְגַם אַגִּידָה.
מִצְחוֹ כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג,
קַוִּים אֲרֻכִּים בּוֹ יָשָׁר יֵלֵכוּ,
עֵינָיו כְּלִילוֹת יֹפִי,
וּדְמוּת עֲלֵי לִבּוֹ נִרְאָה לָעָיִן
סַפִּיר מְשֻׁבָּץ, אַף עַל־כָּתֵף כֶּתֶם
תַּבְנִית עֲדָשָׁה וּשְׂעָרָהּ צִמֵּחַ.
שכל: עַל־הַיְּמָנִית הוּא?
המון: כֵּן.
שכל: וּדְמוּת נֶזֶר?
המון: כֵּן.
שכל: אַף שְׂעָרָהּ כַּזָּהָב.
המון: אֵיכָכָה
נוֹדַע לְךָ כָּל־זֹאת? מִתְנַבֵּא אַתָּה?
שכל: נָבִיא וּבֶן נָבִיא הָמוֹן אֵינֶנִּי
אַךְ נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הִנֵּה אָשִׁיבָה.
הִנֵּה אֲנִי יוֹדֵעַ
הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ אֵלֶּה,
כִּי הוּא לְבַדּוֹ, לֹא אַחֵר, הִנֵּהוּ
הַבֵּן אֲשֶׁר אַךְ־לוֹ כָּל־חֶמְדָּתֵנוּ.
וּכְבָר יְדַעְתִּיו אָנִי,
אָכֵן לְבָבִי לֹא עָרַב הוֹדִיעַ
אוֹתוֹ לְכָל־אִישׁ, כִּי אָמוֹר אָמַרְתִּי:
הֵן לִי וְלִדְבָרַי הֵם לֹא יַאְמִינוּ,
כִּי אַחֲרֵי רַהַב זוֹנִים הֵם עַתָּה,
וִיהִי כְשָׁמְעָם אַךְ אַף יִתְמַלָּאוּ
אַף־רַע וְלֹא כָּל־טוֹב עָלָיו אָבִיאָה,
עַל־כֵּן בְּמַר נַפְשִׁי הִנֵּה נֶאְלַמְתִּי,
עַד כִּי עֲדֵי קִצּוֹ יָבֹא יַגִּיעַ,
וּלְעֵת אֲשֶׁר תָּמוּט רַגְלוֹ הוֹחַלְתִּי,
כִּי אָז, כְּבָר יָדַעְתִּי,
אֵלַי תְּבוֹאוּן וּבְקוֹלִי תִּשְׁמָעוּ,
תֹּאבוּ וְטוֹב לָכֶם וּשְׂמַחְתֶּם יָחַד.
עַתָּה לְכָה לִפְנֵי כִּסֵּא מַלְכֵּנוּ,
נִתְיַצְּבָה יַחְדָּו, וּדְבָרַי שָׁמָּה
הִנֵּה אֲדַבֵּר, אַף־שָׁמָּה אַרְאֶךָּ
אֶת־בֶּן אֱמֶת, אַף־בּוֹ גִּיל אַשְׂבִּיעֶךָּ.
הֵן כִּזְמַן רוֹפֵא אֵין אֶל־כָּל־פֶּגַע,
אַף אֵין כְּמוֹ תוֹחֶלֶת
מָזוֹר לְכָל־מַכָּה חֹלִי וָנֶגַע.
גַּם סוֹעֲרָה תִּהְיֶה עוֹד יוֹם נֻחָמָה,
כִּי עֵת וּמִשְׁפָּט אֶל־כָּל־חֵפֶץ שָׁמָּה,
תִּשְׂחַק לְיוֹם אַחְרוֹן נֶפֶשׁ יִחֵלָּה,
דָּבָר בְּעִתּוֹ מַה־מָּתוֹק הוּא סֶלָה.