לישרים תהילה/חלק ב/דיבור א

דיבור א

שכל ויושר בשדה, אח"כ הולך שכל ונשאר יושר לבדו.

שכל: יֹשֶׁר יְדִיד נַפְשִׁי, יַאְמֵץ לִבֶּךָ,
שַׁנֵּס כְּאֵזוֹר חָיִל,
כִּי כַּאֲשֶׁר יוֹתֵר מֵרָחוֹק יֶשַׁע
נִרְאֶה, הֲלֹא פִתְאֹם אָז יִרְוַח לָנוּ.
בֵּין לַהֲבוֹת חֹם בֵּין חַרְבוֹנֵי קַיִץ
קַדְרוּת עֲרָפֶל עֵת כָּסּוּ שָׁמָיִם,
תָּחִיל לְקוֹל רַעְמָם אֶרֶץ מִתָּחַת,
בִּבְרוֹק כְּחֵץ בָּרָק וּכְפָרֵק רוּחַ
הָרִים כְּנִבְלֵי חָרֶשׂ,
אֶל־קוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם
עֵת תֶּחֱרַשׁ כָּל־אֹזֶן,
יַחְדָּו יְנוּסוּן כָּל־חַיְתוֹ בַיָּעַר,
יִדְאוּ בְּנֵי יוֹנָה אֶל־חַגְוֵי סָלַע,
רֶגַע בְּהוֹד אוֹרוֹ הֵן יִזְרַח שָׁמֶשׁ,
יִבְקַע וְהֵפִיץ כָּל־עָנָן וָחֹשֶׁךְ,
וִיהִי כְּלֹא הָיָה אָז כָּל־הַסָּעַר;
כֵּן אֶל־אֱנוֹשׁ נִדְכֶּה רֶגַע יַצְמִיחַ
מֹשֵׁל בְּעֹז עוֹלָם מִצָּרָה רֶוַח.

יושר: שֶׂכֶל מְשׂוֹשׂ לִבִּי, תַּנְחוּמוֹתֶיךָ
לִבִּי הֲלֹא יַרְחִיבוּ,
כִּי עֵת כְּמוֹ אַבִּיט מֵאִמְרֵי פִיךָ
פֶּתַח לְתוֹחַלְתִּי, אָכֵן הוֹאִילָה
אִם יֵשׁ בְּשׂוֹרָה לָךְ אַל תִּמְנַע מֶנִּי.

שכל: לוּ הָיְתָה אִתִּי לֹא כִחַדְתִּיהָ,
אָכֵן אֲקַו תִּתָּהּ גַּם כִּי אֵין עָתָּה.
כִּי לֹא לְעוֹלָם מָט כָּל־פּוֹעֵל צֶדֶק,
תִּקְוַת תְּמִימִים לֹא תֹאבַד לָנֶצַח.
הֵן יַעֲלֶה רַהַב, לָעָב יַגִּיעַ,
עַל־בָּמֳתֵי תֵבֵל יִרְכַּב, יַצְלִיחַ,
עָרִיץ וּמִתְעָרֶה אַף גּוֹבֵר חָיִל,
מִתַּאֲוָתוֹ לֹא יֶחְדַּל, לֹא יֵרֶא
עָמָל וְלֹא יֵדַע כָּל־חַבְלֵי עֹנִי,
אַךְ אֶל־שְׁאוֹל יוּרַד, אַךְ שָׁם תָּשֹׁחַ
כָּל־גַּאֲוַת לִבּוֹ, וּתְמוּרַת גֹּבַהּ
יִלְבַּשׁ כְּבֶגֶד בֹּשֶׁת,
קָלוֹן עֲלֵי כָבוֹד יִקַּח לָנֶצַח.
וּפְרִי אֱמוּנָתֶךָ
תִּמְצָא בְּעִתּוֹ אָתָּה,
מִכָּל עֲמַל נַפְשֶׁךָ
תִּרְאֶה וְתִשְׂבַּע סֶלָה.
עַל־עָנְיְךָ תּוֹדֶה כִּי תִגָּאֵלָה.
צָרוֹת אֲשֶׁר עָבָרוּ
גַּם הֵן שְׂמָחוֹת הֵנָּה
יַחְדָּו בְּיוֹם טוֹבָה, כִּי גִיל תַּרְבֶּינָה
כָּל עֵת אֲשֶׁר נִזְכָּרוּ.

יושר: אֹבֶה אֲשֶׁר אוּכַל, כִּי אֶעְצָר כֹּחַ,
לִסְבּוֹל כְּמוֹ חָפַצְתִּי,
(שֶׂכֶל) מְרִי שִׂיחִי; אַךְ כָּבֵד מֶנִּי
כָּל־עֵת אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה
עֵינַי שְׁנֵי צוּרֵי מִכְשׁוֹל הָאֵלֶּה,
תַּרְמִית וְסִכְלוּת, כִּי יַחְדָּו נוֹעָדוּ
לִהְיוֹת לְשִׂכִּים לִי וּלְדַאְבוֹן נָפֶשׁ.
זֹאת בַּהֲמֻלָּתָהּ בַּחוּץ תָּרִיעַ,
עַל־כָּל מְרוֹמֵי קָרֶת,
תִּדְרוֹךְ בְּעֹז פָּנֶיהָ,
לֹא־יָדְעָה יִרְאָה, לֹא־תַכִּיר בֹּשֶׁת,
כָּל־הַבְּרִית תָּפֵר, כָּל־חֹק תַּפְרִיעַ,
אֵין כָּל־אֱמוּנָה בָּהּ וִימִינָהּ שָׁקֶר,
חָמָס רְכֻלָּתָהּ, אָלָה וָכַחַשׁ,
אָחוֹת לְכָל־רָעָה, אֵם אֶל־כָּל־פָּשַׁע,
וּלְכָל־בְּנֵי הַשְׂכֵּל עַד־מוּת צוֹרָרֶת,
תֵּשֵׁב תְּדַבֵּר בָּמוֹ,
בֵּין מִזְרְקֵי שֵׁכָר בָּהֶם תָּשִׂיחַ,
כָּל־מַחְשְׁבוֹת לִבָּהּ רַק רַע עָלֵימוֹ,
לוּ יָכְלָה כַּדָּג כֵּן תִּבְלָעֵמוֹ,
אוֹ כַּחֲמוֹר תִּשּׁוֹךְ לִשְׁבּוֹר כָּל־גָּרֶם.
אַף־זֶה בְּחֵלֶק פִּיהוּ
יָצוּד כְּצִפּוֹר נָפֶשׁ,
וּכְסוּי דְּבַשׁ אֶַת־אִישׁ שׁוֹגֶה וָפֶתִי
רוֹשׁ יַאֲכִיל וָמָוֶת.
יִשֹּׁךְ בְּעֵת יִשַּׁק, וּבְעֵת תִּרְפֶּינָה
יָדָיו אֲזַי יִמְחָץ, וּבְכָל־חֶפְצֵהוּ
עוֹשֶׂה וְגַם־מַצְלִיחַ.

שכל: אָכֵן שְׁגָגָה הִיא זֹאת אֶל־עֵינֵינוּ
כִּי עֵין בְּשָׂרִים הֵמָּה,
עַל־כֵּן אֱמֶת בִּדְבַר־כָּזָב יָמִירוּ,
חֹשֶׁךְ לְאוֹר שָׂמִים וָאוֹר לַחֹשֶׁךְ.
הֵן בַּאֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ
יִתְעוּ לְכָל־מִקְרֶה קָטֹן וָפֶגַע,
אַף כִּי בְּמֻפְלָא וּמְכֻסֶּה מֵהֵמָּה.
שׁוּר נָא קְצֵה מָשׁוֹט אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם,
הֵן רַק־מְעֻוָּת וּמְעֻקָּל תִּרְאֵהוּ,
וּלְבָבְךָ יוֹדֵעַ
כִּי בֶאֱמֶת יָשָׁר הִנֵּה הִנֵּהוּ.
שֵׁשַׁי וְתַלְמַי אַךְ־כִּנְמָלִים תֵּרֶא
מִתּוֹךְ זְכוּכִית אִם־פָּנָיו ישְׁקָעוּ,
וִיהִי לְהֶפֶךְ אִם רָמוּ גָּבָהוּ.
הַבֵּט הֲלֹא רוּחֵנוּ
כַּיָּם, אֲשֶׁר לֹא־רֶגַע
מִמִּלְחֲמוֹת הָרוּחַ
יִשְׁקוֹט, אֲשֶׁר גַּלָּיו הֵנָּה אוֹ־הֵנָּה
לֹא־יוּנְפוּ הָנֵף אוֹ לֹא־יִדַּחוּ;
מֵעִצְּבוֹנוֹת כֵּן לֹא־נִקָּה סֶלָה,
וּכְהַחֲלִיפָם הֵמָּה
אֶת־טַעְמוֹ, כֵּן בָּנוּ
יִתְחַלְּפוּ מֵעֵת אֶל־עֵת חוּשֵׁינוּ,
בַּל־נֶחֱזֶה כִּי־אִם עַל־פִּי הַחֵפֶץ,
בַּל־יִשְׁמְעוּ אָזְנֵינוּ
כִּי־אִם כְּמוֹ נִכְסַפְנוּ,
אוֹ כַּאֲשֶׁר דִּמִּינוּ.
לוּ נֶחֱזֶה עוֹלָם בָּרוּר אַךְ פַּעַם
אַחַת, אֲזַי רָאִינוּ
אֶת שׂוֹנְאֵינוּ אֵלֶּה
כֹּה נַעֲנִים מֻכִּים אֻמְלָלִים יַחַד,
כִּי נֹאמְרָה דַּי וּנְקָמוֹת שָׂבָעְנוּ.
הֵן כַּאֲשֶׁר רוֹאוֹת אוֹתָם עֵינֶיךָ
כֻּלָּם מְלֵאֵי טוֹב וּשְׂבֵעֵי נָחַת,
כֵּן עִקְבוֹתֵיהֶם בָּרֶשֶׁת הֵמָּה
מֵאָז אֲחוּזִים, בַּל מֶנּוּ יֵצֵאוּ,
עִמְקֵי שְׁאוֹל יִתְמֹכוּ
כָּל־צַעֲדֵיהֶם, רַגְלֵיהֶם יִמּוֹטוּ,
בַּל־יוּכְלוּ קוּם שָׁמָּה.
אַתָּה חֲזַק עַתָּה, הִתְאַזֵּר כֹּחַ,
כִּי־אֵלְכָה אֶרְאֶה, דָּבָר אֶשְׁמָעָה,
אָשׁוּב וְאַגִּיד לָךְ. אַךְ הַשְׁקֵט אַתָּה
וּנְהַג כְּחָכְמָתֶךָ
כָּל־מַחְשְׁבוֹת לִבָּךְ וּמְזִמּוֹתֶיךָ.
הֵן כָּל־גְּבוּרָה אֵין כִּגְבוּרַת גֶּבֶר
כּוֹבֵשׁ בְּעֹז יִצְרוֹ, שַׁלִּיט בָּרוּחַ;
רַק לֵב אֲשֶׁר יָסִיר מִמֶּנּוּ כַּעַשׂ,
הוּא לֵב אֲשֶׁר־יִשְׁקוֹט, הוּא לֵב יָנוּחַ.