ויקרא רבה טו
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה טו
[עריכה]ויקרא רבה פרשה טו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת" הה"ד (איוב כח, כה): "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקַל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" אמר רב הונא בשלשה מקומות יצתה רוח שלא במשקל וכבר היה לה להחריב את העולם ואלו הן אחד בימי איוב ואחד בימי יונה ואחד בימי אליהו בימי איוב שנאמר (שם א, יט) "והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר" בימי יונה שנאמר (יונה א, ד): "וה' הטיל רוח גדולה אל הים" בימי אליהו שנאמר (מ"א יט, יא): "ויאמר צא ועמדת בהר [לפני ה'] והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים" אמר רבי יהודא ברבי שלום היא אותה של איוב היא אותה של יונה היא אותה של אליהו בשביל אותה הבית היתה אותה של איוב בשביל אותה ספינה היתה אותה של יונה בשביל אותה מעשה היתה אותה של אליהו ואין לך גדולה בהם אלא אותה של אליהו הה"ד ויאמר צא ועמדת בהר אמר רבי תנחום ברבי חייא ואמרי לה בשם רבנן אין מלך המשיח בא עד שיכלו כל הנפשות שעלו במחשבה להבראות ואלו הן האמורות בספר של אדם הראשון הה"ד (בראשית ה, א): "זה ספר תולדות אדם" אמר רבי יהושע ברבי חנינא בשעה שהרוח יוצאת מלפני הקב"ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואומר לו הוי זהיר שלא תזיק לבריותי שנאמר (ישעיה נז, טז): "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" בשביל נשמות שאני עשיתי "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" רבי יודן בר ר"ש אמר אפילו מים שיורדין מלמעלה לא נתנו אלא במדה הה"ד (שם לו, כז) "כי יגרע נטפי מים" וכתיב (ויקרא כז, יח): "ונגרע מערכך":
ב. [ עריכה ]
ד"א (איוב יג, ב): "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" אמר רבי אחא אפילו רוח הקודש ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל יש שמתנבא ספר אחד ויש שנים אמר רבי סימון שני דברים נתנבא בארי ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן (ישעיה ח, יט): "וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים" וחברו. "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" אמר רבי יודן ברבי שמואל ואפילו דברי תורה שנתנו מלמעלה לא נתנו אלא במדה ואלו הן מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדה יש זוכה למקרא ויש למשנה ויש לתלמוד ויש להגדה ויש זוכה לכולן.
ד"א "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל" בנוהג שבעולם הבריות אומרים איש פלוני רוחו יתירה איש פלוני רוחו קצרה שנתנה בו רוח קטיקטון "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" אדם היה משוקל חציו מים וחציו דם בשעה שהוא זוכה לא המים רבין על הדם ולא הדם רבין על המים ובזמן שחוטא פעמים שהמים רבין על הדם ונעשה אדריפיקוס ופעמים שהדם רבין על המים ונעשה מצורע הה"ד "אָדָם" או דם:
ג. [ עריכה ]
ד"א "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" הה"ד (איוב לח, כה): "מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה" אמר רבי ברכיה אית אתרין דצווחין לשערא שיטפא..
מעשה באדם אחד שהיה יושב ודורש ואמר אין לך כל נימא ונימא שלא ברא לה הקדוש ברוך הוא גומא בפני עצמו כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה א"ל אשתו ועכשיו אתה מבקש לצאת לתור פרנסתך תוב ובורייך קאים לך שמע לה ויתיב ליה וקם ליה בורייה. "וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת" אפי' קול שיוצא מן הרקיע עשה לו הקב"ה שביל בפני עצמו וכ"כ למה שלא תצא ותחריב את העולם.
ד"א "וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת" אמר רבי אבין משל לגנת ירק שהמעין לתוכה כ"ז שהמעין לתוכה ירקה משחיר פסק המעין הלבין ירקה כך זכה אדם (ויקרא יג, לז): "ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא" ואם לאו (שם, ג) "ושער בנגע הפך לבן" הה"ד "אָדָם כִּי יִהְיֶה" או דם:
ד. [ עריכה ]
ד"א "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" הה"ד (משלי יט, כט): "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים" מוכנים היו ללצים דינים בנוהג שבעולם אדם רוכב על החמור פעמים שסורח עליו ומכהו פעמים ששוחק עליו ומכהו ברם הכא "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת" משל למטרונה שנכנסה לתוך פלטין של מלך כיון דחמית מגלביא תלן דחלת אמר לה המלך אל תתייראי אלו לעבדים ולשפחות אבל את לאכול ולשתות ולשמוח כך כיון ששמעו ישראל פרשת נגעים נתייראו א"ל משה אל תתייראו אלו לאו"ה אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח שנאמר (תהלים לב, י): "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו" רבי ור' ישמעאל ברבי יוסי היו יושבים ועוסקים במגילת קינות ערב תשעה באב שחל להיות בשבת עם חשכה מן המנחה ולמעלה שיירו בה אלף בית אחת אמרו למחר אנו גומרין אותה כשעלה רבי נכשל באצבעו הקטנה קרא על עצמו "רבים מכאובים לרשע" אמר לו רבי ישמעאל אלו לא היינו עסוקין בענין (איכה ד, כ): "רוח אפינו משיח ה'" הייתי אומר עכשיו שאנו עסוקין עאכ"ו כשעלה לביתו נתן עליה ספוג יבש וכרך עליה גמי מבחוץ אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי מדבריו למדנו ג' דברים ספוג לא שהוא מוצץ אלא שהוא משמר את המכה וקושר עליה גמי מהבית מפני שהוא מוכן ואין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה אבל שונין בהן ודורשין בהן אם צריך לדבר לבדוק נוטל ובודק ושמואל אמר חרס כל שהוא גמי כל שהוא תני רבי יודן משום רבי שמואל מגופת הבית ושבריה מותר לטלטלן בשבת ואם זרקן לאשפה אסור לטלטלן רבי אלעזר ורבי תנחום בצרורייה בשם רבי ירמיה אפי' רשע וחזר בו הקדוש ברוך הוא מקבלו שנאמר "והבוטח בה' חסד יסובבנו":
ה. [ עריכה ]
מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא יב, ב): "אשה כי תזריע וילדה זכר" מה כתיב בתריה "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" וכי מה ענין זה לזה אמר רבי תנחום ברבי חנילאי משל לחמורה שרעתה ונכוית ויצא בנה כווי מי גרם לולד שיצא כווי שנכוות אמו כך מי גרם לולד שיהיה מצורע אמו שלא שמרה ימי נדתה אמר ר' אבין משל לגנת ירק שהמעין לתוכה כ"ז שהמעין לתוכה היא עושה כריכין כך כל מי שהולך אצל אשתו נדה עושה בנים מצורעים רי אבין קרא עליה (ירמיה לא, כח): "אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהינה" והן קוראין על אבותיהם (איכה ה, ז): "אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו":
ו. [ עריכה ]
ר' אבין בשם ר' יוחנן אמר כתיב (ויקרא יב, ח): "ואם לא תמצא ידה די שה" ומה כתיב בתריה "אדם כי יהיה בעור בשרו" וכי מה ענין זה אצל זה אמר הקב"ה אני אמרתי לך הבא קרבן לידה ואתה לא עשית כך חייך שאני מצריכך לבא אצל כהן שנאמר "והובא אל אהרן הכהן".
אמר רי יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת ע"ז לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאלו בטל ע"ז וכל המבטל מצות חלה כאלו קיים ע"ז אמר ר"א (משלי ו, כו): "כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" מי גרם לו שנכשל באשה זונה על ידי שאכל את ככרה שאינו מעושר אמר רשב"ל כתיב (במדבר ה, י): "ואיש את קדשיו לו יהיו" מה כתיב בתריה (יב): "איש כי תשטה אשתו" וכי מה ענין זה לזה אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי תן מתנתך לכהן ולא עשית כן חייך שאני מצריכך שתביא אשתך אל הכהן שנאמר (טו): "והביא האיש את אשתו אל הכהן":
ז. [ עריכה ]
אמר רבי לוי ברכות מברכות את בעליהן וקללות מקללות את בעליהן (דברים כה, טו): "אבן שלמה וצדק יהיה לך וגו'" אם עשית כן יש לך מה לישא ומה ליתן ומה ליקח ומה למכור קללות מקללות את בעליהן (יג): "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה" (יד): "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה" אם עשית כן לא יהיה לך מה לישא ומה ליתן ומה ליקח ומה למכור אמר הקב"ה אני אמרתי לא תעשה איפה גדולה וקטנה ועשית חייך שאפילו בקטנה אינו מספיק אותו האיש ודכוותה (שמות כ, כ): "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" אם עשית כן חייך שאפילו של עץ ושל אבן אינו מספיק בידו שתהא לו:
ח. [ עריכה ]
כיצד ראיית נגעים האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים כעודר בית הסתרים וכמוסק זיתים בית השחי והאשה כאורגת וכמניקה את בנה תחת הדד כאורגת בעמרים לשחי ליד הימנית ר' יהודה אומר כטווה בפשתן ליד השמאלית וכשם שנראה לנגעים כך נראה לתגלחתו תנא כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו ומי ראה נגע מרים אם תאמר משה ראה זר אינו רואה נגעים אם תאמר אהרן ראה אין קרוב רואה את הנגעים אמר הקב"ה אנא כהנא אנא מסגירה אנא מטהרה הה"ד (במדבר יב, טו): "והעם לא נסע עד האסף מרים" א"כ העם היה עם השכינה והשכינה ממתנת לה אמר רבי לוי בשם רב חמא ברבי חנינא צער גדול היה לו למשה בדבר הזה כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את הנגעים אמר לו הקדוש ברוך הוא ולא נהנה ממנו כ"ד מתנות כהונה במתלא אמרי דאכיל בהדי קולא ילקי בהדי קילא:
ט. [ עריכה ]
"שְׂאֵת" זו בבל על שום (ישעיה יד, ד): "ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה" רבי אבא בר כהנא אמר שבתה מדהבה מלכות שהיא אומרת מדוד והבא ר"ש בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב, לח): "אנת הוא ראשה די דהבא".
"סַפַּחַת" זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש על שום (בראשית ג, יד): "על גְּחֹנְךָ תלך".
"בַּהֶרֶת" זו יון שהיתה מבהרת בגזרותיה על ישראל ואומרת להן כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.
"נֶגַע צָרַעַת" זו אדום שבאתה מכחה של זקן. "וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת" לפי שבעוה"ז הכהן רואה את הנגעים אבל לעוה"ב אמר הקב"ה אני מטהר אתכם הה"ד (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם":
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.