התורה והמצוה על שמות כא יב
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"א • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא יב:
נג. מכה איש ומת . זה כפול בפרשת אמור, ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת , ומשיב שמשם נוכל לפרש כריב"ב דסבירא ליה שבהכוהו עשרה אנשים בזה אחר זה ומת, האחרון חיב כמו שאמרו בסנהדרין (דף עח ). דסבירא ליה כי יכה כל נפש אפילו מקצת נפש. דכן סתם גם כן בספרא ( אמור רמו ), ופירוש אפילו סטרו סטירה ומת חייב. או בסטר סטירה לגוסס בידי אדם, דאי אפשר לומר שנטעה שיתחייב על סטירה לבדה, דהא כתיב אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה. לכן אמר פה מכה איש ומת, ולא אמר כל נפש. שדוקא אם מת על ידי לבדו. וכרבנן דפליגי אריב"ב ולכן מפרשי כי יכה כל נפש שאינו חייב עד שתצא כל נפשו על ידי הכאה זו
נד. מכה איש , ושם אמר ואיש ני יכה כל נפש אדם . ומבואר אצלנו ( ויקרא י ) ובאילת השחר ( פרק לא ) ההבדלים שבין שם אדם ושם איש. ששם איש בא לסימן המין ולא אשה. וגם במקום שלא בא לסימן המין מורה על הגדלות וממעט קטן. מה שאין כן שם אדם, כולל אשה וקטן. וממה שאמר פה מכה איש, יש למעט אם המוכה אשה או קטן, לכן אמר שם כי יכה כל נפש אדם. ושם אמר ואיש כי יכה, ויש למעט אם הרוצח הוא אשה [כי קטן בלא זה אינו בר עונשין], אבל פה אמר מכה, כל מכה. ועדין נאמר אם המוכה איש די בכל מכה, ואם המכה איש די בכל מוכה, ולא נדע אם המכה והמוכה אינו איש. אבל כבר אמר בפרשת רוצחים, ונס שמה רוצח מכה נפש . ועל כולם אמר רוצח הוא ולא נזכר שם איש, לא במכה ולא במוכה.
אבל קשה, דאם כן הוי ליה לומר גם כאן מכה נפש או מכה אדם. על זה משיב לתלמודו הוא בא. שאם יאמר בשניהם מכה, נאמר שאף קטן המכה יהרג, על זה אמר ואיש כי יכה. שהגם שאינו שם המין למעט אשה ממעט קטן. ואם יאמר בשניהם כי יכה נפש אדם, נאמר אף מכה בן שמונה. לכן אמר מכה איש, ללמד שמה שאמר נפש אדם, היינו ארם שהוא יש וראוי להתקיים לא בן שמונה.
ומובא בסנהדרין (דף פד) ובתורת כהנים אמור ( אמור רמה ) וכן דרש לקמן ( משפטים סב ) על וגונב איש והעתקתי כפי נוסח הגר"א.
נה. מות יומת. פה קצר ופרטי ההלכות נתפרשו במקום אחר. א] שצריך התראה כמו שאמר על פי שנים עדים . שעד כולל גם ההתראה. ונראה שהמכילתא אתיא כר"י במכות (דף ח), דסבירא ליה שצריך שיהיו שני עדים מתרים בו כמו שנאמר על פי שנים עדים. ב] שלא יומת רק בבית דין כמה שאמרו עד עמדו לפני העדה למשפט . כן גירסת הגמרא במכות (דף יב ) ובספרי, וכן צריך להגיה כאן. ג] לא התבאר פה באיזה מיתה יומת. שמצאנו סתם מיתה על חנק ועל סקילה. ולמדו ממה שאמרו דמו ישפך , שהחנק והסקילה אין שופכים דמו. ומזה אין מבואר עדיין התזת הראש שיצויר שפיכת הדמים על ידי פתיחת הגידים. ולמד מעגלה ערופה שעריפת העגלה היתה תחת עריפת ראש הרוצח. וסנהדרין (דף נ"ב ע"ב) למד ממה שאמר ומת תחת ידו, נקום ינקם ונקמה הוא בחרב, והבאתי עליכם חרב נוקמת . כי פתיחת הגידים אינו דרך נקמה כי רבים בחרו לעצמם מיתה קלה הזאת, ושם באר דלמאן דאמר חנק חמור למד מעגלה ערופה.
<< · התורה והמצוה על שמות · כא · יב · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-21-12