התורה והמצוה על שמות כא לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא לא:

קי. אם בן יגח או בת יגח . מלמד שלאו דוקא והמית איש ואשה גדולים שחייביים במצות. שאף בן ובת קטנים דינם כן. ואף שפה מדבר במועד, הוא הדין בתם. שלכן כפל פעל יגח. כמה שאמרו בבבא קמא (דף מ”ד) נגיחה בתם נגיחה במועד, נגיחה למיתה נגיחה לנזיקי. וכבר בא למוד זה למעלה ( משפטים צט ) בארך, ושם בארתי.

ומלת או בא פה תחת אם, וכבר נדחק בזה הרד"ק בשרשיו שורש או, וכבר בארתי בספר התורה והמצוה ויקרא ( ויקרא שסב ) שחז"ל דרשוהו כפשוטו. כמה שאמרו (חולין כב, מנחות צא) או לאיל לרבות הפלגס. רצונם לומר שהוא או איל ממוצע בין הכבש והאיל או כבש או איל. וכן דריש מה שאמרו פה או בן או בת, הינו טומטום ואדרוגינוס. שהוא או בן או בת רצונו לומר ספק. וכן הבאתי דרושים כאלה בסדר תזריע ( תזריע לג תזריע קיט ) עיי”ש.

קיא. כמשפט הזה יעשה לו . מלת לו בלתי מדוקדק שמציין שיעשה להשור. והלא מדבר במועד שצריך גם בעל השור לשלם כופר. והיה לו לומר כמשפט הזה יעשה, שכולל בין להשור בין לבעל השור. ופירשו חז"ל שמלמד שאף במקום שאין משלם כופר, כגון אם נגח בן או בת שלו שהוא היורש ולמי ישלם כופר, או שנגח את הגר שאין לו יורשים ואין כופר במציאות. בכ"ז כמשפט הזה יעשה להשור שיסקל. והמפרשים הגיהו כאן ונדחקו והדברים פשוטים וברורים.

<< · התורה והמצוה על שמות · כא · לא · >>



קיצור דרך: mlbim-jm-21-31