ברכות לב ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר (דברים ג, כו) אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה:
וא"ר אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו:
וא"ר אלעזר גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנא' (ישעיהו א, יא) למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם א"ר יוחנן אכל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנא' (ישעיהו א, טו) ידיכם דמים מלאו:
וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' (איכה ג, מד) סכותה בענן לך מעבור תפלה:
וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנא' (יחזקאל ד, ג) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:
א"ר חנין א"ר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם מנא לן ממשה רבינו שנא' (דברים ט, כו) ואתפלל אל ה' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא איני והא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' (משלי יג, יב) תוחלת ממושכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שנא' (משלי יג, יב) ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא בהא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה א"ר חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כז, יד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'. ת"ר ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים מנין שנא' (יהושע א, ז) רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים תפלה מנין שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' דרך ארץ מנין שנא' (שמואל ב י, יב) חזק ונתחזק בעד עמנו וגו':
(ישעיהו מט, יד) ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר ר"ל אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני אמר לה הקב"ה בתי י"ב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני (ישעיהו מט, טו) התשכח אשה עולה אמר הקב"ה כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה (ישעיהו מט, טו) גם אלה תשכחנה אמרה לפניו רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה (ישעיהו מט, טו) ואנכי לא אשכחך והיינו דא"ר אלעזר א"ר אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני:
חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת:
מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא (תהלים פד, ה) אשרי יושבי ביתך ואמר ר' יהושע ב"ל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' (תהלים קמ, יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך תניא נמי הכי גהמתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת:
דאפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו:
אמר רב יוסף הלא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי עכו"ם פוסק מיתיבי והמתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה לא קשיא זהא דאפשר לקצר (יקצר ואם לאו פוסק) ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא כתוב בתורתכם (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב (דברים ד, טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי א"ל המתן לי עד שאפייסך בדברים א"ל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית
רש"י
[עריכה]
עלה ראש הפסגה - בדבר תפלה זו נתרציתי להראותך אותה:
ובפרשכם כפיכם - אי לאו דגדולה תפלה כיון דאמר למה לי רוב זבחיכם למה לי תו ובפרשכם הא אפילו זבחיהם לא ניחא ליה:
אל תחרש - מדלא כתיב את דמעתי תראה ש"מ נראית היא לפניו ואין צריך להתפלל אלא שתתקבל לפניו:
ונתתה אותה קיר ברזל - סימן למחיצת ברזל המפסקת בינו לבינם:
ומעיין בה - מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכת חנם והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה:
תוחלת - לשון חלוי ותחנה:
ועץ חיים תאוה באה - סופו של מקרא הוא:
קוה - והתחזק ולא תמשוך ידך אלא חזור וקוה:
צריכין חזוק - שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו:
דרך ארץ - אם אומן הוא לאומנתו אם סוחר הוא לסחורתו אם איש מלחמה הוא למלחמתו:
שלשים חיל - ראשי גייסות וחבורות חלוקות:
לגיון וקרטון וגסטרא - שמות של שררה כגון שלטון והגמון ודוכס ופחה:
עולה - כמו עולות וקרבנות:
גם אלה - מעשה העגל שאמרו אלה אלהיך ישראל (שמות לב):
ואנכי זה מעשה סיני - שנאמר בו אנכי ה' אלהיך (שמות כ):
יושבי ביתך - והדר יהללוך:
יודו לשמך - והדר ישבו ישרים את פניך:
תשע שעות - לשלש תפלות:
תורתם משתמרת - בתוך לבם שאין תלמודם משתכח:
אבל למלכי עכו"ם פוסק - שלא יהרגנו:
הא דאפשר בקצור - כגון שסמוך לגמור תפלתו:
תוספות
[עריכה]
גדולה תפלה יותר ממעשים טובים. בלא תפלה שהרי משה רבינו ע"ה אף על פי שהיו בידו מעשים טובים הוצרך לתפלה:
כל המאריך בתפלתו ומעיין בה. פירוש שמצפה שתבא בקשתו לפי שכוון בתפלתו. תימה דהכא משמע דעיון תפלה לאו מעליותא הוא וכן משמע פ' הרואה (לקמן נה.) ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם וקאמר עיון תפלה. ולא כן משמע בפ' מפנין (שבת קכז.) דקאמר אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וקא חשיב עיון תפלה אלמא מעליותא הוא וכן משמע בגט פשוט (ב"ב קסד:) דקאמר משלשה דברים אין אדם ניצול בכל יום וקאמר עיון תפלה פירוש שאין אדם מעיין בה אם כן משמע שהוא טוב וי"ל דתרי עיון תפלה יש עיון תפלה דהכא המצפה שתבא בקשתו ועיון תפלה דהתם שמכוין את לבו לתפלה:
אל דמעתי אל תחרש. פרש"י דדייק מדיוקא מדלא קאמר ודמעתי תראה ש"מ שהיא נראית בכל פעם ואין להתפלל רק שתתקבל:
קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך. ולפיכך תקנו לומר זה הפסוק קודם תהלה לדוד לאפוקי מהנהו דאמרי אשרי הרבה:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה (עריכה)
כד א מיי' פט"ו מהל' תפלה הלכה ג', סמ"ג עשין כ, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ל"ה:
כה ב טור ושו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף ה':
כו ג מיי' פ"ד מהל' תפלה הלכה ט"ז, סמ"ג עשין יט, טור ושו"ע או"ח סי' צ"ג סעיף א':
כז ד ה מיי' פ"ו מהל' תפלה הלכה ט', סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף א':
כח ו מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ב':
כט ז מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף א':
ראשונים נוספים
אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. ושנינו עוד בתוספתא הכותב את השם אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב ה' או ו' שמות כיון שגמר אחד מהן משיב שאילת שלום ואיתא להא ברייתא בגמרא דבני מערבא דפירקין:
תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך. אית בבבא קמא בפ' הגוזל (בבא קמא דף קג.) כל מעשה בחסיד אחד אינו אלא ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר' אילעאי ואיתא דכוותה בתמורה (דף טו) בפרק יש בקרבנות הצבור:
קודם תפלה מנין? שנאמר (תהלים פד, ה) "אשרי יושבי ביתך": ולפיכך תקנו לומר פסוק זה קודם "תהלה לדוד" (תהלים קמה, א) אף על פי שהוא ממזמור שלמעלה ממנו (תהלים קמד, טו).
שנים עשר מזלות בראתי בעולם כנגד י"ב שבטים וכו' וכל רהטון וכו': מיני שרים מעולים זה מזה:
גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל: דמתחיל אלה אלהיך ישראל. ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני דכתיב אנכי ה' אלהיך:
קודם תפלתו מנין דכתיב אשרי יושבי ביתך וכו': בתחלה ישב והדר יהללוך. ומפני כך תקנו לומר פסוק זה קודם תהלה לדוד אע"פ שאינו מאותו מזמור דמתהלה לדוד מתחיל:
לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך וכו': ברישא יודו והדר ישבו ישרים את פניך:
מתוך שחסידים הן תורתן משתמרת וכו': וא"ת והא ברייתא דלעיל דתני המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו בכל אדם קאמר וא"כ אימת יעשו תורתם ומלאכתם דליכא למימר בכל אדם טעמא דחסידי', י"ל דשעה דתני בשאר בני אדם לאו דוקא אלא בשישהו פורתא סגי:
אבל מלכי אומות העולם פוסק: פי' מספק חשש סכנה דאלו ודאי סכנה לא צריכא למימר:
כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב. פי' שמצפה מתי תבא בקשתו לפי שהאריך בתפלתו בכוונה והיינו עיון תפלה דאמרינן בפ' בתרא {דף נה.} שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם וחשיב עיון תפלה. אבל ההיא דגט פשוט {ב"ב דף קסד:} דקאמר ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום ואלו הן, הרהור עברה, ועיון תפלה ולשון הרע. היינו שאין אדם יכול לכוין בכל שעה, וכדאמרי' בירושלמי פ' היה קורא התפלל ומצא עצמו בשומע תפלה, חזקה כיון. ר' ירמיה בשם ר' אלעזר התפלל ולא כיון לבו, אם הוא יודע שחוזר ומתכוין, יתפלל. ואם לאו, אל יתפלל. א"ר חייא, רובא אנא, מן יומוי לא כוונית. אלא חד זמן בעית מכוונא, והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמוי, אי ריש גלותא אי ארקפתא. שמואל אמר, אנא מנית אפרוחיא. ר' אבין ב"ר חייא אמר, אנא מנית דימוסיא. א"ר מתניא, מחזיק אנא טיבו לרישי, דכך הוה מטי למודים כרע מגרמיה.
קודם תפלתו מנין, שנאמר אשרי יושבי ביתך. לפיכך תקנו לומר זה הפסוק קודם תהלה לדוד.
מתוך: מאירי על הש"ס/ברכות/פרק ה (עריכה)
גדולה תפלה יותר מן הקרבנות ויותר מן המעשים טובים וגדולה תענית יותר מן הצדקה, ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו וכל המאריך בתפלתו אינה חוזרת ריקם, ואם אדם רואה שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, ויזהר שלא יעיין בתפלתו כלומר שלא יתלה תפלתו בכך שאם יעיין ויראה אם נענה בתפלתו מוטב ואם לאו שיתרשל מן התפלה או שיראה במדת הבורא כלומר כבר התפללי יפה יפה עכשיו נראה אם תתקבל תפלתי אם לאו:
כהן שהרג את הנפש אסור לישא את כפיו שנא' ידיכם דמים מלאו ובפרישכם כפיכם וכו':
המתפלל כשם שהוא צריך לשהות מעט קודם תפלה כך הוא צריך לשהות מעט אחר תפלה שלא יהא כפורק משאוי מעליו והולך לו והוא שאמרו קודם תפלה מנין דכתיב אשרי יושבי ביתך ואחר כך יהללוך סלה, לאחר תפלה דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ואחר כך ישבו ישרים את פניך ומכאן תקנו לומר פסוק של אשרי קודם תהלה לדוד ללמדנו שמאותו פסוק יצא לנו לשהות מעט קודם תפלה, וכן לטעם שאחר תפלה תקנו קריאת שיר מזמור או עלינו לשבח:
כבר ביארנו במשנה שכל המתפלל אינו מפסיק אפילו המלך שואל בשלומו ופירשנו שלא נאמר כן אלא במלכי ישראל אבל במלכי עכו"ם פוסק, ואין הדברים אמורים אלא בשאין יכול להשלים תפלה זו אף על ידי קצור קודם שיגיע המלך אצלו אבל אם יכול להשלימה קודם לכן על ידי קצור מקצר ואינו מפסיק ומכל מקום כל שיש לו סכנה הן מלך הן נחש הן עקרב אפילו שור תם במקום שמתיראין מהם מפסיק, והוא שאמרו תלמוד המערב אבל עקרב פוסק למה דהוא מחי והדר מחי:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/ברכות/פרק ה (עריכה)
שנים עשר מזלות בראתי בעולם - כנגד שנים עשר שבטים וכו':
וכל רהטון וכו'- מיני שרים מעולים זה מזה:
גם אלה תשכחנה- זה מעשה העגל. דמתחיל אלה אלהיך ישראל:
ואנכי לא אשכחך - זה מעשה סיני דכתיב אנכי ה' אלהיך:
קודם תפלתו מנין דכתיב אשרי יושבי ביתך וכו' - בתחלה יושבי והדר יהללוך. ומפני כך תקנו לומר פסוק זה קודם תהלה לדוד אף על פי שאינו מאותו מזמור דמתהלה לדוד מתחיל:
לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך וכו' - ברישא יודו והדר ישבו ישרים את פניך:
מתוך שחסידים הן תורתן משתמרת וכו' - ואם תאמר והא ברייתא דלעיל דתני המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו בכל אדם קאמר ואם כן אימת יעשו תורתם ומלאכתם דליכא למימר בכל אדם טעמא דחסידים. יש לומר דשעה דתני בשאר בני אדם לאו דוקא אלא בשישהו פורתא סגי:
אבל מלכי אומות העולם פוסק - פירוש מספק חשש סכנה דאלו ודאי סכנה לא צריכא למימר:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה