ברטנורא על כלים ו

משנה כלים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

העושה שלשה פטפוטים - שלשה רגלים יושבים בארץ :

וחברם בטיט - למעלה בראשם, כעין כלי ברזל שקורין טריפי"ד:

קבע שלשה מסמרים - שנעץ אותם בקרקע:

טהורה - דכלי מתכות המחוברים לקרקע כקרקע דמו ואין מקבלים טומאה:

וחברם בטיט טמאה - ככירה של חרס, שהטיט שבראשן נותן להן תורת חרס :

עד שיעשה שלישית - כעין שלשה פטפוטין:

או עד שיסמוך לכותל - שהכותל יסמוך את הקדירה מצד אחד:

אחת בטיט - אחת חיבר לחברתה בטיט בראשה:

ואחת שלא בטיט - שהשלישית לא חיבר. ור' יהודה היא , ואין הלכה כר' יהודה:

(ב)

האבן שהיה שופת עליה ועל התנור - והאבן מחוברת בטיט:

עליה ועל האבן - היינו אחת בטיט ואחת שלא בטיט :

ועל הסלע - המחובר מששת ימי בראשית:

טהורה - דכתיב יותץ טמאים הם, את שיש לו נתיצה יש לו טומאה, את שאין לו נתיצה אין לו טומאה. מכאן אמרו, אבן שהיה שופת עליה ועל התנור, עליה ועל הכירה, עליה ועל הכופח, טמאה, מפני שיש להן נתיצה. עליה ועל האבן, עליה ועל הסלע, עליה ועל הכותל, טהורה, מפני שאין להן נתיצה:

כירת הנזירים - לבשל שלמי נזיר שלוקח מהן הכהן הזרוע בשלה:

כירת הטבחים - שמוכרים לרבים, ומסדרים הרבה אבנים זו אחר זו ושופתין עליהן קדירות הרבה, שנמצאת אבן אחת לשתי קדירות , וכשנטמאת האחת האחרות טהורות מידי דהוה אקלמרין המתואמות דתנן לעיל בפרק ב [משנה ז'] שאם נטמאה אחת מהן לא נטמאו כולן:

(ג)

שלש אבנים שעשאן שתי כירים - שהאבן האמצעית משמשת לזו ולזו:

האמצעית המשמשת לטמאה - חציה של האמצעית המשמשת לחיצונה שהיא טמאה, טמאה. וחציה המשמשת לחיצונה שהיא טהורה, טהורה:

נחלטה האמצעית לטמאה - וכולה טמאה:

לשפות עליהן - על שתי החיצונות:

החזירה - לאמצעית:

טהורה - שבטלה כירה ראשונה וכאילו נתץ כירת היורה הגדולה:

מקבלת טומאה משיסיקנה - דבעי היסק ככירה חדשה:

(ד)

סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן - ונמצאו עכשיו שלש כירות, האמצעית טמאה והחיצונות טהורות. הלכך שתי אבנים אמצעיות חציה של זו וחציה של זו [של צד הטהור] טהור, שמשמש לטהור:

ניטלו החיצונות הטהורות - חזרו אמצעיות לטומאתן כבתחלה, וכולן טמאות, שהרי אין כאן משמש לטהור: