משנה כלים ו דפוסים
משנה כלים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
העושה שלשה פטפוטים בארץ וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה, טמאה.
קבע שלשה מסמרין בארץ להיות שופת עליהן הקדירה, אף על פי שעשה בראשו מקום שתהא הקדירה יושבת, טהורה.
העושה שתי אבנים כירה וחיברם בטיט, טמאה.
רבי יהודה מטהר עד שיעשה שלישית, או עד שיסמוך לכותל.
אחת בטיט ואחת שלא בטיט, טהורה.
האבן שהיה שופת עליה ועל התנור, עליה ועל הכירה, עליה ועל הכופח, טמאה.
עליה ועל האבן, עליה ועל הסלע, עליה ועל הכותל, טהורה.
וזו היתה כירת הנזירים שבירושלים, שכנגד הסלע.
כירת הטבחים, בזמן שהוא נותן אבן בצד אבן, נטמאת אחת מהן, לא נטמאו כולן.
שלוש אבנים שעשאן שתי כיריים, נטמאת אחת מן החיצונה, האמצעית המשמשת את הטמאה, טמאה.
המשמשת הטהורה, טהורה.
ניטלה הטהורה, הוחלטה האמצעית לטומאה.
ניטלה הטמאה, הוחלטה האמצעית לטהרה.
נטמאו שתיים החיצונות, אם היתה האמצעית גדולה, נותן לזו כדי שפיתה מכאן ולזו כדי שפיתה מכאן, והשאר טהור.
ואם היתה קטנה, הכל טמא.
ניטלה האמצעית, אם יכול לשפות עליה יורה גדולה, טמאה.
החזירה, טהורה.
מירחה בטיט, מקבלת טומאה משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה.
שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו, סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן, חציה של זו טמאה וחציה טהורה, וחציה של זו טמאה וחציה טהורה.
ניטלו טהורות, חזרו אלו לטומאתן.
משנה כלים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב