משנה כלים ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) העושה שלשה פטפוטין בארץ,

וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה - טמאה.
קבע שלשה מסמרין בארץ,
להיות שופת עליהן את הקדירה -
אף על פי שעשה בראשן מקום שתהא הקדירה יושבת - טהורה.
העושה שתי אבנים כירה,
וחיברן בטיט - טמאה.
רבי יהודה - מטהר,
עד שיעשה שלישית, או עד שיסמוך לכותל.
אחת בטיט, ואחת שלא בטיט - טהורה.


(ב) האבן שהיה שופת עליה ועל התנור,

עליה ועל הכירה,
עליה ועל הכופח - טמאה.
עליה ועל האבן,
עליה ועל הסלע,
עליה ועל הכותל - טהורה.
זו היתה כירת הנזירים שבירושלים, שכנגד הסלע.
כירת הטבחים,
שהוא נותן אבן בצד אבן -
נטמאת אחת מהן - לא נטמאו כולן.


(ג) שלש אבנים שעשאן שתי כירים -

נטמאת אחת מן החיצונות -
האמצעית -
המשמש לטמא - טמא,
והמשמש לטהור - טהור.
ניטלה הטהורה - הוחלטה האמצעית לטומאה.
ניטלה הטמאה - הוחלטה האמצעית לטהרה.
נטמאו שתים החיצונות -
אם היתה האמצעית גדולה -
נותן לזו כדי שפיתה מכאן, ולזו כדי שפיתה מכאן - והשאר טהור.
אם היתה קטנה - הכל טמא.
ניטלה האמצעית -
אם יכול לשפות עליה יורה גדולה - טמאה,
החזירה - טהורה.
מירחה בטיט -
מקבלת טומאה, משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה.


(ד) שתי אבנים שעשאן כירה, ונטמאו -

סמך לזו אבן אחת מכאן, ולזו אבן אחת מכאן -
חציה של זו טמא, וחציה טהור,
וחציה של זו טמא, וחציה טהור.
ניטלו טהורות - חזרו אלו לטומאתן.


הדף הראשי של משנה כלים ו