משנה כלים ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) העושה שלשה פטפוטין בארץ,

וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה - טמאה.

קבע שלשה מסמרין בארץ,

להיות שופת עליהן את הקדירה -

אף על פי שעשה בראשן מקום שתהא הקדירה יושבת - טהורה.

העושה שתי אבנים כירה,

וחיברן בטיט - טמאה.

רבי יהודה - מטהר,

עד שיעשה שלישית, או עד שיסמוך לכותל.

אחת בטיט, ואחת שלא בטיט - טהורה.

(ב) האבן שהיה שופת עליה ועל התנור,

עליה ועל הכירה,

עליה ועל הכופח - טמאה.

עליה ועל האבן,

עליה ועל הסלע,

עליה ועל הכותל - טהורה.

זו היתה כירת הנזירים שבירושלים, שכנגד הסלע.

כירת הטבחים,

שהוא נותן אבן בצד אבן -

נטמאת אחת מהן - לא נטמאו כולן.

(ג) שלש אבנים שעשאן שתי כירים -

נטמאת אחת מן החיצונות -

האמצעית -

המשמש לטמא - טמא,

והמשמש לטהור - טהור.

ניטלה הטהורה - הוחלטה האמצעית לטומאה.

ניטלה הטמאה - הוחלטה האמצעית לטהרה.

נטמאו שתים החיצונות -

אם היתה האמצעית גדולה -

נותן לזו כדי שפיתה מכאן, ולזו כדי שפיתה מכאן - והשאר טהור.

אם היתה קטנה - הכל טמא.

ניטלה האמצעית -

אם יכול לשפות עליה יורה גדולה - טמאה,

החזירה - טהורה.

מירחה בטיט -

מקבלת טומאה, משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה.

(ד) שתי אבנים שעשאן כירה, ונטמאו -

סמך לזו אבן אחת מכאן, ולזו אבן אחת מכאן -

חציה של זו טמא, וחציה טהור,

וחציה של זו טמא, וחציה טהור.

ניטלו טהורות - חזרו אלו לטומאתן.

הדף הראשי של משנה כלים ו

משנה כלים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב