ביאור:שיר השירים א א
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שיר השירים א א.
שיר השירים אשר לשלמה
[עריכה]שִׁיר הַשִּׁירִים א1 : "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" - זו הכותרת למגילת שיר השירים, ויש לה כמה פירושים:
א. שיר השירים - שיר אחד או הרבה שירים?
[עריכה]1. השיר המעולה שבשירים
[עריכה]שיר השירים הוא השיר הטוב המעולה שבכל השירים (רש"י, תרגום, דעת מקרא), כמו הביטויים:
- (שמות כט לז): "שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ", וכן למשל (ויקרא ב ג): "וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי ידוד" (יחזקאל מג יב): "זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת" (דברי הימים א כג יג): "בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ידוד לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם" דניאל ט כד: " "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ" "לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וְלַחְתֹּם חטאות[חַטָּאת] וּלְכַפֵּר" "עון וּלְהָבִיא צֶדֶק" "עֹלָמִים וְלַחְתֹּם חָזוֹן" "וְנָבִיא וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" "
- (דניאל ח כה): "וְעַל שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים וְעַל שַׂר שָׂרִים יַעֲמֹד וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר"
- (דניאל יא לו): "וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת וְהִצְלִיחַ עַד כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה"
- דניאל ב לז: " "אנתה[אַנְתְּ] מַלְכָּא" "מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ" " = מלך המלכים, וכן (עזרא ז יב): "אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת"
- וכן בלשון המאוחרת יותר "עיקר העיקרים", "ספר הספרים" ועוד.
ולהבדיל:
- (בראשית ט כה): "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו"
- (קהלת א ב): "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל"( פירוט )
ואולי גם:
- (ישעיהו לד י): "לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ"
- (ישעיהו נא ח): "כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים"
- (יחזקאל טז ז): "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים..."
שיר השירים עוסק באהבה בין איש לאשה, שהיא גם משל לאהבה בין ה' לבין עם ישראל ולבין האדם, שהיא הכוח היסודי היוצר ומניע את העולם, ולפיכך זהו השיר המעולה שבשירים - שיר השירים.
לפי פירוש זה, ייתכן שהכוונה לשיר המעולה בכל השירים שבעולם, או למעולה שבכל שיריו של שלמה, שחיבר 1005 שירים:
- (מלכים א ה יב): "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף"
2. שיר שהוא לקט של שירים רבים
[עריכה]שיר השירים יכול להיות גם שיר שהוא לקט של שירים רבים.
שלמה המלך נקרא גם "קהלת" כי היה אספן - הוא הקהיל ואסף דברי חכמה בספר משלי ודברי הגות במגילת קהלת, ובאותו אופן ייתכן שאסף גם שירי אהבה וחתונה במגילת שיר השירים.
לפי הסבר זה, אין קשר בין השירים השונים במגילה - כל שיר עומד בפני עצמו. ייתכן שכל שיר נאמר על-ידי זוג אחר בהקשר אחר, אך כולם קשורים לאהבה שבין איש לאשה ולכן נאספו יחד, כמשל לאהבה שבין ה' לבין עם ישראל. (ע"פ דעת מקרא, וכן פרופ' אליעזר שבייד בספר "חכמתה של מלכות ישראל").
- אולם, ישנן הקבלות רבות בין פרקים בספר, המעידות על כך שמדובר דווקא בשיר אחד עם עלילה אחת, למשל:
- האחים והכרם של הכלה נזכרים גם בפרק א וגם בפרק ח;
- השומרים הסובבים בעיר נזכרים גם בפרק ג וגם בפרק ה;
- דימוי החתן לצבי או לעופר האיילים נזכר גם בפרק ב וגם בפרק ח;
- ארבע פעמים משביעה הכלה את בנות ירושלים - בפרקים ב, ג, ה, ח.
3. שיר המורכב מכמה פרקי-שירה
[עריכה]שיר השירים יכול להיות גם שיר אחד, המתאר את סיפור אהבתו של זוג-אוהבים אחד, אולם הסיפור משתרע על-פני כמה תקופות ולכן השיר כולל כמה שירים, שכל אחד מהם מתאר פרק אחר בסיפור.
במדרש שיר השירים רבה דרשו כך את הכותרת: "שיר - אחד, השירים - שניים, הרי כאן שלושה" (ר' אבון);
ויש אומרים שבמגילה ישנם ארבעה שירים, שכל אחד מסתיים בהשבעת בנות ירושלים (הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה");
ויש אומרים שבמגילה ישנם שישה שירים (מלבי"ם).
ובנמשל, כל אחד מפרקי השירה מתאר תקופה בתולדות ישראל: שיעבוד מצרים ויציאת מצרים, בית ראשון, בית שני, והעתיד (שרלו); או תקופה בחייו של המלך שלמה (מלבי"ם).
4. שיר הנולד מזיווג של שני שירים
[עריכה]שיר השירים יכול להיות גם שיר אחד המורכב משני שירים - שירו של האיש ושירה של האישה. לכל איש ואישה יש שיר פרטי שלו/ה, וכשאיש ואשה מתחתנים, שירי חייהם מזדווגים והופכים לשיר אחד. מגילת שיר השירים מתארת את הזיווג הזה (סגולות דוד).
אשר לשלמה
[עריכה]הספר מיוחס לשלמה מלך ישראל. בימי שלמה האהבה הגיעה לשיאה, גם בין בני אדם וגם בין עם ישראל לבין ה', ולכן הוא המלך הראוי ביותר לאסוף לקט של שירי אהבה או לחבר שיר אהבה חדש (שרלו עמ' 54).
ויש מפרשים גם: שנכתב לכבוד שלמה (רש"י), או על-אודות שלמה, שכן שלמה הוא אחת הדמויות המרכזיות בספר (דעת מקרא).
חז"ל דרשו את השם שלמה על הקב"ה, "מלך שהשלום שלו", ולפי זה, השיר כולו הוא שיר של ה', על ה' ולכבוד ה'.
מי הם החתן והכלה בספר?
1. מקובל לפרש, שהחתן הוא שלמה המלך. לפי זה, הכלה היא אחת מנשותיו, שאהב במיוחד: נעמה העמונית, בת פרעה, או אבישג השונמית (ראו שירת האידיאות / הרב אורי שרקי , אמו של שלמה ואשת נעוריו / ניצן יוגב ).
אולם, ישנם כמה רמזים לכך, שהחתן בספר אינו מלך כלל:
- הכלה מתייחסת אל החתן כאל רועה צאן, (שיר השירים א ז): "הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה? אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם? שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ?"; תיאורים אלו אינם מתאימים למלך, בפרט לא למלך עשיר כשלמה.
- החתן בא אל הכלה בסתר, (שיר השירים ב ט): "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים"; מלך לא צריך לבוא בסתר - הוא יכול פשוט לקחת את הכלה אל ביתו.
- הכלה מחפשת את החתן בעיר, בשווקים וברחובות, (שיר השירים ג ב): "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאֵתִיו"; המלך נמצא רוב הזמן בארמון, אין צורך לחפש אותו ברחובות (אמנם לא כל אחד יכול להיכנס לארמון, אבל אין צורך לחפש אותו).
ראו גם תשובת הרב שרלו לטענות אלו .
2. יש אומרים שהחתן הוא רועה צאן פשוט, והכלה היא פילגש של שלמה המלך המתאהבת בו ומנסה לברוח מהארמון (מלבי"ם).
- אך לפי זה, האהבה המרכזית בספר היא אהבה של ניאוף, שיש בה גם פגיעה בכבוד המלך, ואין זה סביר ששלמה המלך יכתוב ספר שלם שאהבה כזו היא במרכזו.
3. לענ"ד, על-פי הפשט, השיר מתאר את אהבתם וחתונתם של שני אנשים פשוטים - רועה צאן עם שומרת כרמים (אבן עזרא, "הדרך השניה"). לפי זה, יש להבין את הפסוקים המדברים על שלמה המלך כתיאורים פיוטיים של החתן:
- השם "שלמה" יכול להיות שם כללי לכל חתן - החתן ביום חופתו נראה מושלם, והוא משלים את עצמו על-ידי התחברות לחצי השני שלו, ולכן הוא נקרא שלמה. וגם הכלה נקראת כאן (שיר השירים ז א) "שולמית" (גם המילה כלולות, הנרדפת לנישואין, היא מהשורש כלל הדומה לשורש שלמ ומציין שלמות).
- חתן ביום חופתו דומה למלך (כדברי חז"ל), כגון בלבושו, במשתה שהוא עורך לאורחיו, ביחס שהוא מקבל מהאורחים, ועוד.
בחלק מהפסוקים הכוונה לשלמה המלך ממש, אך מטרתם של פסוקים אלו להדגיש את הניגוד בין אהבתו של המלך לבין אהבתם של האנשים הפשוטים: למלך שלמה "ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר", אבל אצל האנשים הפשוטים "אחת היא יונתי תמתי" ( פירוט ).
הבעיה בפירוש זה היא, שלפי זה אין קשר בין המשל לבין הנמשל, שהרי בנמשל, לפי הפירוש המקובל בדברי חז"ל, החתן הוא מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא (לכן, למשל, דבריו של אבן עזרא ב"דרך השניה" כלל לא מתאימים לדבריו ב"דרך השלישית").
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שיר השירים אשר לשלמה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/jj-01-01