ביאור:על משקעים ואנשים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מים בספר משלי הם משל לשפע וריבוי מסוגים שונים.
שפע חומרי - מתנות מאדם לאדם:
- (משלי כה יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר"( פירוט )
- (משלי כה כא): "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם"( פירוט ).
שפע של רגשות שליליים הקשורים לכעס ומריבות:
- (משלי יז יד): "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן, וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ"- שטף של כעס הפורץ החוצה כשמתחילה מריבה ( פירוט ).
- משלי כה כג: " "רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם" ", וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר" " - שטף של תלונות הפורץ החוצה כשמתגלה הכעס ( פירוט ).
- משלי כז טו-טז: "דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מדונים[מִדְיָנִים] נִשְׁתָּוָה צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא" ( פירוט ; ראו גם משקעים ואשת מדיינים ).
שפע של רגשות חיוביים:
- (משלי כה כה): "מים קרים עַל נפש עיפה, ושמועה טוֹבה מארץ מרחק"- שטף של שמחה כשמגיעה דרישת-שלום מחברים רחוקים ( פירוט ).
- (משלי כו א): "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד"- שטף של כבוד, שאינו מתאים לאישיותו של הכסיל וגורם לו נזק, כמו שלג וגשם היורדים על הפירות בעונת הקיץ ועל התבואה בעונת הקציר ( פירוט ).
- ואולי גם (משלי כז יט): "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"( פירוט ).
תשוקה מרובה:
- (משלי ל טו): "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת 'הַב!' 'הַב!'. שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם, אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן"( פירוט ).
- (משלי ט טז): "מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ: מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם"- אהבה ותשוקה לאישה זרה ( פירוט ).
- (משלי ה טו): "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ... יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נעוריך"- אהבה ותשוקה בין איש לאשתו ( פירוט ).
שפע של דיבורים ומחשבות, חכמה ותבונה:
- (משלי יח ד): "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה"( פירוט )
- (משלי כ ה): "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה"( פירוט )
- (משלי כא א): "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה', עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ"( פירוט )
- ואולי גם (משלי ה טז): "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם"- אם תתגבר על התאוות, תזכה להפיץ דברי חכמה מקוריים ( פירוט ).
- ואולי גם (משלי כה כו): "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת - צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע"- כשהצדיק מוותר לרשע ומשתחוה לו, דברי החכמה שלו מאבדים מערכם ( פירוט ).
השפעה של השלטון על החברה והמשק:
- (תהלים עב א): "לִשְׁלֹמֹה: אֱלֹהִים, מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק, וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט... ירד כמטר על גז, כרביבים זרזיף ארץ. יפרח בימיו צדיק, ורב שָׁלוֹם עד בלי ירח"- המלך השופט בצדק דומה לגשם שמרטיב את הארץ ומביא לפריחה ושגשוג של הצדיקים.
- (משלי טז טו): "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ"- המלך המאיר פניו ואינו כועס דומה לענן המביא את המלקוש - סימן לברכה.
- (משלי יט יב): "נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ, וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ"- המלך שאינו כועס דומה לטל שמרטיב את העשב, כלומר מחיה את האנשים העניים והחלשים. ומצד שני -
- (משלי כח ג): "גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים - מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָחֶם"- אדם עני שהתגבר ועלה לשלטון בבת אחת, והוא מנצל את כוחו כדי לעשוק את העשירים שהתדלדלו מנכסיהם, דומה לגשם הסוחף את האדמה והזרעים וגורם לכך שאין יבול ואין מה לאכול ( פירוט ).
שני פסוקים סמוכים מדברים על שינוי מזג-אויר המעורר ציפיות לירידת מים:
- (משלי כה יג): "כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר, צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב": כאשר לא יורד שלג, אבל מזג האויר מתקרר כאילו יורד שלג, זה דבר טוב, ומשיב את נפשם של הקוצרים ( פירוט ) - הפסוק מתייחס לעונת הקיץ, שבה אנשים לא רוצים שיהיה גשם אלא רק שיהיה קריר. ומצד שני -
- (משלי כה יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן - אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר": כאשר לא יורד גשם, אך מזג האויר משתנה כאילו עומד לרדת גשם (יש עננים ורוח), זה דבר רע, כי זה מעורר באנשים תקוות שווא ( פירוט ). הפסוק מתייחס לעונת החורף, שבה אנשים רוצים שיהיה גשם, ולכן כשיש עננים ואין גשם הם מתאכזבים.
משלים נוספים[עריכה]
- (משלי כה כ): "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר, וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע"- מזג אויר קר וחורפי הוא משל לצרות וצער ( פירוט ).
- (משלי כה יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן - אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר"- הגשם, שמרטיב את האנשים ומצער אותם, הוא לדעתי משל לצרות ולעוולות שבאות על האדם כשהוא עני, ומטרת הפסוק היא להסביר למה אנשים שמתעשרים שוכחים את מה שהבטיחו כשהיו עניים ( פירוט ).
- (משלי כז יט): "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"- המים הנמצאים בעיניים, שמשקפים את הפנים של מי שמסתכל לתוכם, הם לדעתי משל ללב האדם, המשקף את רגשותיו של הזולת ( פירוט ).
מים בבריאת העולם[עריכה]
בחלק מהפסוקים, המים הם רק מים, והם נזכרים בהקשר של בריאת העולם:
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-02.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mjqaim