לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק שמיני

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שמיני – האשה שנפלו לה

[עריכה]

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה א

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד ב] מתני’: האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס. מודין °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל שאם מוכרת ונותנת קיים. נפלו לה משנתארסה. °בית שמאי בית שמאי אומרים תמכור. ו°בית הלל בית הלל אומרים ח_אלא תמכור. ח_באילו ואילו מודין, שאם מכרה ונתנה קיים. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אמרו ל°רבן גמליאל רבן גמליאל, הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים? אמר להן, על החדשים אנו בושים. אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים:

גמ’: תנן, האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה, עד שלא נתארסה שתתארס משמע שנהיתה ראויה להתארס. ונתארסה משמע שהתארסה ממש. מה בין עד שלא נתארסה מה בין משנתארסה? עד שלא נתארסה, לזכותה נפלו. משנתארסה, לזכותה ולזכותו נפלו. רבי פינחס רבי פינחס° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ולמה לא תניתה מקולי °בית שמאי בית שמאי ומחומרי °בית הלל בית הלל? אמר ליה, לא אתינן מיתני  לא באנו לשנות, אלא דבר חמור משני צדדין וקל משני צדדין. ברם הכא, חומר הוא מצד אחד, וקל מצד אחד. שקל לאשה וחמור לבעל. והא תנינן °בית שמאי בית שמאי אומרים, הבקר לעניים הפקר ? הרי הוא קל לעניים, וחומר הוא לבעל הבית, ותניתה? אמר לו, קל הוא לעניים, ואינו חומר לבעל הבית, שמדעתו הבקירו. אמר ליה, והא תנינן, העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו. °בית שמאי בית שמאי אומרים שכחה ו°בית הלל בית הלל אומרים אינו שכחה, הרי הוא קל לבעל הבית, וחומר הוא לעניים ואף על פי כן זה נמנה? אמר ליה קל הוא לבעל הבית, ואינו חומר לעניים. שעדיין לא זכו בו. ואמור אוף הכא, קל הוא לאשה ואינו חומר לבעל, שעדיין לא זכה בה? אמר ליה, מכיון שקידשה לזכותה ולזכותו נפלו וכבר זכה בה. אמר °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי. אמרו לפני °רבן גמליאל רבן גמליאל, הואיל והארוסה אשתו היא. והנשואה אשתו היא. מה זה מכרה בטל, אף זה מכרה בטל. אמר להן, בחדשים אנו בושים. אלא שאתם מגלגלין חדשים על הישנים. אילו הן חדשים? משנישאת. ואילו הן ישנים? עד שלא נישאת ונישאת.

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: ח_גנפלו לה נכסים משנישאת. אילו ואילו מודין שאם מכרה ונתנה, הבעל מוציא מיד הלקוחות. נפלו לה עד שלא נישאת, ונשאת. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אם מכרה ונתנה, קיים. אמר °רבי חנינא בן עקיבה רבי חנינא בן עקיבה. אמרו לפני °רבן גמליאל רבן גמליאל, הואיל וזכה באשה, לא זכה בנכסים? אמר להן, על החדשים אנו בושים. אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים?:

גמ’: תנן, נפלו לה עד שלא נישאת, ונשאת. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אם מכרה ונתנה, קיים. אנן תנינן, מוכרת ונותנת וקיים. תני רבי חייה רבי חייא רבה°, לא תמכור ולא תתן. ואם מכרה ונתנה, קיים. איתמר, אמרו לפני °רבן גמליאל רבן גמליאל, הואיל והארוסה אשתו היא. והנשואה אשתו היא. מה זה מכרה בטל, אף זה מכרה בטל. אמר להן, בחדשים אנו בושים. אלא שאתם מגלגלין חדשים על הישנים. אמר °רבי חנינא בן עקיבה רבי חנינא בן עקיבה

-----------------------------------דף מח

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות מח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד א] לא כן השיבן °רבן גמליאל רבן גמליאל, אלא כן השיבן. לא אם אמרת בארוסה שאינו זכאי, לא במציאתה, ולא במעשה ידיה, ולא בהפר נדריה. תאמר בנשואה, שהוא זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפר נדריה? אמרו לו, הרי עד שלא נשאת ונשאת, תוכיח. שהוא זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפר נדריה. ואת מודה לנו שלא תמכור ולא תתן. אמר להן, כך אני מודה לכם שלא תמכור ולא תתן לכתחילה. ואם מכרה ונתנה מכרה קיים. אתא עובדא קומי רבי אמי רבי אמי° אמר, °רבן גמליאל רבן גמליאל יחידי הוא ולא סמכון עלוי. מתניתא מסייעא ליה לרבי אמי רבי אמי° ופליג עלוי דתנן, רבותינו חזרו נמנו והורו, בנכסים שנפלו לה עד שלא נישאת ונישאת, שלא תמכור ושלא תתן. ואם מכרה ונתנה, מכרה בטל. מסייעא ליה? הרי מכרה בטל אם כן מתניתא פליגא עלוי? מדתנן רבותינו חזרו הורו ונמנו. מכאן שעד שלא נמנו, לא היו חולקין עלוי

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ג

[עריכה]

מתני’: ח_ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי חולק בין נכסים לנכסים. נכסים הידועים לבעל, לא תמכור. ואם מכרה ונתנה בטל. ושאינן ידועין לבעל, לא תמכור. ואם מכרה ונתנה קיים:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. נכסים הידועין לבעל, אילו הקרקעות. ושאינן ידועין לבעל, אלו מטלטלין. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° אמר. נכסים הידועין לבעל, אלו שנפלו לה ברשות הבעל. ושאינם ידועים לבעל, ח_האילו שנפלו לה ובעלה נתון במדינת הים. מתניתא מסייעא לרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° דתנן. אילו הן נכסים שאינן ידועין לבעל, אילו שנפלו לה ובעלה נתון במדינת הים

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: ח_ונפלו לה כספים. ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. פירות תלושין מן הקרקע. ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. פירות המחוברין. אמר °רבי מאיר רבי מאיר, שמין אותן כמה הן יפין בפירות, וכמה הן יפין בלא פירות. ומותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. וחכמים אומרים ח_זפירות המחוברין בקרקע שלו. והתלושין מן הקרקע שלה, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:

גמ’: תנן, פירות המחוברין. אמר °רבי מאיר רבי מאיר, שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות. ובמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, ד°רבי מאיר רבי מאיר היא °רבי מאיר רבי מאיר כדעתיה. ד°רבי מאיר רבי מאיר עבד מחוברין כתלושין. דתנן: °רבי מאיר רבי מאיר אומר: יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע, ואין חכמים מודים לו. כיצד? עשר גפנים טעונות מסרתי לך, והלה אומר: אינן אלא חמש. °רבי מאיר רבי מאיר מחייב שבוע משום מודה במקצת, וחכמים אומרים: כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואין נשבעים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ולא שמיע דאמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, לא אמר °רבי מאיר רבי מאיר אלא בקמה העומדת להיקצר, וגפנים עומדות להיבצר. הא שחת שאינו עומד להקצר , לא. ברם הכא, אפילו שחת נידון כתלוש. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא, מחלפא שיטתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר  האם רבי מאיר חזר בו? תמן לא עבד מחוברין כתלושין אלא רק בעומדים להתלש. והכא עבד מחוברין כתלושין אף שאינם עומדים להתלש כמו שחת? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא ד°רבי מאיר רבי מאיר עבד מחוברין כתלושין. אלא אם אתה רואה את הקמה כקצורה, את מייפה כוחה של אשה, שאתה מחשיב הפירות כקרן. ואם אתה מחשיב את השדה שבה הקמה כשדה שלא נזרעה, את מייפה כוחו של איש. מספק, שמין אותה כמה היתה יפה עד שלא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד ב] נזרעה, וכמה היא יפה משנזרעה. עד שלא נזרעה, היא טבה חד דינר. משנזרעה, היא יפה תרין דינרין. אותו הדינר, ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ה

[עריכה]

מתני’: ח_ח°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר מקום שייפה כוחו בכניסתה, הורע כוחו ביציאתה. מקום שהורע כוחו בכניסתה, ייפה כוחו ביציאתה. המחוברין לקרקע, בכניסתה שלו כרבנן. ביציאתה, שלה. והתלושין מן הקרקע. בכניסתה שלה. וביציאתה שלו:

גמ’: את אמר בכניסתה שלו. מכרה אותן, אינן מכורין. נתנתן לאריס, הוא משתפה ממנו הבעל צריך לשלם לאריס כיוון שהפירות שלו. עשת אותן ביכורים, לא קדשו שאינם שלה. את אמר ביציאתה שלה. מכר אותן אינן מכורין. נתנן לאריס, היא משתפה ממנו האשה צריכה לשלם לאריס. עשה אותן ביכורים, תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. דאתפלגון כתיב (דברים כי תבא כו יא) ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך י"י אלהיך ולביתך. ח_טמלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, לאחר מיתה כשירש אותה. הא בחיים לא. שיש לו רק פירות, וקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לא שנייה, היא בחיים היא לאחר מיתה, שקנין פירות כקנין הגוף דמי. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כדעתיה דאמר, ח_יאדם יורש את אשתו מדבר תורה. לכן הוא מעמיד את הפסוק לאחר מיתה. אבל לרבי יוחנן רבי יוחנן° שאומר שאין אדם יורש את אשתו דבר תורה אין הבדל בין מחיים לבין לאחר מיתה, לכן רבי יוחנן רבי יוחנן° חייב לאמר שקנין פירות כקנין הגוף. הקדיש מחיים. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, לא קידשו. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° קידשו, שקנין פירות כקנין הגוף. ופקעת מינייהו קדושתן אם גרש שהוברר שמעולם לא היו שלו

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ו

[עריכה]

מתני’: נפלו לה עבדים ושפחות זקנים. ימכרו וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, ח_יאלא תמכור מפני שבח בית אביה:

גמ’: מתניתא בשאינן עושין כדי טפילתן מחיתם. אבל אם היו עושין

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


4 ח_ד מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה ז', מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' צ' סעיף י"א:

5 ח_ה מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה ז', מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' צ' סעיף י"א:

6 ח_ו מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ה סעיף י"ג:

7 ח_ז טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ה סעיף ט"ו:
[ע"ב]


8 ח_ח מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ח סעיף ו', סמ"ג עשין מח:

9 ח_ט מיי' פ"ד מהל' ביכורים הלכה ו':

10 ח_י מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה ט', מיי' פ"א מהל' נחלות הלכה ח', טור אבן העזר סי’ סט:

11 ח_יא מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ה סעיף י"ד:

-----------------------------------דף מט

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות מט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד א] כדי טפילתן אף לתנא קמא לא תמכור. שעדיין כבוד בית אביה קיים

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ז

[עריכה]

מתני’: ח_יבנפלו לה זתים וגפנים זקנים. יימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה:

גמ’: אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבנין דתמן. מתניתא ח_יגבשנפלו לה זתים ולא קרקען. גפנים ולא קרקען. אבל אם נפלו לה זתים וקרקען. גפנים וקרקען. לא תקוץ, שעדיין שבח בית אביה קיים. ורבנין דהכא אמרין, אפילו נפלו לה זתים וקרקען. גפנים וקרקען. יכול לקוץ כי אין שבח בית אביה קיים לא דמי בית זיתא דנפלו, ולא דמי בית כרמא דנפלו. שהרי הם עומדים לקציצה לצורך דמים. מתניתא מסייעא לרבנין דתמן שאף שהעצים אינם ראויים עדיין שמם על השדה דתנן, ח_ידכרמא אני מוכר לך, אף על פי שאין בו גפנים הרי זה מכור, שלא מכר לו אלא שמו. פרדיסא אני מוכר לך, אף על פי שאין בו אילנות הרי זה מכור. שלא מכר לו אלא שמן

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ח

[עריכה]

מתני’: ח_טוהמוציא יציאות על ניכסי אשתו. הוציא הרבה ואכל קימעא. קימעא ואכל הרבה. מה שהוציא הוציא, ומה שאכל אכל. הוציא ולא אכל. ישבע כמה הוציא ויטול:

גמ’: אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי°, אפילו לא אכל אלא מלא חותלה סלסלה קטנה. תנן, הוציא ולא אכל. ישבע כמה הוציא ויטול. אסי רבי אסי° אמר, והוא שתהא הוצאה יתירה על השבח. אבל אם השבח יתר על ההוצאה, נותן לו את השבח בלא שבועה. מתניתא פליגא על אסי רבי אסי° דתנן גבי המוציא הוצאות על נכסי אשתו ונתן עיניו לגרשה. והיורד לנכסי נטושים, אם הבעלים באו לפני שהוא לקט את הפירות. אם יש שם פירות מחוברים לקרקע. וכולהם שמין להם כאריס. רואים שאינם לוקחים את כל השבח אלא רק כאריס. מתניתא שאמרה שמשלמים לו כאריס, בקרקע שעומדת לנטיעה והוא נטע עצים. מאי דאמר אסי רבי אסי° שנוטל את כל השבח, בשבנה שם בניין. מתניתא בקרקע העמדת לנטיעה. והא אמר רבי אבא רבי אבא°בשם רב חייה בר אשי רב חייא בר אשי°, אפילו לא אכל אלא מלא חותלה משמע שבשדה נטיעה לא מקבל כלום. ולמה משלמים לו כאריס? אמר ליה, כאן בשאכל. כאן בבריתא שאמרה שמשלמים לו כאריס בשלא אכל

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה ט

[עריכה]

מתני’: ח_טזשומרת יבם שנפלו לה נכסים. מודין °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל, שאם מוכרת ונותנת קיים. מתה, מה יעשה בכתובתה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד ב] ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה? °בית שמאי בית שמאי אומרים, יחלקו יורשי האב עם יורשי הבעל ששומרת יבם כספק נשואה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ח_יזנכסים בחזקתן נכסי צאן ברזל בחזקת יורשי הבעל. וכתובה בחזקת יורשי הבעל. ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה נכסי מלוג בחזקת יורשי האב:

גמ’: הכא את אמר שומרת יבם מוכרת ונותנת וקיים, משמע שהנכסים בחזקת האשה, ואם מתה הנכסים ליורשיה. והכא את אמר שאם מתה יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב? אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. ח_יחהן דאת אמר מוכרת ונותנת וקיים. בשנפלו לה עד שלא נעשית שומרת יבם שנפלו לה כשהיתה תחת בעלה, וידה ויד בעלה היו שוים. ומשמת יד היבם פחותה מידה. והן דאת אמר יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב, בשנפלו לה משנעשית שומרת יבם שידה ויד היבם שוים. נפלו לה עד שלא נעשית שומרת יבם, ועשו פירות משנעשית שומרת יבם. הפירות כמי שנפלו לה משנעשית שומרת יבם. אמר רבי זעירא רבי זעירא° ההן יבם דהכא, צריכא הסתפקו ל°בית שמאי בית שמאי אי כבעל הוא, או אינו כבעל. אין כבעל הוא יורש את הכל. אם אינו כבעל לא יורש כלום. מספק יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. °בית הלל בית הלל פשיטא ליה דכבעל הוא, אם כך למה לא יורש את הכל? מה שאמרו בנכסים הנכנסים ויוצאים עמה נכסי מלוג שהם בחזקת יורשי האשה, שכן אפילו אחיו הבעל כשהיה חי אין לו בהם אלא אכילת פירות בלבד. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, ח_יטיורשיה היורשין את כתובתה חייבין בקבורתה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. אילולי דתניתה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, הוות צריכא היינו מסתפקים בדין. לפי שהייתי חושב שקבורה מתנאי כתובה, ומאחר שאין לה כתובה אין לה קבורה. וקשיא, אילו אשה שאין לה כתובה כגון שמחלה לבעלה על הכתובה שמא אין לה קבורה? אשה אף על פי שאין לה כתובה, יש לה קבורה שבאמת יש לה כתובה אלא שהיא מחלה. וכאילו בעלה ירש את כתובתה. ברם הכא, הייתי חושב שאם יש לה כתובה, יש לה קבורה. אם אין לה כתובה אין לה קבורה

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה י

[עריכה]

מתני’: ח_כהניח לו אחיו מעות. ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. ח_כאפירות התלושין מן הקרקע. ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. ח_כבפירות המחוברין בקרקע. אמר °רבי מאיר רבי מאיר, שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות. והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. וחכמים אומרים, ח_כגפירות המחוברין לקרקע שלו. והתלושין מן הקרקע, כל הקודם משניהם זכה. קדם הוא זכה. קדמה היא, ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. ח_כדכנסה, הרי היא כאשתו לכל דבר, ח_כהובלבד שתהא כתובתה על ניכסי בעלה הראשון:

גמ’: תנן, הניח לו אחיו מעות. ילקח בהן קרקע. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא כן צריכא אפילו במופקדים אצלו. ח_כושלא יאמר הואיל ואני הוא היורש, שלי הן. תנן, וחכמים אומרים, פירות המחוברין לקרקע שלו. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לית כאן שלו אלא שלה. ולהיידא מילה חילק בין פירות המחוברין לשאינן מחוברים? שאם קדם היורש ותפס פירות המחוברין, מוציאין מידו.


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


12 ח_יב מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ה סעיף י"ד:

13 ח_יג מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ה סעיף י"ד:

14 ח_יד מיי' פכ"ח מהל' מכירה הלכה י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י"ח, סמ"ג עשין פב:

15 ח_טו מיי' פכ"ג מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ח סעיף ז', סמ"ג עשין מח:

16 ח_טז מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ס סעיף ה', סמ"ג עשין נא:
[ע"ב]


17 ח_יז טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ס סעיף ז':

18 ח_יח מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה י', מיי' פ"ג מהל' נחלות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ס סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ס סעיף ז':

19 ח_יט טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ס סעיף ז':

20 ח_כ מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ה':

21 ח_כא מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ה':

22 ח_כב טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ה':

23 ח_כג טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ה':

24 ח_כד טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף א':

25 ח_כה מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה י"א, מיי' פ"א מהל' יבום וחליצה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ג', סמ"ג עשין נא:

26 ח_כו טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ה':

-----------------------------------דף נ

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות נ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד א] אף בבעל חוב כן שאם קדם היורש ותפס פירות המחוברין בקרקע משועבדת לבעל חוב מוציאן מידו? לא כן תני, יורש ובעל חוב שקדם אחד מהן ותפס, אין מוציאין מידו? איך צריך להתיחס לפירות המחוברים לקרקע. האם הם כמטלטלין שאם תפס אין מוציאים מידו או לא? אמר רבי אחא בר עולא רבי אחא בר עולא°, נישמעינה מן הדא דתנן. המקדיש נכסיו והיו עליו כתובת אישה ובעל חוב, אין האישה יכולה לגבות כתובתה מן ההקדש, ולא בעל חוב את חובו, אלא פודה על מנת לתת לאישה את כתובתה ולבעל חוב את חובו. אבל אינו צריך לפדות במחיר מלא שהרי אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ולא חל ההקדש ולא חייב לפדות אלא משום מראית עין. לכן ח_כזאם הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה. מוסיף עוד דינר ופודה נכסים הללו. ולא סוף דבר דינר, אלא אפילו כל שהוא. שלא יהא הקדש נראה יוצא בלא פדיון. רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מועלין מעילה גמורה, לפי שהקדש מפקיעה את השיעבוד. וקשיא, אם מועלין בה מעילה גמורה, יהא נפדה בשווה? אם אינו נפדה בשווה, לא ימעלו בו מעילה גמורה? מה אנן קיימין? אם במטלטלין, הרי מטלטלין לא משתעבדין לבעל חוב. אם במחובר לקרקע. ח_כחוכי יש מעילה בקרקע? אלא כן אנן קיימין בקמה העומדת להקצר. ויש בהם מעילה כיוון שכל העומד להיקצר כקצור דמי. ואלו עבר הגיזבר ותפס, אין מוציאין מידו. הוא גיזבר הוא יורש. מה גיזבר, אם עבר הגיזבר ותפס אין מוציאין מידו. אף יורש, עבר היורש ותפס אין מוציאין מידו. והא שמואל שמואל (אמורא)° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שאף בשור כן, שאם הבעל הקדישו והיה עליו חוב או כתובה, יוסיף דינר ויפדה ואם מעל חייב. ולמה שיגבה? הרי אין שיעבוד אלא לקרקעות, אית לך מימר שור קרקע? וכיוון שהשור מטלטלין ולא חל עליו שיעבוד, אם כן הרי הוא הקדש גמור ולמה יוסיף דינר ויפדה? אמר רבי תנחום בר מרי רבי תנחום בר מרי°בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, שור עשו אותו כהקדש שהוזל שאינו שוה אלא דינר משום תקנת הלווין, שאם לא כן לא ירצו להלוות להם. הכא גבי יבם שתפס פירות העומדים להתלש את אמר מוציאין מידו, והכא ביורשים שתפשו פירות העומדים להתלש מקרקע שהיתה משועבדת לבעל חוב את אמר אין מוציאין מידו? לפי שהירעתה כחה של אשה, שלא תהא כתובתה אלא על ניכסי בעלה הראשון. ייפיתה כוחה בדבר הזה, שאם קדם היורש היבם ותפש, מוציאין מידו. ותני כן

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד ב] הניח אילנות וקצצם עבדים נערים והזקינו, מוציאין מידן, ולא אומרים שהיבם קנה בשינוי

ירושלמי כתובות, פרק ח, הלכה יא

[עריכה]

מתני’: ח_כטלא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן. אלא כל נכסיי אחראין לכתובתיך. גירשה, אין לה אלא כתובה. החזירה, הרי היא ככל הנשים, ויש לה כתובה:

גמ’: אם רוצה למכור בנכסי אחיו כיצד הוא עושה? כונס ומגרש ומחזיר והיא שוברת לו כתובתה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, לצדדין היא מתניתא. או כונס ומגרש ומחזיר , או שוברת לו כתובתה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב המנונא רב המנונא°. כנסה וגירשה והחזירה. אם חידש לה כתובה, כתובתה על נכסיו. ואם לאו, כתובתה על ניכסי בעלה הראשון. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב חסדא רב חסדא°, מתניתא אמרה כן דתנן, המגרש את האשה והחזירה, ח_לעל מנת כתובתה הראשונה החזירה ומה חידש לנו הרי זה מה שנאמר במשנה? אם מהמשנה, הייתי חושב, סוף דבר עד שיכנוס ויגרש ויחזיר ומשחזיר כתובתה עליו. דרבא אתא מימר לך אפילו כנסה וגירשה והחזירה. אם חידש לה כתובה, כתובתה על נכסיו. ואם לאו, כתובתה על ניכסי בעלה הראשון ושוב אינו יכול למכור שכל נכסי הראשון משועבדים לה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב המנונא רב המנונא°. כנסה וגירשה והחזירה. אם חידש לה כתובה, כתובתה על נכסיו. סוף עד שיכניס ויגרש ויחזיר? הרי אפילו אם לא גרש וחידש לה כתובה בהסכמתה כתובתה על נכסיו. דרובא חידוש אתא מימר לך, שאפילו כנסה וגירשה והחזירה. אם לא חידש לה, כתובתה על ניכסי בעלה הראשון. אמר רבי זעורה רבי זעורה° בשם רבי המנונא רבי המנונא°, ארוסה שמתה, אין לה כתובה וממילא אין בעלה חייב בקבורתה, שלא הותרה להינשא, לשוק ובכתובה נאמר שכאשר תהיה לאיש אחר תטלי מה שכתוב לך. שלא תאמר, יעשה כמי שגירש ויהא לה כתובה. לפום כן צריך מימר אין לה כתובה. אבל בנשואה פשיטא שיש לה קבורה שהרי בעלה יורשה. בראשונה היתה מונחת סכום כתובתה אצל אבותיה, והיתה קלה בעיניו לגרשה. וחזרו והתקינו שתהא כתובתה אצל בעלה. אף על פי כן היתה קלה בעיניו לגרשה. וחזרו והתקינו שיהא אדם לוקח בכתובת אשתו כוסות וקערות ותמחויים. הדא דתנינן, לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השולחן, אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה. חזרו והתקינו שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו. שמתוך שאדם נושא ונותן בכתובת אשתו, ויודע שאם יגרש והוא מאבדה. היא קשה בעיניו לגרשה. והוא מהדברים שהתקין °שמעון בן שטח שמעון בן שטח דתנן, °שמעון בן שטח שמעון בן שטח התקין שלשה דברים. שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו. ח_לאושיהו התינוקות הולכין לבית הספר. והוא התקין טומאה לכלי זכוכית. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° אמר רבי אבונא רבי אבונא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, °יוסי בן יועזר איש צרידה יוסי בן יועזר, ו°יוסי בן יוחנן איש ירושלם יוסי בן יוחנן איש ירושלם גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית, רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר יהודה בר טבי יהודה בר טבי°. רבי יונה רבי יונה° אמר, °יהודה בר טבי יהודה בר טבי ו°שמעון בן שטח שמעון בן שטח גזרו טמאה ישנה על כלי מתכות. ו°הלל הלל הזקן ו°שמאי שמאי הזקן גזרו על טהרת ידיים. ואיך אתה אומר ש°רבי שמעון בן שטח שמעון בן שטח תיקן טומאה לכלי זכוכית? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי לוי רבי לוי°, כך היתה הלכה בידם ושכחוה, ועמדו השניים והסכימו על דעת הראשונים. ללמדך כל דבר שבית דין נותנין את נפשם עליו

-----------------------------------דף נא

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות נא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נא עמוד א] סוף שהוא מתקיים בידם, כמה שנאמר למשה מסיני. ואתייא כמאן דאמר רבי מנא רבי מנא° (דברים האזינו לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם, כי הוא חייכם. ואם רק, הוא מכם. למה שאין אתם יגיעין בו. כי הוא חייכם. אימתי הוא חייכם? בשעה שאתם יגיעין בו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

הדרן עלך פרק האשה שנפלו

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_כתובות/פרק_שמיני"