לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת דמאי/פרק רביעי

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק רביעי - הלוקח פירות

[עריכה]

ירושלמי דמאי, פרק ד, הלכה א

[עריכה]

מתני’: ד_אהלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות, ושכח לעשרן. שואלו בשבת, ואוכל על פיו. ד_בחשיכה מוצאי שבת, לא יאכל עד שיעשר. ד_גתרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה. °רבי שמעון השזורי רבי שמעון שזורי אומר. אף בחול שואלו ואוכל על פיו:

גמ’: חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מפני כבוד שבת התירו. אם מפני כבוד שבת, למה לי שואלו? לא רצו להתיר סתם אלא על ידי עילה  סיבה קלה. רבי ביבי רבי ביבי° אמר בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, ד_דאימת שבת עליו, והוא אומר אמת. אם אימת שבת עליו, בדה תנינן  על זה שנינו חשיכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר? מפני אחד שאין אימת שבת עליו. תני, שאלו בחול אפילו בערב שבת, לא יאכל בשבת. מאן דאמר אימת שבת עליו, ניחא. מאן דאמר מפני כבוד שבת, אפילו שואלו בחול יאכל בשבת, ולמה אסרו? נשאר בשאלה לא אמר אלא שוגג, הא מזיד אסור. דתנינן שכח לעשרן. כשאין עמו תנאי. אבל אם יש עמו תנאי, אוכל על תנאו. מהו שיאכל על שאילת חבירו? היאך עבידא  איך מדובר? לקחו ממנו שני בני אדם כאחד. שאלו אחד מהן, השני לא יאכל עד שיעשר או עד שישאלנו. אני אומר, של זה עישר ושל זה לא עישר

-----------------------------------דף יז

[עריכה]
ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף יז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יז עמוד א] לקח ממנו אדם אחד שתי כלכלות כאחד. שאלו על אחד מהן, השנייה לא יאכל עד שיעשר או עד שישאלנו. שאני אומר, זה עישר וזה אינו עישר. חשכה מוצאי שבת, מעשר מזה על זה. מאן דאמר מפני כבוד שבת, ניחא. ומאן דאמר מפני שאימת שבת עליו, למה מעשר מזה על זה הרי אותו ששאל עליו ודאי מתוקן? נשאר בשאלה עד כדון האם כל ההיתר זה רק בשאין לו מאותו המין, או אפילו אם יש לו פירות מתוקנים מאותו המין התירו? תשובה ד_ה אפילו יש לו מאותו המין התירו שהיצר תאב למה שאסור . ד_ויום טוב שהוא סמוך לשבת, בין מלפניה בין מלאחריה, וכן שני ימים טובים של גליות. מאן דאמר קדושה אחת היא, שאל באחת אוכל בשניה. מאן דאמר שתי קדושות הן, אינו אוכל. ולא היא, דאפילו למאן דאמר שתי קדושות הן, אוכל. דלא נראה  לא היה זמן שיכל לעשר בנתיים. ותנינן כן, דתני, שואלו ביום טוב, אוכל בשבת. בשבת אוכל ביום טוב. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. מה שהתירו לסמוך על תשובת עם הארץ ולאכול בשבת ללא מעשר , תיפתר בפירות שנסמכה דעתו וחשב עליהן מערב שבת לאכלן בשבת, ושכח לעשר . אבל בפירות שלא נסמכה דעתו עליהן מערב שבת, לא בדא לא בזה התירו. אמר רבי מנא רבי מנא°. מיליהון דרבנן מסייעין לרבי יונה רבי יונה° אבא. דתנינן תמן. המדיר את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשר. אוכל אצלו שבת אחת, ובלבד שיאמר לו שהפירות מעושרים. ואמר רבי ינאי ברבי ישמעאל רבי ינאי ברבי ישמעאל° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה שהתירו לו לסמוך על המארח ולאכול בשבת אחת פירות שלא נסמכה דעתו עליהן מערב שבת . זה דווקא בשבת של פרוטגמייא שבת חתן ולא אמר שהתירו פירות שלא נסמכה דעתו עליהן אלא מפני איבה. אבל בלא טעם זה היה אסור אפילו שבת אחת בפירות שלא נסמכה דעתו עליהם כשיטת רבי יונה רבי יונה°: שאלו שבת הראשונה, שבת השנייה לא יאכל עד שיעשר או עד שישאלנו. ולא כבר שאלו? אמר רבי יונה רבי יונה° תמן באמת יהיה קשה אם ההוא דשאל על נפשיה  על עצמו פעם ראשונה ישאל פעם שניה שהרי ודאי אותו אדם לא יענה תשובה אחרת. ברם הכא, בההוא דשאל חורין עלוי  אדם אחר שאל בשבילו ולא הוא עצמו. שיתכן שלשני יאמר את האמת

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יז עמוד ב] רבי יונה רבי יונה° בעי  שאל, מהו שישאלנו פעם שניה דרך עקלתון? רבי יונה רבי יונה° כדעתיה שאפשר לשאול בדרך עקלתון. דרבי יונה רבי יונה° זבין חיטי מן דבר חקולא  בן כפר. נפק לגביה אמר ליה, לא דאנא חשיד לך  לא שאני חושד בך. אלא בגין דזבנית מינך חיטי. וחמית אוכלסים עלך  ראיתי שהיו אצלך הרבה אנשים והיתה טרוד. ואמרית, דילמא דאנשיתיה מתקנה  אולי שכחתה לתקן? אמר לו מתקנין הויין. ושב וטען בחזקה עלוי, אולי בכל זאת לא עישרתה? אמר לעצמו אותו בן כפר, מה אנא חשד לי  מה אני צריך שיחשדו בי? מוטב להודות. והודה שלא עישר ויש מפרשים שהמוכר נפגע וסרב לענות לו ולכן הבין רבי יונה שצריכים לשאול בצורה עקיפה. תני, תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה, מדמעת. שלא למקומה, אינה מדמעת דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. חכמים אומרים , בין למקומה בין שלא למקומה מדמעת. ד_ז°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, בין למקומה בין שלא למקומה אינה מדמעת. רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° . בעי קומי רבי זעירא רבי זעירא°. מאן דאמר מדמעת חכמים שגזרו על תרומת דמאי שתהיה כתרומת ודאי, בין למקומה בין שלא למקומה מדמעת כתרומה ודאי. ומאן דאמר שאינה מדמעת רבי שמעון שסובר שלא גזרו על הדימוע בדמאי , אינה מדמעת בין למקומה בין שלא למקומה ,לשני הדעות הללו ניחא. אלא לרבי אליעזר שאמר למקומה מדמעת, שלא למקומה אינה מדמעת. מה בין למקומה מה בין שלא למקומה? על  נכנס רבי חגי רבי חגי (אמורא)°י לבית מדרשא . אמרין אמרו התלמידים לעצמם עכשיו כשנשאל אותו הוא יאמר כדרכו, משה דאנא אמר טעמא  אני נשבע שאומר הסבר טוב. וכך היה. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)°י , משה דאנא אמר טעמא. מה שנאמר במקומה מדמעת, זה לפי שקדם שנטלה התרומה היה הכל אסור. וההרמה שלה היא זו שהתירה את השיריים לאכילה. כשחזרה ונפלה, נראה כאילו לא עשה כלום, ובטל אותו ההיתר. מה שנאמר שלא במקומה אינה מדמעת, לפי שהתרומה הזו אינה מתרת את השיריים האלו לאכילה. הורי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° כהדא דרבי חגי רבי חגי (אמורא)°י, שאינה מדמעת אלא אם נפלה לאותו מקום שהורמה ממנו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° . אתא עובדא קומי  בא מקרה לפני דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, והורי כ°רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי, שאם הפריש תרומות ומעשרות מדמאי ונפלה למקומה, שואלו ואוכל על פיו. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. אין הלכה כ°רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי. יתר מכאן היה °רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי אומר, שאם הפריש תרומת מעשר ונשרפו הפירות המתוקנים , הרי זה שואלו ואוכל את התרומות ומעשרות שהפריש על פיו. אבל לא בדא  לא על מקרה כזה אמר רבי זעירא רבי זעירא° שאתא עובדא  שבא מקרה קומי דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, והורי כ°רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי. אמר רבי אבין רבי אבין° . לא דמיא ההיא שאילתא  לא דומה השאלה שאמר °רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי שאם הפריש תרומות ומעשרות ונפלה למקומה, שואלו ואוכל על פיו . לההיא קדמייתא  לשאלה במקרה הקדם שאמרה המשנה שהלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן. שואלו בשבת, ואוכל על פיו . תמן, יכול לשאול עקלתון כגון שאומר לו , לא בגין דאנא חשוד ליך  לא שאני חושד בך, אלא בגין דזבנית  קניתי מנך אתמול חיטין, וחמית אוכלסין עלך  ראיתי שהיו אצלך הרבה אנשים והיתה טרוד. ואמרית דילמא דאנשיתה מתקנה  אולי שכחתה לתקן. אם אמר לו מתקנין הווין, אוכל על פיו. אבל כאן שרוצה להתיר את התרומות ומעשרות שהפריש., צריך שיאמר לו בפירוש , בגין דחשדתיך ותקינתין ואיתקריין  בגלל שחשדתי בך עישרתי וקרה מה שקרה מתקינין הוויין? אמר רבי שמואל בריה דרבי יוסי בי רבי בון רבי שמואל בריה דרבי יוסי בי רבי בון°. תני בר קפרא בר קפרא° כן. אימת הדימוע עליו, והוא אמר אמת לכן לא ידבר בעקיפין:

ירושלמי דמאי, פרק ד, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: ד_חהמדיר את חבירו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות. אוכל עמו בשבת הראשונה אף על פי שאינו נאמן על המעשרות. בלבד שיאמר לו מעושרין הן. ובשבת שנייה אף על פי שהוא נודר ממנו הנייה לא יאכל עד שיעשר:

גמ’: אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל רבי ינאי ברבי ישמעאל° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בשבת של פרוטגמייא  שבת חתן התירו מפני איבה. אמר רבי אבון רבי אבין° . כאן התירו טבלים משום דרכי שלום. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר, רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי  שאל. אם מפני דרכי שלום, למה לי בלבד שיאמר לו מעושרים הן? נשאר בשאלה שאלו בשבת הראשונה ולא בא. השנייה, מהו שתיעשת ראשונה?

-----------------------------------דף יח

[עריכה]
ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יח עמוד א] תנן, ובשבת שנייה אף על פי שהוא נודר ממנו הנייה לא יאכל עד שיעשר . אמר רב חסדא רב חסדא° . כאן שנינו, שאסור לחבר שיאכל בסעודה שאין לה שם.

ירושלמי דמאי, פרק ד, הלכה ג

[עריכה]

מתני’: °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר. אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי. וחכמים אומרים. ד_טקורא שם, ואין צריך להפרישו. ד_ימי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי, ולמעשר עני של ודאי, לא יטלם בשבת. ואם היה כהן או עני למודים לאכל אצלו. יבואו ויאכלו, ובלבד שיודיעם:

גמ’: אמר רבי אבא בר הונא רבי אבא בר הונא° בשם רב רב (אמורא)°. האוכל פירותיו טבולין למעשר עני, חייב מיתה. תנן, °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר. אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי. מה טעם ד°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע למה לא צריך לקרא שם מעשר עני בדמאי? לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני . דמכיון שהוא יודע שהוא בעון מיתה, הוא מפריש. מה טעם דרבנן למה הם הצריכו שיקרא שם? מה בכך. קורא שם ואינו צריך להפריש. ראו אותו מפריש מעשר שני האם נאמן שהפריש מעשר ראשון? במחלוקת דתני, הנאמן לשני, נאמן לראשון דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . וחכמים אומרים. ד_יאהנאמן לראשון נאמן לשני. הנאמן לשני אינו נאמן לראשון. מה טעם ד°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע? משום שאינו חשוד להקדים, או משום שאם הפריש שני, חזקה שהפריש ראשון? והתנינן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי. הא מעשר ראשון, חייב להפריש. ואם הטעם משום שאינו חשוד להקדים, למה צריך לקרא שם למעשר ראשון בשנת מעשר עני? הרי אם אני אומר שעם הארץ לא חשוד להקדים, ואני אומר שעם הארץ ודאי הפריש מעשר עני,אם כך, ודאי גם הפריש מעשר ראשון שקודמת למעשר עני. מכאן שהסיבה של °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אינה מפני שאינו חשוד להקדים, אלה מפני שאם הפריש מעשר שני, חזקה הפריש מעשר ראשון. אבל אם הפריש מעשר עני לא בהכרח שהפריש מעשר ראשון גרסא אחרת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי. הא מעשר שני, חייב להפריש. רואים שאף שהוחזק למעשר עני לא הוחזק למעשר שני. ואם הוחזק למעשר עני לא הוחזק למעשר שני, קל וחומר שאם הוחזק לשני לא הוחזק לראשון. דמה אם כשהוחזק למעשר עני שיש לו תובעים שהוא מוציא מתחת ידו ונותן לאחרים, לא הוחזק למעשר שני שאין לו תובעים שמעשר שני לעצמו ואינו יוצא מתחת ידו. הוחזק למעשר שני שאין לו תובעים, לא קל וחומר שלא הוחזק למעשר ראשון שיש לו תובעים, ולמה °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אמר שהנאמן לשני נאמן לראשון? ודאי מפני שאינו חשוד להקדים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יח עמוד ב] הוציא להם מעשר שני מתוך ביתו ואמר להן ממעשר שני הוא ופדוי הוא, נאמן. דהפה שאסר הוא הפה שהתיר . פדוי לי, ופדו לכם אם אינכם מאמינים לי , אינו נאמן לפי שגילה שלא פדה כראוי. מתניתין ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. הנאמן לשני נאמן לראשון. שאם לא כן איך התירו לאכול על סמך מה שהוא נאמן שהפריש מעשר שני? אולי הוא הפריש מעשר שני ולא הפריש מעשר ראשון . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, דברי הכל היא. שכך תקנו חכמים שאותו חלק שנעשה מעשר שני יהיה פטור ממעשרות , דעשו אותה ד_יבכתוספות הבכורים. מה תוספות הבכורים תקנו חכמים שתהיה נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי. אף זה תקנו חכמים שתהיה נאכלת משום שני, ופטור מן הראשון. כי אתא  כשבא רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°, אמר בשם רבי אימי רבי אמי°. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא. אבל לשיטת חכמים, אינו נאמן על הראשון. תנן, מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי לא יטלם בשבת . כיני מתניתין  כך כוונת המשנה. לא יתנם בשבת, אבל להפריש מותר שהרי קרא שם מערב שבת. דתנינן תמן. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב. בין שהורמו מאמש, בין שהורמו מהיום. ו°בית הלל בית הלל ד_יגמתירין. אבל תרומה דברי הכל אין מוליכין. הדא ילפא מן ההיא  המשנה שלנו לומדת מהמשנה שם וההיא ילפא מן הדא  והמשנה שם לומדת מהמשנה שלנו. הדא ילפא מן ההיא. היא יום טוב היא שבת. דכאן מדבר בשבת ושם מדבר ביום טוב, מלמד שדין זה שווה ליום טוב ולשבת . וההיא ילפא מן הדא. שלא כל מתארח מותר אלא רק בלימודין רגילים אצלו. אבל בשאינו למודין אצלו, לא. דלא סלק על דעתיה דבר נש  לא עולה על דעתו של אדם מיכול פיסתיה  לאכול סעודתו בביתיה דחבריה אם הוא לא רגיל אצלו, והרואים מבינים שתיקן בשבת . תני, ד_ידלא יסרהב יפציר אדם בחבירו לארחו בשעה שהוא יודע שאינו רוצה. ולא ירבה לו בתקרובת בשעה שהוא יודע שאינו מקבל. מהו בתקרובת? ידע שהוא רחיץ  אדם אמין שלא חוזר בו מדבריו ואחר שסרב פעם אחת והוא מטרח עלוי  מבקש פעם אחר פעם. בירושלים הוה מפיך פילכיך  היה מחליף סדין דשמאלא לימינא, שכל זמן שהיתה סדין תלויה בצד שמאל של הפתח, ידעו שאפשר להיכנס. וכאשר היתה הסדין קשורה בצד ימין ידעו שאין מקום. ולא יבואו עוד, ובעל הבית לא יאלץ להזמין אותם אף שאינו מתכוון לפי שאין לו מקום ויהיה בזה גנבת דעת הבריות תני, אין מוליכין לבית האבל בכלי זכוכית צבועה, מפני שהוא טוענו טענת חנם שיחשבו שמביא דבר חשוב .

-----------------------------------דף יט

[עריכה]
ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף יט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יט עמוד א] תני, עיר שיש בה עובדי כוכבים ומזלות וישראל, הגבאים גובין משל ישראל ומשל עובדי כוכבים ומזלות. ד_טוומפרנסין עניי ישראל ועניי עובדי כוכבים ומזלות. ד_טזומבקרין חולי ישראל וחולי עובדי כוכבים ומזלות. ד_יזוקוברין מתי ישראל ומתי עובדי כוכבים ומזלות. ומנחמין אבילי ישראל ואבילי עובדי כוכבים ומזלות. ומכניסין כלי עובדי כוכבים ומזלות וכלי ישראל מפני דרכי שלום. גירדאי אורגים ויש אומרים שם מקום שאלין לרבי אימי רבי אמי°, ד_יחיום משתה של עובדי כוכבים ומזלות מהו לבקר אותם? סבר משרי לון  חשב להתיר להם מן הכא דתנן, מפני דרכי שלום. אמר לון רבי אבא רבי אבא°. והתני רבי חייא רבי חייא רבה° יום משתה של עובדי כוכבים ומזלות אסור? אמר רבי אימי רבי אמי° . אילולי רבי אבא רבי אבא°. היה לנו להתיר עבודה זרה שלהם. וברוך המקום שרחיקנו מהם

ירושלמי דמאי, פרק ד, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: ד_יטהאומר למי שאינו נאמן על המעשרות. קח לי ממי שהוא נאמן, ומי שהוא מעשר, אינו נאמן. מאיש פלוני. הרי זה נאמן. הלך ליקח ממנו. אמר לו, לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן. אינו נאמן:

גמ’: תני, אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אפילו אמר לו קח לי מפלוני, אינו נאמן. עד שיאמר לו קח ואני נותן מעות. מה טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אני אומר, שמא לא טרח ללכת עד לפלוני אלא אחד קרוב מצא ולוקח ממנו. דתנינן תמן. ישראלית אשת כהן שאין לה ממנו ילדים שאמרה לשליח ד_כהתקבל לי גיטי במקום פלוני. אוכלת בתרומה עד שיגיע הגט לאותו מקום. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר מיד. מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ? אני אומר, אולי אחר הדלת מצאו. אתא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. וד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ולא היא. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא רובה מחדש יותר מן ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . הסיבה שאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאם אמרה קבל גטי במקום פלוני, אסורה מיד דסבר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, מראה מקום היא לו, ולכן חשש שמא מצאו אחר הדלת. וכי לא מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס , שאם אמרה לו אל תקבלהו אלא במקום פלוני. שהיא אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום? והכא  ואילו כאן לדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אפילו אמר לו מפלוני, אינו נאמן. עד שיאמר לו, קח ואני נותן מעות. מה טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אני אומר, קרוב אחד מצא ולקח ממנו:

ירושלמי דמאי, פרק ד, הלכה ה

[עריכה]

מתני’: ד_כאהנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם ואמר, מי כאן נאמן? מי כאן מעשר? אמר לו אדם אחד. אני אינו נאמן, איש פלוני נאמן. הרי זה נאמן. הלך ליקח הימנו. אמר להן, מי כאן מוכר ישן? אמר ליה, מי ששלחך אצלי. ד_כבאף על פי שהן כגומלין זה את זה, הרי אילו נאמנים. החמרים שנכנסו לעיר. אמר אחד מהן, שלי חדש ושל חבירי ישן. שלי אינו מתוקן, ושל חבירי מתוקן. ד_כגאינן נאמנין. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, נאמנין:

גמ’: תנן, אמר לו אדם אחד. אני אינו נאמן, איש פלוני, נאמן. הרי זה נאמן . ועד אחד נאמן? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. קל הקילו באכסנאי אורח הנכנס לעיר, מפני חיי נפש. תני, כהן הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם. או שהיה כהן עומד בגורן ואינו מכיר אדם שם. הרי זה נשאל בין לחבר בין לעם הארץ מי מקפיד על טהרות ויוכל לקבל ממנו תרומה טהורה, דברי °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל . °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אין נשאלין על התרומה, אלא לחבר בלבד. אתיא ד°רבי רבי יהודה הנשיא כ°רבי מאיר רבי מאיר . וד°רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל בשיטתיה. דתנינן תמן. (תוספתא בכורות ג יט)כל המומין הראוין לבא בידי אדם, רועין ישראל נאמנין. רועין כהנים אינן נאמנים. °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל אומר, ד_כדנאמן הוא על של חבירו. ואינו נאמן על של עצמו. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. החשוד על הדבר, לא דנו ולא מעידו. אמר רבי יונה רבי יונה°. מה פליגין  במה הם חולקים? באחד שידוע שהוא כהן ובא ליקח תרומה, ושואל מי מחלק תרומה טהורה. אבל אם בא ישראל לחלק תרומה לכהנים והגיעה אחד וטוען שהוא כהן , אוף °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל מודה שאין נשאלים אם פלוני כהן אלא לחבר . מה בין לחלק מה בין ליקח? קול יוצא לחילוק, ואם יתנו לו תרומה, יחזיקו אותו לכהן: תני הנכנס לעיר ומצא סיעות של בני אדם. אמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר? אמר לו אחד, אני נאמן. אם אמרו לו שאר אנשי הסיעה שהוא נאמן


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יט עמוד ב] הרי זה נאמן. אמרו לו שאינו נאמן. אם אמרו בפניו, אינו נאמן שכיוון שמעיזים וסותרים דבריו בפניו מסתמא הם דוברי אמת. שלא בפניו, נאמן דכיוון שלא אמרו בפניו סומכים על הראשונים שאמרו שהוא נאמן, ואמרינן שהאחרונים רק רוצים להוציא עליו לעז ולכן לא העזו לומר בפניו. אמר רבי יונה רבי יונה°. אם הנכנס לעיר הכוונה לאחד מבני העיר, אז מה שנאמר ומצא סיעות של בני אדם הכוונה סיעת חברים. ואם מדובר באכסנאי, אז אפילו בסיעת עמי הארץ. שלא האמינו לעם הארץ אלא באכסנאי מפני חיי נפש . וקשיא על דרבי יונה רבי יונה°. אם סיעת חברין מעידה שאינו נאמן, איך אתה אומר שאם אמרו שהוא אינו נאמן שלא בפניו הרי הוא נאמן? נשאר בשאלה תנן, החמרים שנכנסו לעיר ואמר אחד מהן, שלי חדש ושל חבירי ישן. שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן. אינן נאמנין. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, נאמנין. מה טעם ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? מפני חייהן של בני העיר. מה טעמיהון דרבנן? מצויין הן להתפרנס מעיר אחרת:


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 ד_טו מיי' פ"ז מהל' מתנות עניים הלכה ז' , מיי' פ"י מהל' עבודה זרה הלכה ה' , מיי' פ"י מהל' מלכים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"א סעיף א' , סמ"ג לאוין סה :

17 ד_טז מיי' פ"י מהל' מלכים הלכה י"ב , מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' של"ה סעיף ט' , סמ"ג עשין קסב :

18 ד_יז מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שס"ז סעיף א' , טור ושו"ע חו"מ סי' רס"ו סעיף א' , סמ"ג עשין קסב :

19 ד_יח מיי' פ"ט מהל' עבודה זרה הלכה ט"ו , טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"ב סעיף א' , סמ"ג לאוין מה :

20 ד_יט מיי' פי"ב מהל' מעשר הלכה ו':

21 ד_כ מיי' פ"ט מהל' תרומות הלכה א' , סמ"ג לאוין רנח :

22 ד_כא מיי' פי"ב מהל' מעשר הלכה ז':

23 ד_כב מיי' פי"ב מהל' מעשר הלכה ז':

24 ד_כג מיי' פי"ב מהל' מעשר הלכה י':

25 ד_כד מיי' פ"ב מהל' בכורות הלכה ט"ז , מיי' פ"ב מהל' בכורות הלכה י"ז , טור ושו"ע יו"ד סי' שי"ד סעיף ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' שי"ד סעיף ג':


[ע"ב]

הדרן עלך פרק הלוקח פירות
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_דמאי/פרק_רביעי"