שולחן ערוך חושן משפט רסו א
שולחן ערוך חושן משפט · רסו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אבידת העכו"ם מותרת שנא' אבידת אחיך והמחזירה ה"ז עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה ה"ז משובח ובמקום שיש חילול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה ובכל מקום מכניסים כליהם ככלי ישראל מפני דרכי שלום:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אבידת עכו"ם מותרת: ל' הטור ל"מ כ"ז שלא הגיע לידו שאינו מחוייב לטרוח אחריה ולהשיב' אלא אפילו אם באתה לידו מותרת ויליף מדכתב לכל אבידת אחיך ומצאת ל' ומצאת דאתא לידיה משמע ואפ"ה קאמר קרא דוקא באבידת אחיך:
מפני שמחזיק ידי עוברי עבירה: רש"י כ' טעם אחר מפני שמראה בזה שאין מצות השבה חשובה עליו למצות בוראו שהרי השיבה גם לעכו"ם שאינו מצווה עליה ועפ"ר שם כתבתי לשון הגמ' דיליף מדכתיב למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו ופרש"י לעכו"ם שהם שבעים ואינם צמאים לעבודת יוצרם נקראי' כן וישראל צמאים לעבודה ור"ל שמשוה השבת אבידה לעכו"ם להשבת אבידה לישראל ולפי' הרמב"ם נראה דס"ל שפירושו כתרגו' דפי' שמרבה בישראל עוונות שגגות על עונות זדונות וה"נ ישראל זה שמחזיר אבידה לעכו"ם מחשב לו לעבירת שגגה שאין כונתו לעשות עבירה והוא עשה עבירה במה שמחזיק בחזרתו ידי עוברי עבירה וניתוסף לו עבירה שגגה זו על זדונות שעשה כבר ועמ"ש עוד:
ובמקום שיש חילול השם: הב"י כתב דהיינו שמצאו במקום שרוב ישראל ועכו"ם לא יסבור שנפל ממנו האבידה אלא ישראלי' המצוים שם גנבוהו ממנו:
מכניסי' כליהם ככלי ישראל כו': לשון הטור ובכ"מ מכניסי' כליהם מפני הגנבים עם כלי ישראל מפני דרכי שלום ועפ"ר שם כתבתי דנראה דס"ל דלא אסרה התורה אלא השבת אביד' דנפל מבעל העכו"ם בלי ידיעתו ואינו יודע באיזה מקום נפל וליד מי הגיע שמצא' משא"כ מי שהניח כליו ומטלטליו בחצירו או כיוצא בכוון ולא עלה על דעתו שיתאבד משם אלא הישראל נתוודע לו שגנבים יבואו לעיר ויגנבוהו משם אזי כיון דאין שם אבידה עליו מותר לו להכניסו למקום המשתמר מפני הגנבי' מפני דרכי שלום והרמב"ם בדפוס גדול אע"פ שלא כתב תיבת מפני הגנבי' (אבל בדפוס כסף משנה כתבו) וגם הירושלמי בפרק הניזקין דכ' האי דינא לא הזכיר תיבת מפני הגנבי' מ"מ סתמייהו כפירושו דמי דלשון מכניסין דכתבו משמע כן דאל"כ הל"ל משיבין והטור לתוספת ביאור כתב מפני הגנבים ואלת"ה קשה מאי ארי' דחיישינן מפני הגנבי' הא אפילו לכולי עלמא איכא למיחש שיקחהו ויחזקו בו כיון דאינן יודעין של מי הוא ויורה היתר לנפשו לומר שכבר נתייאשו הבעלי' ממנו ועוד מ"ט כתבו הטור כאן האי לישנא דמפני הגנבי' יותר מבכל הלכות אבידה אלא מחוורתא כדכתיבנא מעיקרא ומה"נ כתבו דמותר בכ"מ פי' אפילו היכא דליכא משום חילול ולא משום קדוש השם ואע"ג דאפילו בשל ישראל נתבאר בסימן ר"ס ורס"ב דבהניחו בכוונה במקום מיוחד א"צ להחזיר הא נתבאר שם דהיינו דוקא דעדיין משתמר שם משא"כ היכא דבאו לבסוף גנבים ומה דכ' הטור עם כלי ישראל ולא כתבו הרמב"ם וירושלמי הנ"ל וגם הטור לא כתבם בי"ד בס"ס קנ"א וגם באידך מקומות פעמים כתבו ופעמי' לא כתבו הכל ישבתי בדרישה בס"ד ע"ש והכלל דס"ל להטור דבכ"מ דהוא עושה מפני דרכי שלום ואית ביה דרכי שלום מותר ע"ש:
באר היטב
(א) מותרת: לשון הטור ל"מ כל זמן שלא הגיעו לידו שאינו מחויב לטרוח אחריה ולהשיבה אלא אפילו אם באת לידו מותרת ויליף מדכתיב לכל אבידת אחיך וגו' ומצאתה דאתא לידיה משמע ואפ"ה קאמר קרא דוק' באבידת אחיך. סמ"ע.
(ב) מכניסים: לשון הטור ובכ"מ מכניסים כליהם מפני הגנבים עם כלי ישראל מפני ד"ש ונרא' דס"ל דלא אסרה התורה אלא השבת אבידה דנפלה ממנו מידו בלא ידיעה ואינו יודע באיזה מקום נפלה וליד מי הגיע שמצאה משא"כ אם הניח מטלטליו וכליו בחצירו וכיוצא בו בכוון ולא עלה על דעתו שיתאבדו משם ולהישראל נודע שגנבים יבואו לעיר ויגנבוהו משם אזי כיון דאין שם אבידה עליו מותר לו להכניסן במקום המשתמר מפני דרכי שלום ומה"ט כת' דמותר בכ"מ ר"ל אפי' היכא דליכ' משום חילול השם ולא משום קידוש השם ואע"ג דאפילו בשל ישראל אם הניחו בכונה במקום מיוחד א"צ להחזיר כמ"ש בסי' ר"ס ורס"ב הא נתבאר שם דדוק' אם עדיין משתמר שם משא"כ היכא דבאו לבסוף גנבים והכלל דס"ל להטור דבכ"מ שהוא עושה מפני דרכי שלום ואית ביה ד"ש מותר. שם.