סמ"ע על חושן משפט רסו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
אבידת עכו"ם מותרת: ל' הטור ל"מ כ"ז שלא הגיע לידו שאינו מחוייב לטרוח אחריה ולהשיב' אלא אפילו אם באתה לידו מותרת ויליף מדכתב לכל אבידת אחיך ומצאת ל' ומצאת דאתא לידיה משמע ואפ"ה קאמר קרא דוקא באבידת אחיך:
מפני שמחזיק ידי עוברי עבירה: רש"י כ' טעם אחר מפני שמראה בזה שאין מצות השבה חשובה עליו למצות בוראו שהרי השיבה גם לעכו"ם שאינו מצווה עליה ועפ"ר שם כתבתי לשון הגמ' דיליף מדכתיב למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו ופרש"י לעכו"ם שהם שבעים ואינם צמאים לעבודת יוצרם נקראי' כן וישראל צמאים לעבודה ור"ל שמשוה השבת אבידה לעכו"ם להשבת אבידה לישראל ולפי' הרמב"ם נראה דס"ל שפירושו כתרגו' דפי' שמרבה בישראל עוונות שגגות על עונות זדונות וה"נ ישראל זה שמחזיר אבידה לעכו"ם מחשב לו לעבירת שגגה שאין כונתו לעשות עבירה והוא עשה עבירה במה שמחזיק בחזרתו ידי עוברי עבירה וניתוסף לו עבירה שגגה זו על זדונות שעשה כבר ועמ"ש עוד:
ובמקום שיש חילול השם: הב"י כתב דהיינו שמצאו במקום שרוב ישראל ועכו"ם לא יסבור שנפל ממנו האבידה אלא ישראלי' המצוים שם גנבוהו ממנו:
מכניסי' כליהם ככלי ישראל כו': לשון הטור ובכ"מ מכניסי' כליהם מפני הגנבים עם כלי ישראל מפני דרכי שלום ועפ"ר שם כתבתי דנראה דס"ל דלא אסרה התורה אלא השבת אביד' דנפל מבעל העכו"ם בלי ידיעתו ואינו יודע באיזה מקום נפל וליד מי הגיע שמצא' משא"כ מי שהניח כליו ומטלטליו בחצירו או כיוצא בכוון ולא עלה על דעתו שיתאבד משם אלא הישראל נתוודע לו שגנבים יבואו לעיר ויגנבוהו משם אזי כיון דאין שם אבידה עליו מותר לו להכניסו למקום המשתמר מפני הגנבי' מפני דרכי שלום והרמב"ם בדפוס גדול אע"פ שלא כתב תיבת מפני הגנבי' (אבל בדפוס כסף משנה כתבו) וגם הירושלמי בפרק הניזקין דכ' האי דינא לא הזכיר תיבת מפני הגנבי' מ"מ סתמייהו כפירושו דמי דלשון מכניסין דכתבו משמע כן דאל"כ הל"ל משיבין והטור לתוספת ביאור כתב מפני הגנבים ואלת"ה קשה מאי ארי' דחיישינן מפני הגנבי' הא אפילו לכולי עלמא איכא למיחש שיקחהו ויחזקו בו כיון דאינן יודעין של מי הוא ויורה היתר לנפשו לומר שכבר נתייאשו הבעלי' ממנו ועוד מ"ט כתבו הטור כאן האי לישנא דמפני הגנבי' יותר מבכל הלכות אבידה אלא מחוורתא כדכתיבנא מעיקרא ומה"נ כתבו דמותר בכ"מ פי' אפילו היכא דליכא משום חילול ולא משום קדוש השם ואע"ג דאפילו בשל ישראל נתבאר בסימן ר"ס ורס"ב דבהניחו בכוונה במקום מיוחד א"צ להחזיר הא נתבאר שם דהיינו דוקא דעדיין משתמר שם משא"כ היכא דבאו לבסוף גנבים ומה דכ' הטור עם כלי ישראל ולא כתבו הרמב"ם וירושלמי הנ"ל וגם הטור לא כתבם בי"ד בס"ס קנ"א וגם באידך מקומות פעמים כתבו ופעמי' לא כתבו הכל ישבתי בדרישה בס"ד ע"ש והכלל דס"ל להטור דבכ"מ דהוא עושה מפני דרכי שלום ואית ביה דרכי שלום מותר ע"ש:
סעיף ב[עריכה]
אפילו היה בעל אבידה רשע כו': ילפינן לה מדכתיב לכל אבידת אחיך ודרשינן לכל אחיך אפילו הוא רשע וגם דרשינן לכל אבידת לרבות אפילו אבידת קרקע שאם ראה מים באים לשטוף שדה חבירו חייב לגדור לפניהן כדי להציל וכתבו הטור בסי' זה והמחבר בס"ס רנ"ט ע"ש:
ועכו"ם וישראל מחללי שבת בפרהסיא: עפ"ר דכתבתי דהאי פרהסיא גם אעכו"ם קאי דאם לא עבדה אלא פעם אחת צריך להיות שעבדה בפרהסיא וכן כתבו התוס' והמרדכי פרק קמא דחולין:
סעיף ג[עריכה]
נתבאר בי"ד סי' רכ"א: גם בסי' זה כתבו הטור והמחבר אזל לטעמו שכתב בב"י דאין דברי הטור שבכאן מכוונים אבל בפרישה כתבתי דמכוונים הם ולא כתב הטור כאן אלא הצריך לדין השבת אבידה ובי"ד סימן רכ"א דאיירי בהלכות נדרים שם כתב הדין בכל פרטיו ועפ"ר:
סעיף ד[עריכה]
כל המוצאו הורגו: בגמ' איתא נמי דאסור לקיימו והב"י כתב דהטור לא כתבוהו משום דאין כאן מקומו ואני אומר דנכלל במ"ש הטור כל המוצאו הורגו ועפ"ר:
סעיף ה[עריכה]
א"ל אביו אל תחזור כו': ברמב"ם נתבאר דאפילו א"ל אביו אל תחזיר את האבידה אלא לך ועשה הצורך שעה שלי דבר פלוני אפ"ה לא ישמע לאביו מפני שכבוד אב ואם הוא עשה והשבת אבידה יש בה לאו ועשה וה"ט הוא נמי בגמרא וכדי שלא תאמר אכתי מצות כבוד אב דעדיפא דהוקשה כבודו לכבוד המקום מ"ה יהיב הברייתא עוד טעם אחד דכתיב איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני י"י כולכם חייבים בכבודי ועפ"ר: