ביאור:בראשית יב טז
בראשית יב טז: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ, וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב טז.
וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ
[עריכה]הֵיטִיב
[עריכה]רש"י מסביר שאלו מתנות.
בכתוב לא נאמר שפרעה שילם מוהר עבור שרי. נאמר "ולְּאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבורָּהּ" – כלומר פרעה העניק מתנות לאברם ללא משא ומתן. מכאן שפרעה לא נשא את שרי לאישה, לפחות לא כחוק וכדין. הדבר מעיד על כך שאברם לא היה מחויב לומר את האמת, הרי ככל שאנחנו יודעים אולי פרעה העסיק את שרי בחצרו בתור מוזגת יין יפה ובעבור זה הוא העניק מתנות לאברם. עם זאת, בהמשך פרעה מתלונן בפני אברם באומרו "לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא" (ביאור:בראשית יב יט), ומאשים אותו: "מַה זֹאּת עָשִׂיתָ לִּי; לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא" (ביאור:בראשית יב יח) ואברם לא ענה לו, כלומר, אברם הצהיר ששרי היא אחותו, ובכך גרם לפרעה לחטוא. בהמשך אברם מסביר לאבימלך: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי" (בראשית כ יב), אך הרי ייתכן מאוד שזהו פשוט שקר נוסף.
המקרה מעורר שאלות רבות, שאלות שאין להן מענה, למשל, האם שרי ניצלה את מעמדה בחצר פרעה, האם היא זו ששכנעה את פרעה לתת לאברם מתנות, מה היה יחסה כלפי פרעה, וכן הלאה. כל שידוע לנו הוא שפרעה שמח בה מאוד ובתמורה העניק לאברם מתנות רבות. ניתן לראות שאברם לא סירב לקבל את המתנות, כדברי עשו: "יֶשׁ לִי רָב אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ט), הלוא אסור לסרב לקבל מתנות ממלך.
סביר להניח שכאשר אברם ירד למצרים לא היה לו רכוש רב, ואולי הוא היה על סף כליה במדבר באר-שבע. והנה עכשיו הוא מקבל רכוש רב וצבא של עבדים. או-אז הוא חוזר לכנען, עובר דרך הנגב אבל ממשיך עד למרכז כנען, עולה לבית אל, ולבסוף מתיישב "בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית יג יח) כגביר בעמו. נראה שכשאברם חזר לכנען הרעב נגמר, כלומר הוא היה לפחות חצי שנה במצרים עד לגרושו.
בזכות המסע הזה למצרים אברם למד שאלוהים בירך את שרי, ששרי תהיה שותפתו ביצירת הגוי הגדול שאלוהים הבטיח לו, ושאלוהים גם בירך אותו בעשותו לאיש עשיר וחזק מאוד.
וַיְהִי לוֹ
[עריכה]לא ברור איך אברם הגיע למצב ש'היה לו'. לא נאמר 'ויתן לו', אלא רק שלאחר שפרעה הטיב עימו, היו לאברם צאן ובקר רבים. אפשרי שפרעה נתן מתנות לאברם, אבל גם אפשרי שפרעה העניק מקום טוב לאברם במצרים, וכתוצאה מזה גדל רכושו של אברם. אולם לפי הכתוב, אברם ושרי היו זמן קצר במצרים, כך סביר שרכושם גדל ממתנות במצרים או ממסחר במצרים.
וּגְמַלִּים
[עריכה]חוקרים חיפשו מתי בוית הגמל, ומצאו שבמאה ה12 לספירה השתמשו בגמלים, וטענו שזה היה התחלת השימוש בגמלים, כי לא נמצאו מסמכים קדומים יותר של שימוש בגמלים. ולכן, הם טענו, שבתקופת אברם לא היו גמלים מבויתים, וכל הסיפור הזה הוא אנכרוניסטי, שנכתב מאוחר יותר, וזה רק סיפור בדים.
ואפילו אם נוספה חית בית אחת, האם זאת הוכחה שהסיפור אינו אמיתי?
בכל אופן מחקרים נוספים מצאו בכתבים עתיקים מהמאה ה18 לפני הספירה, שנאמר כמה אוכל חייבים לספק לגמל ליום, והבעיה נפתרה.
במחקר בPubMed
|נאמר שהגמל בויית בערך 4000 שנה לפני הספירה, ובאלפים לספירה יש הוכחות שהשתמשו בו לרכיבה ונשיאת משאות.
ניתן ללמוד מהסיפור הזה: שאי מציאת הוכחה, אינו הוכחה (אפילו אם יגעת) - ולאלו שטענו בהתרגשות שהסיפור אינו נכון - מגיע המשפט: "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם, כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת" (שמואל א ב ג).