לדלג לתוכן

אבן עזרא על מגילת איכה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מקראות גדולות - מקראות גדולות איכה

פתיחה

[עריכה]
אנשי אמת יבינו במדרשי קדמונינו הצדיקים,
שהם נוסדים על קשט, וביציקת מדע יצוקים.
וכל דבריהם כזהב וככסף, שבעתים מזוקקים.
אכן מדרשיהם – על דרכים רבים נחלקים.
מהם חידות וסודות, ומשלים גבוהים עד שחקים.
ומהם להרויח לבות נלאות בפרקים עמוקים.
ומהם לאמץ נכשלים, ולמלאות הריקים.
על כן ידמו לגופות – טעמי הפסוקים,
והמדרשים – כמלבושים בגוף דבקים.
מהם כמשי דקים, ומהם עבים כשקים.
ודרך פשט הוא הגוף, בדברים נבחרים ובחוקים.
וכן אמרו שהמקרא כפשוטו, והדברים עתיקים.
ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים,
הוציאתני מארץ ספרד חמת המציקים.
וספרי אלו בגלותי – היו בידי מחזיקים,
ויורוני לבאר ספרים, בטעמים מנופת מתוקים.
וכן אפרש זאת המגלה אחרי הדקדוקים,
ואיננה המגלה הנשרפת על יד יהויקים.
כי לא נמצא שני דברי השם,
אשר הם בספר ירמיה חקוקים.

וכן כתוב: "קח לך מגלת ספר, וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך, על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים(ירמיהו לו, ב). ועוד כתוב: "מדוע כתבת עליה לאמר: בא יבא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת?" (שם, כט). ואין במגילת ספר איכה זכר בבל ולא מלכה.

קינה ראשונה: "איכה ישבה"

[עריכה]

(א)

בדד – שם נופל על זכר ועל נקבה, עם למ"ד ובחסרונו, וכן מלת "בטח".

רבתי, שרתי – מלעיל, להבדיל בין היו"ד הנוסף ובין יודי"ן סימן המדבר, כמו: "אויבתי לדוש"נראה שחסר, וצ"ל "אויבתי לי(מיכה ז, ח), "אהבתי לדוש(הושע י, יא). ויקיעורך.. ועמדה מלת "גנובתי יום(בראשית לא, לט) מלרע, בעבור השתנות הבי"ת.

רבתי בגוים – איננה כראשונה, רק בלשון גדולה, כמו: "ורבי המלך(ירמיהו מא, א), "על כל רב ביתו(אסתר א, ח).

ונפתחה למ"ד למס להורות על ה"א הדעת הנעדר. ולא נדגש המ"ם להקל על הלשון.

פירוש הטעמים

לא די שישבה בדד במות בניה אחר היותה רבת עם, עד שהיא כאלמנה שאין לה בעל, והיא נואשת מהיות לה בנים כלל.


(ב)

וי"ו בכו תחת ה"א, כי אותיות אהו"י מתחלפות, כמו: "הסכלת עשו(בראשית לא, כח).

פירוש הטעמים

כל אבל ישן בלילה, והיא תמיד בוכיה. ולא די שאין לה מנחם מכל רעיה, עד ששבו לאויבים לה.


(ג)

יהודה – זכר ונקבה, כישראל ומצרים: "ותחזק מצרים(שמות יב, לג).

ויש מפרשים המצרים מדברי מעתיקי הדת ז"ל: "דינא דבר מצרא". והישר בעיני "מן המצר(תהלים קיח, ה), ואם הוא משונה מעט, והרי"ש ראוי להדגש.

נמצא דרך זכר ונקבה כ"בית" ו"מקום". שייך לפסוק הבא. ויקיעורך

פירוש הטעמים

כאשר לא יכלה לסבול עני המלכות, והעבודה אשר עובד בה – גלתה מארצה. גם לא מצאה מנוח במקום שהלכה שם, ובאה לשוב, ורדפוה והשיגוה במקום צר.


(ד)

באי מועד – שהיו באים במועדים. והטוב בעיני שהוא המקדש, ונקרא מועד בעבור היות כל ישראל נועדים שם, וכן: "בקרב מועדיך(תהלים עד, ג), "שרפו כל מועדי אל בארץ" (שם, ח).

שוממין – נו"ן תמורת מ"ם, וכן: "קח לך חטין(יחזקאל ד, ט), "לקץ הימין(דניאל יב, יג). כי הנו"ן והמ"ם משרתים בסוף המלה, סימן רבים ורבות.

נוגות – מבנין נפעל, וכן: "נוגי ממועד(צפניה ג, יח), שהם מלשון "תוגה" ו"יגון". והתי"ו והנו"ן נוספים.

פירוש הטעמים

שוממין שערים ששם נאספו זקני ישראל הבאים, ויאנחו כהנים כי אין להם בכורים ומעשר, ודאגו הבתולות שהיה מנהגן לחול במחולות בכל חג.


(ה)

היו צריה – כל אחד לראש, וכן: "בנות צעדה עלי שור(בראשית מט, כב) – כל אחת מהן.

שלו – מגזרת "שלוה".

הוגה – מן הבנין הכבד הנוסף מיגון, וכן: "תגיון נפשי(איוב יט, ב).

הלכו שבי – בחסרון בי"ת, כמו "הנמצא בית ה'".

פירוש הטעמים

אויביה – הם בשלווה, והיא לבד בתוגה, ועוללין שאין להם עוון נשבו ברוב פשעיה.


(ו)

יחסר מקום "אשר" אחר כאילים, וכן: "כמים לים מכסים(ישעיהו יא, ט).

פירוש הטעמים

הזכיר בפסוק שלמעלה שאויביה – ראשים, וכל הדרה יצא מבת ציון, הוא המלכות.


(ז)

ימי עניה – כמו "כי ששת ימים עשה ה'".

ומרודיה – בגלות. והמ"ם שרש.

פירוש הטעמים

אם באה לזכור לגלותה, בנפול עמה ביד צר, וכל חמודיה הקדמונים – שחקו צריה כי נשבתה ממעשיה, אין לה מה שתעשה.


(ח)

לנידה – ללעג, כמו "מנוד ראש(תהלים מד, טו), "וניד שפתי(איוב טז, ה), והוא מגזרת "נע ונד(בראשית ד, יב).

הזילוה – הפך הכבוד, כמו: "להוציא יקר מזולל(ירמיהו טו, יט), רק הוא משורש אחר. או טעמו: הורידוה; או: עשו שתזל דמעתה.

פירוש הטעמים

כאשר ראו ערותה – נאנחה והשיבה פניה לאחור מפני הכלמה.


(ט)

פלאים – ירדה ירידה.

פירוש הטעמים

כשהיא בתחלה – דם הנדות נראה בשוליה, לא פחדה לזכור שמא תראה ערותה בסוף. והיה מגולה ירדה למטה לא תראה. ראה ה'... כי הגדיל אויב לעשות או לדבר.

פירוש אחר: ותרד פלאים – כמו: "ותספוד", מענין: "וירדי אל ההרים", "נהי על המון מצרים", "והורידוהו". וכן: "אריד בשיחי". וכולם שני עקרים: ירד וריד.


(י)

כי ראתה גוים – על "ירושלים" (פסוק ח) שבה.

פירוש הטעמים

כאשר ראתה כי באו מקדשה עמון ומואב, שלא קדמו אותם בלחם ובמים בצאתם ממצרים מרוב אכזריות לבם – הוצרכה לתת להם כל מחמדיה.


(יא)

זוללה – כמו: "זולל וסובא(דברים כא, כ).

פירוש הטעמים

לא היו מעטים הרעבים, רק כל עמה. ואחר שנתנה כל מחמד באוכל – דמתה לזוללה, שתתן כל מה שיבוקש ממנה למלאות תאותה.


(יב)

לוא – יש אומרים מלשון "אלה", ולא מצאנוה בלא אל"ף. וטעמו: לא יגיע אליכם, מה שהגיע אלי.

עולל – נעשה לי. והוא מהבנין הכבד שלא נקרא שם פועלו, בעבור שאיננו בקמץ קטן, כמו: "כונן אשורי(תהלים מ, ג).

הוגה – כמו: "הורה(איוב ג, ג).

פירוש הטעמים

מתפללת שלא יבא אליכם כמו שהביא אלי. הגידו לי אם יש מכאוב כמכאובי, ואתנחם.


(יג)

וירדנה – שב אל האש, כי ימצא לשון זכר, כמו: "תאכלנו אש לא נופח(איוב כ, כו). וטעמו כמו: "לא ירדנו בפרך(ויקרא כה, נג).

פירוש הטעמים

דמתה חרון אפו (פסוק יב) לאש ירדה מן השמים, והגיע עד העצם, ואין לה יכולת לברוח ממול האש, כי רשת פרושה, והיא משיבה לאחור, והאש הבעירה על שישבה שוממה. ויש דוה שתנוח לעתים ידועות, וזאת כל היום דוה.


(יד)

ומלת נשקד – אין לה אב ואם, והטעם כמו "נמשך" כמו "נמהר".

והיה ישתרגו – מבנין התפעל, ממשפחת השריגים.

הכשיל – שב אל עול פשעי, ויחסר "אשר" אחר בידי. גם אחר קום: "עמו" או "מפניו".

פירוש הטעמים

דמתה העונות לשריגים של גפן, שתולדותם לאחוז עם כל עץ גבוה ויגבהו. ומלת נתנני כמו "עזבני", וכן: "על כן לא נתתיך". והטעם: "ביד העונות", ויתכן: "ביד האויב", בעבור הפשעים.


(טו)

סלה – מגזרת "מסלה", וכן: "גת דרך ה'" מגזרת "דרך", רק "סלה" שרש אחר הוא.

גת – יקב.

בתולת – הסמוכה אל בת. ובת יהודה – כל השבט, וה"בתולה" – ירושלים.

פירוש הטעמים

סלה – נתנה ביד צר. כי אביריה אנשי המלחמה – דרכם האל במסלה, והם בקרבה, וכאילו הקדיש קרואים לבוא לשבור הבחורים בעלי הכח, ונגרו דמיהם כדם ענב בגת.


(טז)

בוכיה – כמו: "פוריה".

עיני עיני יורדה מים – עין אנוש דומה לעין המים, והעין יורד, וכן: "יזלו מים". ושניהם פעלים עומדים.

פירוש הטעמים

אמרה ירושלים, שהיא בתולת בת יהודה (פסוק טו): על הרעות שהזכרתי אני בוכה. ועת אחר עת – תרדנה עיני דמעות, ואין לי מנחם. ובני שגלו שוממים, כי גבר אויב הצר עליהם.


(יז)

פירשה – בי"ת "בידיה" נוסף, כמו: "ותשקמו בדמעות שליש(תהלים פ, ו).

פירוש הטעמים

גם ציון עיר המלוכה בקשה מנחם ואין, כי ה' גזר על יעקב, וצוה צריו מכל סביביו, ויטמאו את ירושלים, ותהי כנדה.


(יח)

כל "נא" בלשון "עתה", וכן: "אוי נא לנו כי חטאנו". גם: "אל נא רפא נא לה", על כן השיב השם: "הלא תכלם שבעת ימים". "יומת נא", "דבר נא", "שמע נא". ועם תוספת אל"ף – לשון בקשה. ובלשון ישמעאל הפוך, והוא כמו "עתה".

פירוש הטעמים

הצדיקה הדין, והיא אומרת: שמעו נא כל העמים, שראיתם בתולותי ובחורי בשבי, כי בעוני נשבו.


(יט)

למאהבי – איננו כמו: "אוהבי". וכן טעמו: למבקשים שאוהב אותם.

פירוש הטעמים

קראתי לנכרים שכני, אולי יתנו לי עצה – והמה רמוני. כי כל יועצי מתו ברעב, הכהנים המתפללים בעדי, והזקנים אנשי עצתי. רק נשארו מהבחורים ומן הבתולות שיש להם כח לסבול, וגם הם נשבו.


(כ)

חמרמרו – כפול העי"ן והלמ"ד, וטעמו כמו: "עכורים". וכן: "פני חמרמרו", והוא מגזרת "חומר", כי הבכי כמים, וכן: "יין חמר".

פירוש הטעמים

והייתי צועקת לה' ומתודה, כאשר ראיתי חרב הצר משכלת בחוץ, ובבית רעב כמות.


(כא)

הבאת יום קראת – תחסר מלת "לו" טרם "הבאת", כאילו הוא מתאוה. ויתכן להיות כמשמעו.

פירוש הטעמים

שמעו אוהבי הנזכרים להעלה, ואין מנחם מהם, והאויבים שמעו צעקותי ושמחו, כי אתם שמחתם וקרבת היום שקראתם, ובאו במצותך עד שהיו נמשלים לי. ויתכן להיות פירושו לעתיד לבוא: תבוא היום שקראת ביד הנביאים, ויארע להם מה שאירע לי.


(כב)

ועולל – עשה, מגזרת "עלילותיו". והנכון שטעמו כמו "סבה", וכן: "ולו נתכנו עלילות(שמואל א ב, ג).

פירוש הטעמים

עשה להם בעבור רעתם כאשר עשית לי בעבור פשעי, כי לבי דוי עד שיהיו כמוני, כאשר פשעו גם הם בך.


קינה שניה: "איכה יעיב באפו"

[עריכה]

(א)

איכה יעיב – יש אומרים יעיב מ"עב" כמו יחשיך, והנכון יגביה עד עב:

הדום – דמות כסא קטן לרגלים:

פירוש הטעמים

איכה יעיב – לא הגביה ה' את ציון רק באפו, כדי להשליכה ממקום גבוה.


(ב)

אל"ף נאות במקום ו"ו, כמו נות כרות רועים (צפניה ב, ו), וכן תתאו לכם (במדבר לד, ז):

פירוש הטעמים

והשפיל המבצרים וחיל מלכה, שהיו דרים במגדל בארמון.


(ג)

ויבער - פועל עומד, ויחסר אף. והנכון שהוא שב אל בחרי אף.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב ג

(ד)

נצב ימינו - בנין נפעל. ויש ימין זכר כמו נאדרי בכח (שמות טו ו).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב ד

(ה)

וירב - בג' נקודות תחת היו"ד מהבנין הכבד הנוסף.
תאניה - התי"ו נוסף מגזרת ואנו ואבלו (ישעיה ג כו).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב ה

(ו)

ויחמוס - חשף, נחמסו עקביך (ירמיהו יג כב).
סֻכּוֹ וסֻכָּתוֹ כמו חֻקּוֹ וחֻקָּתוֹ.
מועדו - כמו באי מועד (לעיל א ד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב ו

(ז)

נאר - הנו"ן שרש, נארת ברית עבדך (תהלים פט מ), כמו עזב או שנא.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב ז

(ח)

נטה קו תהו. ( על פי: ישעיה לד יא).
חל - כמו ותעמוד בחיל (ש"ב כ טו) והוא מקום סביב חומה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב ח

(ט)

אבד ושבר - שב אל השם הכתוב בפסוק הראשון.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב ט

(י)

ראשן - שער ראשן, או כמשמעו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב י

(יא)

חמרמרו - כראשון (לעיל א כ).
בעטף - בחסרון ה"א מבנין נפעל, כמו בהרג הרג (יחזקאל כו טו)

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב יא

(יב)

שי"ן בהשתפך קודם תי"ו התפעל כמו וישתמר (מיכה ו טז).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב יב

(יג)

אעידך - מגזרת עדות.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב יג

(יד)

ותפל - כמו שוא, וכן היאכל תפל (איוב ו ו) שאין לו טעם מדרך ישרה, וכן לא נתן תפלה ( איוב א כב).
משאות - נבואות, וכן משא דמשק (ישעיה יז א).
ומדוחים - שהדיחו מדרך ישרה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב יד

(טו)

כלילת יופי - מגזרת כל.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב טו

(טז)

פצו - פתחו, כמו יפצה פיהו (איוב לה טז).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב טז

(יז)

בצע - כלה, וכן וידיו תבצענה (זכריה ד ט).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב יז

(יח)

פוגת - דבק, והטעם פוגת עין מגזרת ויפג לבו (בראשית מה כו).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב יח

(יט)

רני - הרמת קול בשיר או בנהי וכן ויעבר הרנה (מ"א כב לו) הכרוז.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב יט

(כ)

טפוחים - מגזרת טפח, כמנהג הנשים עם ילדיהם הקטנים שיישנו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב כ

(כא)

שכבו - מטעם ושכבתי עם אבותי (בראשית מז ל).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב כא

(כב)

מגורי - מגזרת גורו לכם מפני חרב (איוב יט כט). ויש אומרים שהטעם אנשי מגורי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ב כב

קינה שלישית: "אני הגבר"

[עריכה]

(א)

אני הגבר - אמרו קדמונים ז"ל כי זאת המגלה ירמיה כתבה, אם כן יהיה הוא האומר אני הגבר, או יאמר כל אחד מישראל.
עני - סמוך, ויחסר מקום השבות או הגלות.
ראה תחת ראיתי, וכן ונשאר אני.
עברתו - שב אל אויבי כלם, ויש אומרים שהוא שב אל אף השם, ואיננו נכון בעיני. וזה המקונן אמר כי הצר היה מענה אותו בשבט עברתו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג א

(ב)

ונהג אותי ממקומי במקום חושך.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ב

(ג)

המפרש ו"ו בעברתו על השם יפרש יהפך ידו מכתו, כמו הנה יד ה' הויה במקנך (שמות ט ג) והמכה ביד.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ג

(ד)

בלה בשרי - הבשר והעור שירגישו בלו, והעצמות שלא ירגישו נשברו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ד

(ה)

ויקף ראש - בצרה ותלאות. או יהיה כמו ועמי תלואים (הושע יא ז), ויהיה הראש לשון נקבה, והה"א נעלם כה"א ושערה לא הפך לבן (ויקרא יג ד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ה

(ו)

במחשכים - מחשך בתוך מחשך.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ו

(ז)

נחשתי - כבלים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ז

(ח)

שתם - בשי"ן כסמ"ך, וכן השירו ולא ידעתי (הושע ח ד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ח

(ט)

נתיבותי - הנתיבות הם ידועות.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ט

(י)

דוב - יש אומרים כי מנהג הדוב להכריז על הארי, והוא רחוק.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג י

(יא)

יש אומרים סורר מגזרת סירים, וכן הנני שך את דרכך בסירים (הושע ב ח). והישר בעיני שהוא פעל עבר מגזרת כפרה סוררה (שם ד טו)

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג יא

(יב)

כמטרא - אל"ף במקום ה"א הנקבה, והוא מגזרת נוטר.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג יב

(יג)

אשפתו - דימה האשפה לבטן ההרה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג יג

(יד)

לכל עמי - עד שהיו עמי שוחקים ממני. או לכל העם שהיה תחת ידי, כמו את עמלק ואת עמו (שמות יז יג). או היו"ד נוסף. ואין ותפלטני מריבי עמי (שמ"ב כב מד) כמו עמים, כי על שאול רמוז, וכן אמר בראשית השירה ומכף שאול.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג יד

(טו)

בית במרורים נוסף, וכן בדמעות שליש (תהלים פ ו).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג טו

(טז)

ויגרס - כמו וישבר, וכן גרסה נפשי (תהלים קיט כ).
הכפישני - אין לו אח, והטעם גאלני.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג טז

(יז)

ותזנח - כמו ותמאס.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג יז

(יח)

נצחי - עמידתי בנצח שיש לי, כמו ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי (ישעיה סג ג) על הדם שבו יעמד החי נצחו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג יח

(יט)

אבן עזרא על איכה ג יט

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג יט

(כ)

זכור - שם הפועל כמו בזכור בניהם. או לשון בקשה לשם, כאשר תזכור נפשי זאת הרעה תשוח עלי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כ

(כא)

זאת - התוחלת.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כא

(כב)

תמנו - כמשמעו, או הנו"ן תחת חסרון הכפל.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כב

(כג)

חדשים - הם החסדים.
לבקרים - בכל יום, כמו לבקרים אצמית (תהלים קא ח).
רבה - גדלה, או כמשמעו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כג

(כד)

אמרה - לי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כד

(כה)

תדרשנו - באמת.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כה

(כו)

ו"ו ויחיל כמו פ"ה רפה בלשון ישמעאל.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כו

(כז)

עול - מוסר.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כז

(כח)

כי נטל עליו - העול.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כח

(כט)

יתן בעפר פיהו - ישתחוה לעושהו עד בא העפר בפיו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג כט

(ל)

בי"ת בחרפה נוסף, כבי"ת השביעני במרורים (לעיל פסוק טו).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ל

(לא)

יזנח - ימאס.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לא

(לב)

ורחם - כמו ירחם, וכן דרך הלשון והיה ה' לי לאלהים (בראשית כח כא).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לב

(לג)

מלבו - מרצונו.
ויגא - אל"ף תחת ה"א, והוא מהבנין הכבד הנוסף כמו הַיְצֵא אתך (בראשית ח יז).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לג

(לד)

לדכא - אל"ף לדכא שורש.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לד

(לה)

מלת הטה עם משפט כמו עוות.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לה

(לו)

לא ראה בחכמה להיות כן.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לו

(לז)

אבן עזרא על איכה ג לז

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לז

(לח)

אבן עזרא על איכה ג לח

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לח

(לט)

יתאונן - מגזרת און.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג לט

(מ)

נחפשה - מבנין הקל.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מ

(מא)

נשא לבבנו - כטעם וישא משאת (בראשית מג לד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מא

(מב)

אל"ף אנחנו נוסף.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מב

(מג)

סכתה - מפעלי הכפל.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מג

(מד)

אבן עזרא על איכה ג מד

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מד

(מה)

סחי - מגזרת וסחיתי עפרה (יחזקאל כו ד) כטעם טלטול.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מה

(מו)

פצו - פתחו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מו

(מז)

השאת - כמו השואה, יהיה האל"ף ראוי להראות.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מז

(מח)

פלגי מים - נהרים פלגים הם.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מח

(מט)

תדמה - כטעם לא תדמה לכל עינו, והוא רחוק.<br\> ה"א הפוגות כמו תי"ו תרומות.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג מט

(נ)

ישקיף - כאילו יש לשמים חלון שישקיף ממנו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נ

(נא)

יש אומרים עיני עוללה - האחרון, ויפרשו עוללה כעוללות בציר. והישר בעיני מגזרת ועולל למו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נא

(נב)

חנם - שב אל אויבי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נב

(נג)

אבן עזרא על איכה ג נג

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נג

(נד)

צפו - כמו שחו, מגזרת אשר הציף (דברים יא ד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נד

(נה)

תחתיות - מתחתיות התחתיות.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נה

(נו)

לרוחתי - שתעשה לי רוחה, או עת רוחתי ושועתי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נו

(נז)

קרבת - קרוב מצאתיך.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נז

(נח)

אבן עזרא על איכה ג נח

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נח

(נט)

עותתי - העוות שעשו לי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג נט

(ס)

נקמתם - בפרהסיא.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג ס

(סא)

חרפתם - בגלוי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג סא

(סב)

עלי - לרעתי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג סב

(סג)

מנגינתם - כמו נגינתם, והמ"ם נוסף.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג סג

(סד)

גמול – בסמוך ובמוכרת שוה.

פירוש הטעמים

כמעשיהם, ששמוני בבור – עשה להם.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג סד

(סה)

מגנת - יש אומרים שדגשות הנו"ן נוסף, והוא מגזרת מִגֵּן צָרֶיךָ (בראשית יד כ) על משקל אכילה. והנכון בעיני שהוא מן גנון והציל (ישעיה לא ה).<br\> תאלתך - מגזרת אלה והתי"ו נוסף, כמו תאנתה מי ישיבנה (ירמיה ב כד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג סה

(סו)

שמי ה' - הוא כמו שמיך, כמו ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד א).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ג סו

קינה רביעית: איכה יועם זהב"

[עריכה]

(א)

איכה יועם - יש אומרים יועם כמו חשך, תרגום וְהִנֵה כֵהָה הַנֶגַע (ויקרא יג ו) עמיא מכתשא. והישר בעיני כמו לא עממוהו (יחזקאל לא ח), ומשקלו לחם יּודָק (ישעיה כח כח).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד א

(ב)

אל"ף המסלאים תחת ה"א השרש, כי הה"א הנעלם לא ימצא בתוך המלה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ב

(ג)

חלצו - כמו וחלצה נעלו (דברים כה ט). יש לשון זכר ונקבה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ג

(ד)

פורש - כמו פָרֹס לָרָעֵב (ישעיה נח ז), והוא פת לחם פתותה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ד

(ה)

האוכלים שיתעדנו.

תולע - כתולעת שני.

פירוש הטעמים

הם שממו בפרהסיא, כל רואם יישום; חבקו אשפתות, כי הם מושלכים כדומן ואין קובר.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ה

(ו)

חלו - מלשון חיל, ואחרים אמרו כמו עַל רֹאש רְשָעִים יָחוּל (ירמיה כג יט).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ו

(ז)

משלג ומחלב כפול, וכן ספיר כמו פנינים. וכן טעמו מ"ם מפנינים מושך עצמו ואחר עמו, כמ"ם מאל אביך (בראשית מט כה) כאילו נגזרו מספיר. ולבנת (שמות כד י) כמו לבנה, והעד "כמעשה", ובמקום אחר אבן (יחזקאל א כו).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ז

(ח)

משחור - יותר מן השחרות והוא שם.<br\> צפד - כמו דבק, והוא שם לבדו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ח

(ט)

שהם יזבו והם מדוקרים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד ט

(י)

לברות - מגזרת לְהַבְרוֹת את דוד (ש"ב ג לה) והם שני בניינים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד י

(יא)

ויצת אש - דמה האף לאש.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד יא

(יב)

תבל - מקום הישוב.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד יב

(יג)

דם צדיקים - דם כל צדיק וצדיק, וכן בלב חכמים (קהלת ז ד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד יג

(יד)

עורים - כעורים, וכן אש אוכלה הוא (דברים ד כד).<br\> נגאלו - מלה מורכבת מבנין נפעל ובנין שלא נקרא שם פועלו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד יד

(טו)

סורו גוי טמא.<br\> נצו - יש להם נוצה כעוף, וכן נצא תצא (ירמיה מח ט).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד טו

(טז)

פני ה' - זעף, כי בפנים יראה כמו ופניה לא היו לה עוד (ש"א א יח).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד טז

(יז)

בצפיתנו - אין לו משקל.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד יז

(יח)

צדו - כאילו צדו צעדינו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד יח

(יט)

וכן ויאמר דלקונו כמו כי דלקת אחרי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד יט

(כ)

בשחיתותם - כמו בשחתם נתפש (יחזקאל יט ד).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד כ

(כא)

עוץ - שנים הם, והם ארמים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד כא

(כב)

לא יוסיף - שב אל עוונך, ועליו ישוב פקד. או ישוב אל השם הנזכר ברוח אפנו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ד כב

קינה חמישית: "זכר ה' מה היה לנו"

[עריכה]

(א)

זכור - הזכור בלב והמבט בעין. והטעם כל הצרה שעברה עלינו קודם הגלות והחרפה שאנחנו בה.
נחלתנו - שדות וכרמים, מכורה לזרים שהם בארצנו.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה א

(ב)

אבן עזרא על איכה ה ב

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ב

(ג)

יתומים - ועוד היינו עם הגרים עלובים כאילו יתומים היינו ואין אב, ידוע שמנהג משפחת האב לעזור היתומים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ג

(ד)

מימינו - אפילו המים והעצים שאינם ברשות אדם נקנה אותם במחיר רב, כי העיר יושבת במצור מן אויב.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ד

(ה)

על - ואם אנחנו מביאים המים או העצים, על צוארנו נרדפנו, הצר רדפנו ויגענו חנם, כי לא יניח לנו מה שהיינו מביאים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ה

(ו)

מצרים נָתַנּוּ יד - דגשות הנו"ן במלת נתנו תחת נו"ן השרש, כי זאת הנו"ן סימן המדברים. ונתינת היד שבועה וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ (יחזקאל יז יח) והטעם כתקיעת כף כי נשבעו למצרים ואשור ואולי נשׂבע.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ו

(ז)

אבותינו - זאת הרעה הבאה עלינו בעבור עונותינו שהתחברו עם עונות אבותינו והם נמלטו ולא אנחנו, כטעם פוקד עון אבות על בנים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ז

(ח)

עבדים - ועבדינו נותני מס לנו כאדום משלו בנו.
פורק. כמו מציל, כמו ויפרקנו מצרינו (תהלים קלו כד), ושניהם מגזרת מפרק הרים (מ"א יט יא).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ח

(ט)

בנפשנו - בתחלה היו עבדינו מביאים לחמנו ועתה אנחנו בעצמנו. והישר בעיני שטעמו בסכנת נפשנו וכן כי בנפשותם הביאום (דהי"א יא יט).

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה ט

(י)

עורנו - ואם לא נסתכן להביא לחם נמות ברעב.
נכמרו. כמו יבערו ויקדו. ונכמרו כי נכמרו רחמיו (בראשית מג ל)

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה י

(יא)

נשים - לא די לנו צרת הרעב עד שעינו העבדים נשינו. וכל שכיבה באונס והיא כדרכה תקרא ענוי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה יא

(יב)

שרים - אין לנו שרים שיושיעו נשינו כי אפילו הם נתלו בזרועם. ויש אומרים כי בידם שב אל העבדים הנזכרים למעלה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה יב

(יג)

נשאו - בחורים לטחון, ויהיה טחון שם הפועל, כמו נלאיתי נשוא (ישעיה א יד), וכשל כח הנערים בהניע עץ הטחנה. ויש אומרים שהוא כמשמעו, והטעם כי כל מחנה צריכה לטחון ולעצים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה יג

(יד)

זקנים - מנהגם היה לשבת בשערי ירושלים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה יד

(טו)

שבת - על הקרבנות שנכרתו.
ומחולנו - המחוללים והמשוררים.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה טו

(טז)

נפלה - בית המקדש מקום השכינה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה טז

(יז)

על זה היה דוה לבנו והעין חשכה מרוב הבכי.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה יז

(יח)

על הר ציון ששמם - פועל עבר, כמו כאשר אהב (בראשית כז יד).
הלכו בו - המהלכים, כמו ויחנטו אותו (בראשית נ כו). ויהיה הלכו כטעם הליכה מהבנין הכבד והוא פועל עומד. ובעבור שמצאתי עָרוֹם הִלְּכוּ (איוב כד י) הוצרכתי לדקדוק הראשון.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה יח

(יט)

אתה ה' - ידענו כי מלכותך לא תסור, ולדור ודור אתה יושב על כסא המלוכה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה יט

(כ)

למה - בעבור שאתה עומד לנצח למה תשכחנו סלה.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה כ

(כא)

השיבנו - לעיר משכן שמך, ונשוב לעבדך כימי קדם.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה כא

(כב)

כי - השיבנו מהרה, אלא אם מאסתנו בעונינו כבר קצפת עלינו קצף גדול. והישר בעיני להיותו כי אם מאוס מאסתנו בעונינו כבר קצפת עלינו יותר מדאי, והוא ברחמיו ירחם עלינו ועל האומללים, ויעמיד השר מיכאל, להליץ טוב על ישראל, ובא לציון גואל.

פירוש הטעמים: תבנית:אבן עזרא פירוש הטעמים על איכה ה כב