אבן עזרא על איכה א ד
<< | אבן עזרא על איכה • פרק א' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כׇּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃
באי מועד – שהיו באים במועדים. והטוב בעיני שהוא המקדש, ונקרא מועד בעבור היות כל ישראל נועדים שם, וכן: "בקרב מועדיך" (תהלים עד, ג), "שרפו כל מועדי אל בארץ" (שם, ח).
שוממין – נו"ן תמורת מ"ם, וכן: "קח לך חטין" (יחזקאל ד, ט), "לקץ הימין" (דניאל יב, יג). כי הנו"ן והמ"ם משרתים בסוף המלה, סימן רבים ורבות.
נוגות – מבנין נפעל, וכן: "נוגי ממועד" (צפניה ג, יח), שהם מלשון "תוגה" ו"יגון". והתי"ו והנו"ן נוספים.
פירוש הטעמים
שוממין שערים ששם נאספו זקני ישראל הבאים, ויאנחו כהנים כי אין להם בכורים ומעשר, ודאגו הבתולות שהיה מנהגן לחול במחולות בכל חג.