ביאור:משלי כ יח

משלי כ יח: "מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה."

תרגום מצודות: מחשבות הנעשות בעצת יועצים, תכון ותתקיים; ואם תלחם במי, עשה מלחמה בתחבולות ובהתחכמות רב, כי בודאי גם שכנגדך הרבה מחשבות בעצה, ולזה מהצורך להתחכם ביותר.

תרגום ויקיטקסט: שילוב המחשבות הפרטיות שלך בעצה של אדם אחר מוביל למסקנה נכונה ומבוססת יותר; שילוב תחבולות של יועצים רבים עם עשיה שלך מוביל להצלחה במלחמה.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כ יח.

דקויות

ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים, בהתאם למשמעות המילה עצה.

1. בלשון ימינו, עצה היא רעיון מעשי שאדם מקבל מהזולת. לפי זה, המסר בפסוק הוא שכדאי להתייעץ מאחרים, אבל רק אחרי שחושבים על הבעיה באופן עצמאי:

מחשבות בעצה תכון = מחשבותיו של האדם נעשות נכונות (יציבות ומבוססות) כאשר הוא מוסיף להן עצה של אדם אחר: "נכון הדבר שיחשוב האדם במעשהו לפני הפועל, ושיוועץ במחשבתו עם אחרים - ואז תכון מחשבתו ותכשר ותצלח לפועל."

"אמנם, לא יסמוך על העניין בלא הקדמת מחשבות ליבו... כי האדם יטרח לחשוב במחשבה במעשיו יותר מאשר יטרחו אחרים לחקור עליהם. אמנם, יבחן מחשבתו בעצת אחרים, כי השגת שכל האדם קצרה, ואולי ישגה ונעלם ממנו דבר, ומה ששגה יבינו לו, ויחכם עוד לחשוב בעניין ההוא..." (ר' יונה).

הסומך רק על המחשבות האישיות שלו עלול לטעות, כי הוא רואה את המציאות מנקודת-מבט חלקית ולא אובייקטיבית. גם אדם הסומך על יועצים חיצוניים בלבד עלול לטעות, כי היועצים החיצוניים לא מייחסים לעניין את אותה חשיבות שהוא מייחס לו ועלולים לפספס שיקולים חשובים. לכן הטוב ביותר הוא לשלב - לחשוב באופן עצמאי ולהוסיף עצות מאחרים.

2. בלשון המקרא, עצה היא גם רעיון מעשי שהאדם חושב עליו בעצמו: "כל המון המחשבות שיחשוב האדם על צדדי האפשר נקראו מחשבות, והם כזרם מים שוטף, ועת יבחר אחד מבין חלקי האפשר לעשות כפי התכלית נקרא עצה, ואז יש כַּן ובסיס להמחשבות" (מלבי"ם).

לפי זה, המסר בפסוק נמצא בחציו השני: "...ו[בדרך כלל]צריך עצה אחת; אמנם, במלחמה צריך תחבולות, שהוא קישור עצות רבות" (מלבי"ם, וכן מצודות).

תחבולה היא אסטרטגיה, תוכנית פעולה המתייחסת לכל המקרים האפשריים. במלחמה אין להסתפק בעצה אחת של יועץ אחד, כי גם לאויב יש יועצים, אלא דרושים יועצים רבים שיפתחו תגובות לכל הפעולות האפשריות של האויב.

הפסוק מבהיר את ההבדל בין תורת ההחלטות לבין תורת המשחקים:

בתורת ההחלטות ישנו אדם אחד שצריך לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו. לשם כך הוא צריך לחשוב מה התוצאה הטובה ביותר עבורו, לפתור בעיית אופטימיזציה ולקבל עצה - דרך-פעולה שתביא אותו לתוצאה הרצויה.

בתורת המשחקים ישנם כמה אנשים בעלי אינטרסים שונים. לפעמים האינטרסים הם מנוגדים ואז האנשים נמצאים ב"מלחמה". במצב זה דרושה תחבולה (אסטרטגיה) שתתייחס לכל הפעולות האפשריות של האחרים.

הקבלות

1. מסקנה מפסוק זה היא, שצריך להתכונן למלחמה גם באופן טבעי ולא רק בתפילה; וכן ב(משלי כא לא): "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, ולה' הַתְּשׁוּעָה"*.

2. בפסוק הבא נאמר, (משלי כ יט): "גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב"*; מכאן רמז, שאחת התחבולות שיש להשתמש בה בזמן מלחמה היא שמירת סוד - ראו (משלי טו כב): "הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם"*.

3. דרך נוספת לייצב את המחשבות נזכרת ב(משלי טז ג): "גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ, וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" - לספר את המחשבות לה'*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/20-18