כתוב ב (יחזקאל יח כג): "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם ד' ה'?! הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה!": ה' לא רוצה שהרשע ימות אלא שיחזור בתשובה.

לנו קשה לפעמים להבין מדוע, והרי הרשעים גורמים כל-כך הרבה נזק, למה שלא פשוט ימותו וזהו?

הפסוק שלנו, "לווה רשע ולא ישלם", יכול לעזור לנו להבין: אם הלווינו למישהו כסף והוא לא החזיר, אנחנו לא רוצים שימות, כי אם ימות החוב יילך לאיבוד; אנחנו מתפללים שהוא יחיה הרבה שנים כדי שיוכל להחזיר את החוב.

כל רשע הוא, מבחינה מסויימת, לווה שאינו משלם: הוא לווה כוחות וכישרונות מסויימים מה', ומשתמש בהם בניגוד למטרה שלשמה נבראו.

כל עוד הרשע בחיים, יש תקוה שהוא יחזור בתשובה וישתמש בכוחות הללו למטרתם המקורית, וכך "יחזיר את החוב" לה', ולכן ה' אינו רוצה שהרשע ימות אלא שיחיה ויחזור בתשובה.

ראו גם  (משלי יא ז): "בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה, וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה"( פירוט ).