מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן.
מנוקד:
לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן.
עם טעמים:
לֹוֶ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן " - הקב"ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל ממנו
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
לוה - בשעת צרכו.
וצדיק חונן ונותן - כי יחון עליו על דרך: אם רעב שונאך.
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
לוה רשע ולא ישלם ספר ממדות ה
רשע המגונות, כי מה שי
לוה לא ישלם , ואין צריך לומר שלא יתן משלו.
וצדיק חונן ונותן: והצדיק בהפך, כי חונן לבני אדם ונותן להם משלו, ואין צריך לומר כי מה שילוה ישלם .
ופרוש חונן ונותן כמו (איוב יט כא): חנני חנני אתם רעי; אשר חנן אלהים (בראשית לג ה).
וכפל המתן במלות שונות להרבות המתן שנותן פעם אחר פעם כמה ענינים.
או פרוש חונן : מרחם.
ואמר: כי הצדיק יש בו שתי מדות האלה הטובות: הרחמים והנדיבות.
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
חונן " - חומל
"
לוה רשע " - כשלא מצא ידו לגזול לוקח בהלואה ואינו משלם והצדיק המלוה אותו חוננו ונותנו לו במתנה לבל יענש בעבורו
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לוה ", מביא עוד ראיה בהבדל שבין הבוטח להבלתי בוטח, שהבלתי בוטח לא ישליטנו אלהי' ליהנות מעשרו שלא לבד שלא יחון דל כי גם
"
לוה רשע ולא ישלם " כי ירא פן יכלה ממונו,
"
והצדיק " לא לבד שישלם חובותיו כי עוד
"
חונן " בהלואה לאחרים וגם
"
נותן " צדקה בתורת מתנה, וזה מפני.
