מ"ג תהלים לז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לז · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹוֶ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם
  וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן" - הקב"ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל ממנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לוה", מביא עוד ראיה בהבדל שבין הבוטח להבלתי בוטח, שהבלתי בוטח לא ישליטנו אלהי' ליהנות מעשרו שלא לבד שלא יחון דל כי גם "לוה רשע ולא ישלם" כי ירא פן יכלה ממונו, "והצדיק" לא לבד שישלם חובותיו כי עוד "חונן" בהלואה לאחרים וגם "נותן" צדקה בתורת מתנה, וזה מפני.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לוה רשע" - כשלא מצא ידו לגזול לוקח בהלואה ואינו משלם והצדיק המלוה אותו חוננו ונותנו לו במתנה לבל יענש בעבורו

מצודת ציון

"חונן" - חומל

<< · מ"ג תהלים · לז · כא · >>