תהלים עט
קיצור דרך: t2679
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
עט א מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ
טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קׇדְשֶׁ֑ךָ
שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֣͏ִם לְעִיִּֽים׃
ב נָתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ
מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם
בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃
ג שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם ׀ כַּמַּ֗יִם
סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם
וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃
ד הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ
לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃
ה עַד־מָ֣ה יְ֭הֹוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח
תִּֽבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֗֝שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃
ו שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֗
אֶֽל־הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֢ר לֹא־יְדָ֫ע֥וּךָ
וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת
אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ז כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב
וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
ח אַֽל־תִּזְכׇּר־לָ֮נוּ֮ עֲוֺנֹ֢ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים
מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ
כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃
ט עׇזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ
עַֽל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ
וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ
לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃
י לָ֤מָּה ׀ יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֢ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם
יִוָּדַ֣ע בגיים בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ
נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃
יא תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶ֮יךָ֮ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר
כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑
ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
יב וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם
חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃
יג וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶ֮ךָ֮
נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם
לְד֥וֹר וָדֹ֑ר
נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים
ב נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ
ג שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר
ד היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו
ה עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך
ו שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו
ז כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו
ח אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד
ט עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך
י למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים [בגוים] לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך
יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה
יב והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני
יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך
א מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם לְעִיִּים.
ב נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.
ג שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאֵין קוֹבֵר.
ד הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.
ה עַד מָה יְהוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ.
ו שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ.
ז כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.
ח אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד.
ט עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.
י לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בגיים [בַּגּוֹיִם] לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
יא תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה.
יב וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי.
יג וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.
(א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם לְעִיִּים.
(ב) נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.
(ג) שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאֵין קוֹבֵר.
(ד) הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.
(ה) עַד מָה יְהוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ.
(ו) שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ.
(ז) כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.
(ח) אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד.
(ט) עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.
(י) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בגיים [בַּגּוֹיִם] לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
(יא) תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה.
(יב) וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי.
(יג) וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.
א מִזְמוֹר לְאָסָף:
| פסוק ו, הגדה של פסח מאוירת מהמאה ה-14 |
- אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם לְעִיִּים לגלי חרבות.
- ב נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.
- ג שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאֵין קוֹבֵר.
- ד הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.
- ה עַד מָה יְהוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ.
- ו שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ.
- ז כִּי אָכַל כי העמים הרשעים השחיתו אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.
- ח אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ ילכו לפנינו רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד.
- ט עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ בעבור שמך (כפי שמפורט בפסוק הבא), וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.
- י לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם "אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם?" - יִוָּדַע (בגיים) בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
- יא תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר זעקתם של ישראל שנפלו בשבי. כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ כפי כוחך הגדול הוֹתֵר התר ממאסר בְּנֵי תְמוּתָה את מי שאויבינו דנו למיתה.
- יב וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם על כך שביזו אותך אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי.
- יג וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
