"כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו", כי ה' החריב המקדש לכלות חמתו על העצים והאבנים, וא"כ אחר שנוהו השמו למה אכל את יעקב ג"כ, וא"כ עשו בנו יותר ממה שגזרת עלינו:
"אל תזכר", ר"ל שהמוכה עבור חטאיו אין מרחמים עליו אחר שהוא אשם בדבר, לכן אבקש "שיקדמונו רחמיך" טרם תזכור העונות הראשונים, שאם תזכור עונות לא תרחם, ולכן "אל תזכר לנו עונות" רק טרם שתזכור העונות "יקדמונו רחמיך" על "כי דלונו מאד", וגם
ביאור המילות
"יקדמונו", הקדימה היא לפני דבר אחר, ור"ל לפני זכירת העונות:
"עזרנו" מצד שהיית תמיד "אלהי ישענו, על דבר כבוד שמך" כי בזה יתחלל כבוד שמך, אחר שיודעים שתמיד היית מושיע לנו יאמרו מבלתי יכולת, ואז אחר שיקדמונו רחמיך בסבת כבוד שמך ותתעורר עי"כ לעזרנו טרם שתזכור לנו עונות ראשונים, אז "הצילנו וכפר על חטאתינו" שאז תזכור כי חטאנו לפניך, ותכפר עון, וזה ג"כ "למען שמך", שאתה טוב וסלח, שאחר שכבר קדם מדת הרחמים והסכים להושיענו, ראוי שתכפר גם החטאים שהם מעכבים את הישועה:
ביאור המילות
"עזרנו אלהי ישענו". העזר פחות מן הישועה, שהמושיע עושה הכל בעצמו לא כן העוזר, ואחר שתמיד היית מושיע, עכ"פ עזור עתה.
"למה", מפרש מ"ש על דבר כבוד שמך, כי "למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם" ויש בזה חילול ה', אחר שהיית תמיד אלהי ישענו, זאת שנית ראוי "שיודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך", שזה ג"כ נוגע לכבוד שמך:
"והשב", וגם ראוי "שתשיב לשכנינו על מה שחרפו אותך", שזה ג"כ נוגע לכבוד שמך, וראוי "שתשב להם שבעתים", כי כפי ערך המחרף והמתחרף אין די אם תשיב להם כפי חרפתם, כי אין ערך שוה בינך ובינם, וראוי שיקבלו שבעתים, ר"ל פעמים אין מספר:
"ואנחנו", וגם שעי"כ "נודה לך לעולם" ויתקדש שמך, בין ע"י הודאה על הטוב, בין ע"י ההילול שהוא ספור שבחך:
ביאור המילות
"לעולם, לדור ודור". לעולם הוא הזמן התמידי, ולדור ודור הוא הזמן המתחלק לשני דורות (כנ"ל ל"ג י"א), ההודאה על הטובה העברה היא תמידית כל ימי חיינו שהוא מצדנו, וספור התהלה היא לדורות הבאים מדור לדור:
