מלבי"ם על תהלים פ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · פ · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למנצח", מזמור זה יסדוה בני אסף בימי עזרא ונחמיה ששבו מן הגולה ורצו לבנות ההיכל ואויביהם רצו להלחם אתם ולהשבית מלאכתם, והיו אז עניים ומרודים, וידמה שיבתם מבבל נגד שיבתם ממצרים, והמזמור נחלק לג' חלקים,

  • א) מתפלל שיושעו מצריהם החושבים להלחם נגדם,
  • ב) שירחיב גבולם בשלוה ופרנסה,
  • ג) שיקבץ נדחיהם ויעזרם על בנין המקדש, ובכל חלק סיים אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה, ונגד ג' אלה הקדים שלשה תוארים מזמן הקודם:
 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


  • א) "רועה ישראל האזינה", שבזמן העבר היית רועה אותם וממלא כל צרכיהם,
  • ב) "נוהג כצאן יוסף", שנהגתם כצאן בין זאבים ולא פחדו, כמ"ש וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים,
  • ג) "יושב כרובים הופיעה", שאז בנית להם מקדש ושכנת בין בדי הארון על הכרובים וכן הופיעה גם עתה בבנין המקדש:

ביאור המילות

"הופיעה". על הופעת וגילוי השכינה:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לפני", (חלק א') בקש "שיעורר ה' גבורתו" שהראה בימי קדם "לפני אפרים ובנימין ומנשה", ויעזרם נגד צריהם הרוצים להרע להם, וידוע כי מאפרים ומנשה נפלו על חזקיה רבים, כנזכר בכתוב, עד שגלות נ"נ כלל יהודה ובנימין ואפרים ומנשה, ותפס ג' שבטים אלה שהם מבני יוסף, שהם העומדים נגד בני עשו, כמ"ש בית יוסף להבה ובית עשו לקש:

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אלהים השיבנו", שישובו לארצם ולא ינצחום אויביהם:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


(חלק ב'), "עד מתי עשנת בתפלת עמך", שהתפללו ע"ז כמ"ש נחמיה ד' ג' ונתפלל אל אלהינו:

ביאור המילות

"עשנת". מענין חרון אף, כמו אז יעשן אף ה':

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"האכלתם לחם דמעה", מרוב ענים נדמה כאילו אוכלים לחם של הדמעות, לחם צר ומים לחץ, וכמו שנזכר רוב העוני שלהם בנחמיה סי' ה':

ביאור המילות

"שליש". יל"פ כי שלש פעמים הגלם נבוכדנצר, ור"ל שלש פעמים האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות, או שנתקן בימי בלשצר שהיו שלשה מלכים לגלות בבל, או כיון על מצרים ובבל ומדי ג' גליות:

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז-ח) "תשימנו מדון לשכנינו", סנבלט וטוביה כמש"ש סימן ו':

"ואויבינו ילעגו למו", לועגים על שכנינו, שי"ל מדון עם עם שפל וחלוש כמונו, וא"כ "אלהים צבאות השיבנו" לגדולה ועושר שהיינו בו מקדם:

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)



 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גפן", (חלק ג') בקש שיעזרם על בנין המקדש ויוציאם מעול מלכי פרס, ומזכיר יצ"מ שאז לקחת גפן ממצרים וגרשת ז' עמים, ונטעת אותם במקומם בקרן בן שמן:

ביאור המילות

"תסיע, תגרש". ר"ל הסעת וגרשת פעם אחר פעם, לכן בא העתיד:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י-יא) "פנית לפניה", אח"כ פנית גם העמים שסביב א"י למען תוכל הגפן להתפשט, בין בשרשיה מתחת ובין למעלה שתמלא ארץ, עד שהרים כסו צלה והענפים שלה נדמו לארזים היותר חזקים:

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)



ביאור המילות

"כסו". השרשים כסו את ההרים בצלה:

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תשלח", כמ"ש וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, למעלה ע"ב:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג-יד) "למה פרצת גדריה", כמ"ש פרץ גדרו והיה למרמס (ישעיה ה') עד שתחלה "ארוה כל עוברי דרך", שארו ולקטו הפירות, ואח"כ "יכרסמנה חזיר מיער" שבאו מחריבי ארצות נ"נ ושריו וקלקלו את הגפן לגמרי:

ביאור המילות

"וארוה". לקטוה:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)



ביאור המילות

"יכרסמנה". ענין כריתה כמו שדה שקרסמוה נמלים:

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו-טז) "הבט ופקד גפן זאת וכנה", שהגפן היה דרך לסמכו על עץ עב וזה נקרא כנה, ובעת שיתפשט ענפיו בגובה סומכים ומאמצים אותם אל בנין גבוה והוא עולה וגדל למעלה ראש, והעץ שנסמך עליו קורא כנה מלשון מכון וכנין, והבנין קורא "בן", מבקש שיפקד את "הגפן" ואת הכנה והבנין, הגפן הם ישראל, והכנה הוא מלכות ב"ד, והבנין הוא המקדש:

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)



ביאור המילות

"וכנה". כמו מכון וכן. ובן מלשון בנין:

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שרופה ועתה היא שרופה באש וכסוחה", שכסחו את הכנה, ושרפו את הבנין, ואם כן ראוי כי החזיר והזיז שדי "מגערת פניך יאבדו" על שמחבלים את הגפן:

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תהי", ונגד כנת ימינו, יש עתה איש ימינו, שהוא האויב שבא ג"כ בכח ימין ה' שנתן הגבורה בידו להחריב ארצות, ונגד הבנין שאמץ לו לחזק הגפן, יש בן אדם שאמץ לו להחריב ולהשחית, מבקש "תהי מכת ידך על איש ימינך", כאילו יד ה' השמאלית תכה את האיש שחזק בידו הימנית:

ביאור המילות

"ידך". מכת ידך:

 

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יט-כ) "ולא נסוג ממך", ואנחנו לא נסוג מאמונתך, רק "תחיינו" בכל משך זמן הצרות האלה למען "בשמך נקרא", ונאמר "ה' צבאות השיבנו", ויען התפלל עתה על בנין המקדש הזכיר שם הויה שאין מזכירים אותו רק במקדש: