קטגוריה:שופטים ו יד

<< | ספר שופטים • פרק ו' • פסוק י"ד | >>

ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך.

וַיִּפֶן אֵלָיו יְהֹוָה וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ.

וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּ֤פֶן וַ - ו' החיבור
יִּ֤פֶן - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6437
מורפ': HC/Vqw3ms אֵלָיו֙ אֵלָי - מילת יחס
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3ms יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp וַיֹּ֗אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֗אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms לֵ֚ךְ לֵ֚ךְ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3212
מורפ': HVqv2ms בְּכֹחֲךָ֣ בְּ - מילת יחס
כֹחֲ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֣ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/3581 b
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms זֶ֔ה זֶ֔ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2088
מורפ': HPdxms וְהוֹשַׁעְתָּ֥ וְ - ו' החיבור
הוֹשַׁעְתָּ֥ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3467
מורפ': HC/Vhq2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp מִכַּ֣ף מִ - מילת יחס
כַּ֣ף - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/3709
מורפ': HR/Ncfsc מִדְיָ֑ן מִדְיָ֑ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4080
מורפ': HNp הֲלֹ֖א הֲ - מילית, ה' השאלה
לֹ֖א - מילית, שלילה

צורת יסוד: i/3808
מורפ': HTi/Tn שְׁלַחְתִּֽיךָ שְׁלַחְתִּֽי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7971
מורפ': HVqp1cs/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיִּ֤פֶן מהפך (משרת, דרגא 5) אֵלָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיֹּ֗אמֶר רביעי (משנה, דרגא 3)

לֵ֚ךְ יתיב (משנה, דרגא 3)

בְּכֹחֲךָ֣ מונח (משרת, דרגא 5) זֶ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְהוֹשַׁעְתָּ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

מִכַּ֣ף מונח (משרת, דרגא 5) מִדְיָ֑ן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הֲלֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)

שְׁלַחְתִּֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּפֶן אֵלָיו יְהוָה המלאך, שהוא שליחו של ה' וַיֹּאמֶר: "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה שנראה מועט בעיניך וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן, הֲלֹא הנה שְׁלַחְתִּיךָ".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות