רש"י על מלכים א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רש"י על מלכים א · א · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יחם לו" - אמרו רבותינו (ברכות סב ב) כל המבזה בגדים אינו נהנה מהם לסוף לפי שקרע את כנף המעיל לשאול ומדרש אגדה אמר רב שמואל בר נחמני כשראה דוד את המלאך עומד בירושלים וחרבו בידו נצטנן דמו מיראתו (ראה פרקי דרבי אליעזר פרק מג)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בתולה" - בתוליה מחממין את בשרה

"סוכנת" - מחממת וכן (קוהלת י ט) ובוקע עצים יסכן בם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ידעה" - שהבתולה יפה לחמם מן הבעולה ורבותינו אמרו (סנהדרין כב א) משום לא ירבה לו נשים (דברים יז יז) וכבר היו לו שמונה עשר (רש"י שם)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתנשא" - מתפאר

"וחמשים איש" - נטולי טחול וחקוקי כפות רגלים (שם כא ב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא עצבו" - לא הכעיסו למדך שהמונע תוכחה מבנו מביאו לידי מיתה

"וגם הוא טוב תואר" - כאבשלום שנאמר (שמואל ב יד כה) וכאבשלום לא היה איש יפה היא גרמה להם שנתגאו

"ואותו ילדה" - אמו

"אחרי אבשלום" - כלומר גדלתו אחר תרבות שגדלה אמו של אבשלום

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עם יואב בן צרויה" - לפי שהיה יודע שבלבו של דוד עליו על שהרג את אבנר ועמשא ואבשלום וסופו שיצוה את בנו המולך תחתיו עליו לפיכך היה רוצה שימלוך זה על ידו ויאהבנו

"ועם אביתר הכהן" - שנסתלק מן הכהונה משברח דוד מירושלים מפני אבשלום ששאל באורים ותומים ולא עלתה לו שנאמר (שמואל ב טו כד) ויעל אביתר והיה מבני בניו של עלי וידע שלא ישמש בימי שלמה שהרי נאמר לעלי (שמואל א ב לה) והקימותי לי כהן נאמן והתהלך לפני משיחי והיה חפץ שיעמוד זה על ידו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתן הנביא" - שנבא לדוד ששלמה ימלוך כמו שנאמר בדברי הימים (א כב ט) ושלמה יהיה שמו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומריא" - שור של פטם

"אבן הזוחלת" - אבן גדולה שהיו הבחורים מנסין בה את כחם להזיזה ולגררה לשון מים זוחלין (דברים לב כד) זוחלי עפר ויונתן תרגם אבן סכותא שעומדין עליה וצופין למרחוק

"עין רוגל" - תירגם יונתן עין קצרא הוא כובס שמתקן בגדי צמר ברגליו על ידי בעיטה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת שלמה אחיו לא קרא" - שיודע היה שהתנבא עליו הנביא למלוך

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומלטי את נפשך" - מן המחלוקת לאחר מות המלך שירצה בנך למלוך כמה שהבטיחו הקדוש ברוך הוא

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חטאים" - חסרים ומנועין מן הגדולה כמו (שופטים כ טז) אל השערה ולא יחטיא

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתה אמרת" - בתמיה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירד היום" - שהעיר היתה גבוהה ואבן הזוחלת למטה בגיא

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על הפרדה אשר לי" - הוא סימן לו שימלוך ותחלת הגדולה שאין הדיוט רוכב על סוסו של מלך

"אל גיחון" - הוא מעיין השילוח מכאן שאין מושחין את המלכים אלא על המעיין סימן שתמשך מלכותו

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשח אותו" - נותן לו שמן בין ריסי עיניו כמין נזר כזה

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמן" - שיחיה שלמה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מכסא אדוני המלך" - מכאן שאין אדם מתקנא בבנו

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והכרתי והפלתי" - תרגם יונתן וקשתיא וקלעיא ורבותינו אמרו (ברכות ד א) אורים ותומים

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את קרן השמן" - משמן המשחה שעשה משה

"מן האהל" - שהארון נתון בעיר דוד וצלוחית של שמן המשחה לפני הארון (כמו שאנו שונין בסדר יומא נב ב)

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחלילים" - פלאוט"י בלע"ז

"ותבקע הארץ" - דברו הנביאים בלשון הבאי כלשון בני אדם

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבל אדונינו" - כלומר עכשיו אין בשורתי טובה לך

פסוק נ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בקרנות המזבח" - שהיה בגבעון אמר הרוגי בית דין נקברין בקברי בית דין אמות כאן ואקבר בקברי אבותי (כך דרש רבי תנחומא מסעי יב)