רש"י על מלכים א ב
<< · רש"י על מלכים א · ב · >>
פסוק ה (כל הפסוק)
"את אשר עשה לי" - שהראה הספר ששלח דוד ביד אוריה (במדרש רבי תנחומא שם)
"דמי מלחמה בשלום" - שהיה להם שלום עמו ולא היו נשמרים ממנו
"בחגורתו אשר במתניו" - שחגר חרבו מצומדת על מתניו שלא כדרך החוגרים בצאתו לקראת עמשא ופיה למטה כדי שתפול כמה שנאמר (שמואל ב כ ח) והוא יצא ותפול וכשנפלה ונטלה כסבור עמשא שלא נטלה אלא להגביהה מן הארץ ולא נשמר מהחרב אשר ביד יואב
"ובנעלו אשר ברגליו" - את אבנר הרג בערמה ששאלו גידמת היאך חולצת כמה שנאמר (שם ג כז) ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי לשון של נעלךפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"לדבר לו" - לדבר בשבילו בשביל אדוניהו
"לאם המלך" - אמרו רבותינו (בבא בתרא צא ב) לאמה של מלכות היא רותפסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
"ענתות לך" - משם היה
"כי איש מות אתה" - שמרדת במלכות אבי בהיותך עם אדוניהו להמליכו שלא מדעתו
"כי נשאת את ארון" - בברוח אבי מפני אבשלום
"וכי התענית" - עמו באותה הצרה שנאמר (שמואל ב יז כט) כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדברפסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
"והשמועה באה עד יואב" - שמועת מצות דוד שצוה להורגו וידע ששלמה שונאו
"כי יואב נטה אחרי אדוניה ואחרי אבשלום לא נטה" - סוף דבר אבל בקש לנטות אלא נתיירא שעדיין לחלוחית של דוד קיימת