רמב"ם על מידות ב
ראו גם נוסח המשנה מדות ב רמבם
מדות פרק ב
[עריכה]אמרו שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית, אלא היה הרוחק שיש בין חומת הר הבית ובין חומת העזרה לצד דרום יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד המזרח, והרוחק ממזרח יותר מהצפוני והצפוני יותר מן המערבי, והנני מצייר עכשיו זה.
ואצייר החיל והסורג ועזרת הנשים הנזכרת בכאן בפרק הזה, כדי שתהא צורה אחת ולא נצטרך להרבות צורות, וזו היא צורת זה:
פירוש זה כגון מי שנכנס על שער שושן אינו הולך לצד שער חולדה אלא לצד שער טדי, וכן תקיש לכל הנכנס על שער מהשערים.
ועניין כאילו עברו עליו את הדין - שעברו חוק, ועניינם אין חוששין לדינים אלא פוסקין עליו שחטא ונתחייב אצלם נדוי.
ודברי רבי יוסי אמת:
כשאדם מגיע לפרצה מאותן הפרצות, משתחוה לשם ומודה על כריתות מלכות יון, כמו שזכרנו בשקלים.
והיה אדם עולה מקרקע החיל שתים עשרה מעלות, ואז הולך בקרקע ישרה והיא עזרת הנשים.
ואמר שכל מעלה שהיתה במקדש גבוהה חצי אמה, וגובה חצי אמה גב המעלה, [ושטח המעלה] הוא שלחה. וזו היא צורת זה:
כדי שיתבאר הדבר שנקרא שלחה.
ועוד יתבאר בפרק השלישי, שמעלות האולם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, וכן פתחו של אולם גובהו ארבעים ורוחב עשרים.
ועניין מה שאמר שקופות - שהיה להם משקוף, והוא המשקוף העליון של הפתח, והמשנה משתמשת בזה השם על (הזיזים) [הקל], ועוד תראה במסכת אהלות שקורין אותו תמיד "שקוף" ולא משקוף.
ושתי אבנים מוטות זו על גב זו - כגון זה:
והיה ציר השער מונח במקום (אחד) [א'] ובמקום (אחד) [ב'].
וכבר זכרנו בשלישי מכפורים נס שנעשה בדלתי נקנור.
ופירוש מצהיב - ירוק כעין הזהב. וכבר פירשו בסיפרא מה שאמר רחמנא "שער צהוב"(ויקרא יג, ל) ואמרו "כתבנית הזהב", כמו שנבאר בנגעים:
הלכה זו צריכה ביאור הרבה, ותן לבך לצייר מה שאני אומר לך:
- אחר שאקדים, שפרה אדומה צריך לזרוק מדמה לנוכח ההיכל והוא רואה אותו, שנאמר "והזה אל נוכח פני אהל מועד מדמה"(במדבר יט, ד),
- ומכלל מסכתא זו רבי אליעזר בן יעקב, שאמר בפרק זה שעזרת כהנים היתה גבוהה על עזרת ישראל שתי אמות ומחצה,
- וכשנכנס אדם בשער שושן מהר הבית, הולך בקרקע ישרה עד שיגיע אל החיל,
- אחר כך עולה מן החיל בשתים עשרה מעלות עד שמגיע לעזרת נשים, ותהיה עזרת נשים גבוהה מקרקע הר הבית והחיל כשש אמות, לפי שכבר הקדמנו שכל מעלה שהיתה במקדש גבוה חצי אמה,
- אחר כך הולך עזרת נשים כולה שהיא ישרה, ועולה מסופה לעזרת ישראל בחמש עשרה מעלות כמו שזכר בפרק זה, ולפיכך היתה עזרת ישראל גבוהה מעזרת נשים שבע אמות ומחצה,
- אחר כך עולה מעזרת ישראל אל עזרת הכהנים בדוכן שגבהו אמה, ושלשה מעלות ממעל לדוכן,
- אחר כך הולך על עזרת כהנים כולה, והמזבח, ובין האולם והמזבח, בקרקע ישר אחד,
- אחר כך עולה בשתים עשרה מעלות אל האולם וכמו שיזכור בשלישי ממסכתא זו, והאולם וההיכל בקרקע אחד ישר, ולפיכך יהיה ההיכל למעלה מעזרת כהנים בשש אמות.
- ויעלה בידינו מכל הגבוהים, שקרקע ההיכל למעלה מקרקע הר הבית שבו שער שושן עשרים ושתים אמה, וגובהו של שער שושן עשרים אמה על הרוב כמו שהקדמנו שזה גובה של כל פתח, לפיכך כשהכהן עומד בהר המשחה ומביט משער שושן יגיע ראות עיניו אל המעלה השמינית ממעלות האולם, ואינו רואה את ההיכל מן הפתח בשום פנים, לפי שהמשקוף התחתון למעלה ממשקוף שער שושן העליון שתי אמות לנוכח, ולפיכך צריך שיהא הכותל שלמעלה משער שושן נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו.
ואף על פי שכל מה שאמרנו מבואר למעיין, עוד אני מצייר אותו כדי שיובן במהרה, ועוד נבאר איך היה מקום הנחת ההיכל והעזרה בשפוע ההר, וזו היא הצורה:
ואמרו שהוא נמוך מעשרים אמה דרך משל, כדי שיהא הנראה משער ההיכל יותר משתי אמות, ואם היה גובהו של כותל פחות יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק, וזה עניין מבואר:
וכבר ידעת ש"קיטור" שם עשן, ועניין קטורת שמעלה ממנו העשן לפי שאין לה תקרה.
ומתלעין - רוצה לומר שמסירין העצים שיש בהם, תולעת כמו שאמרו "מסקלין" על הרמת האבנים שהושלכו בדרך.
וממה שאמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה שהיתה משתמשת, ראיה שהוא המגיד כל מה שהקדמנו בסדר הבית וכן באר התלמוד.
ועניין חלקה - שהיתה פרוצה ואין כותל מקיף לה.
וכבר נתבאר בסוף סוכה, שבה היתה הכניסה לשמחה בימי החג, ומיראה שמא יתערבו הנשים בין האנשים הקיפו אותה בשקופין אטומים, ועשו בהם כמין מעלות כדי שיביטו מהן הנשים בשעת כניסת ישראל לשמחת בית השואבה שם, כמו שבאר בסוף סוכה.
אחר כך אמר שמעלות עזרת נשים לא היו ארוכים כשאר המעלות כמו שהוא מפורסם היום מצורת המדרגות, אלא היתה כל מעלה כמו חצי עגולה, עד שתהא כל מעלה חצי גורן כזה:
ולפיכך היתה צורת המעלה כמי שלקח קצת אצטבא ונתן אותה על המעלה עד שמשלים צורת הסולם, וזה אי אפשר לציירו בפשוט אבל יובן בקירוב:
העזרה - מוחלטת, והוא שאמר עליה כאן כל העזרה וכו', הוא מתחילת עזרת ישראל ולמעלה עד עשתי עשר אמה אחורי ההיכל, כמו שיתבאר בסוף מסכתא זו. ומקום זה הוא שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והוא הנקרא "מקדש מוחלט".
וכבר ביארנו פעמים שזה הוא תנא קמא שאומר ששערי העזרה הן שלושה עשר, אבל חכמים אומרים שבעה. ונותן טעם ששלש עשרה השתחויות כנגד שלש עשרה פרצות שהיו בסורג, כמו שהקדמנו בפרק זה:
משנה מידות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב