משנה מידות ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הר הבית -

היה חמש מאות אמה - על חמש מאות אמה,

רובו מן הדרום,

והשני לו מן המזרח,

והשלישי לו מן הצפון,

ומיעוטו מן המערב.

מקום שהיה רוב מידתו - שם היה רוב תשמישו.

(ב) כל הנכנסין להר הבית -

נכנסין דרך ימין,

ומקיפין ויוצאין דרך שמאל,

חוץ ממי שאירעו דבר - שהוא מקיף על השמאל.

"מה לך מקיף לשמאל?" -

"שאני אבל" - "השוכן בבית הזה ינחמך",

"שאני מנודה" - "השוכן בבית הזה יתן בליבם ויקרבוך",

דברי רבי מאיר.

אמר לו רבי יוסי:

עשיתם כאילו עברו עליו את הדין,

אלא - "השוכן בבית הזה יתן בליבך, ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך".

(ג) לפנים ממנו - סורג גבוה עשרה טפחים,

ושלש עשרה פרצות היו בו - שפרצום מלכי יוון,

וחזרו וגדרום - וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחוויות.

לפנים ממנו - החיל גבוה עשר אמות,

ושתים עשרה מעלות היו שם,

רום מעלה - חצי אמה,

ושלחה - חצי אמה.

וכל המעלות שהיו שם -

רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה - חוץ משל אולם.

כל הפתחים שהיו שם -

גובהן עשרים אמה, ורוחבן עשר אמות - חוץ משל אולם.

כל הפתחים שהיו שם -

היו להם דלתות - חוץ משל אולם.

כל השערים שהיו שם -

היו להן שקופות - חוץ משער טדה,

שהיו שם שתי אבנים - מוטות זו על גבי זו.

כל השערים שהיו שם -

נשתנו להיות של זהב - חוץ משערי ניקנור,

מפני שנעשה בהן נס.

ויש אומרין - מפני שנחושתן מצהיב.

(ד) כל הכתלים שהיו שם -

היו גבוהים - חוץ מכותל מזרחי,

שהכוהן השורף את הפרה, עומד בהר המשחה -

ומתכוון ורואה פתחו של היכל - בשעת הזית הדם.

(ה) עזרת הנשים -

היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב מאה ושלשים וחמש.

וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה -

של ארבעים ארבעים אמה,

ולא היו מקורות - וכך הן עתידות להיות,

שנאמר: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר,

והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר,

בארבעת מקצועות החצר, חצרות קטורות" (יחזקאל מו כא-כב),

ואין קטורות - אלא שאינן מקורות.

ומה היו משמשות?

דרומית מזרחית - היא היתה לשכת הנזירים,

ששם הנזירים מבשלין את שלמיהם,

ומגלחין את שיערן - ומשליכין תחת הדוד.

מזרחית צפונית - היא היתה לשכת דיר העצים,

ששם כהנים בעלי מומין - מתלעים בעצים,

שכל עץ שנמצא בו תולעת - פסול מעל גבי המזבח.

צפונית מערבית - היא היתה לשכת המצורעין.

מערבית דרומית -

אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.

אבא שאול אומר: שם היו נותנין יין ושמן - והיא היתה נקראת לשכת בית שמניה.

וחלקה היתה בראשונה,

והקיפוה כצוצטרה,

שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן - כדי שלא יהיו מעורבין.

וחמש עשרה מעלות -

עולות מתוכה לעזרת ישראל - מעזרת הנשים,

כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתילים - שעליהם הלויים עומדין בשיר.

לא היו תרוטות - אלא מוקפות כחצי גורן עגולה.

(ו) ולשכות היו שם -

תחת עזרת ישראל - פתוחות לעזרת הנשים,

ששם הלויים נותנין - כינורות, ונבלים, ומצלתיים, וכל כלי שיר.

עזרת ישראל -

היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב אחת עשרה.

וכן עזרת הכהנים -

היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב אחת עשרה.

וראשי פסיפסין - מבדיל בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

מעלה היתה - וגבוהה אמה,

והדוכן נתון עליה - ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה.

נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל - שתי אמות ומחצה.

כל העזרה -

היתה אורך מאה ושמונים ושבע - על רוחב מאה ושלשים וחמש.

ושלש עשרה השתחוויות היו שם.

אבא יוסי בן חנן אומר: כנגד שלשה עשר שערים.

שערים דרומיים סמוכין למערב -

שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.

ולמה נקרא שמו שער המים?

שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר: בו המים המפכים עתידין להיות יוצאין - מתחת מפתן הבית.

לעומתן בצפון סמוכין למערב -

שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר.

ולמה נקרא שמו שער יכניה?

שבו יצא יכניה בגלותו.

שבמזרח - שער ניקנור,

ושני פשיפשין היו לו - אחד בימינו ואחד בשמאלו.

ושנים במערב - לא היה להם שם.

הדף הראשי של משנה מדות ב

משנה מידות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב