משנה מידות ב רמבם
מראה
(הופנה מהדף משנה מדות ב רמבם)
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) הר הבית -
- היה חמש מאות אמה - על חמש מאות אמה,
- רובו מן הדרום,
- והשני לו מן המזרח,
- והשלישי לו מן הצפון,
- ומיעוטו מן המערב.
- מקום שהיה רוב מידתו - שם היה רוב תשמישו.
(ב) כל הנכנסין להר הבית -
- נכנסין דרך ימין,
- ומקיפין ויוצאין דרך שמאל,
- חוץ ממי שאירעו דבר - שהוא מקיף על השמאל.
- "מה לך מקיף לשמאל?" -
- "שאני אבל" - "השוכן בבית הזה ינחמך",
- "שאני מנודה" - "השוכן בבית הזה יתן בליבם ויקרבוך",
- דברי רבי מאיר.
- אמר לו רבי יוסי:
- עשיתם כאילו עברו עליו את הדין,
- אלא - "השוכן בבית הזה יתן בליבך, ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך".
(ג) לפנים ממנו - סורג גבוה עשרה טפחים,
- ושלש עשרה פרצות היו בו - שפרצום מלכי יוון,
- וחזרו וגדרום - וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחוויות.
- לפנים ממנו - החיל גבוה עשר אמות,
- ושתים עשרה מעלות היו שם,
- רום מעלה - חצי אמה,
- ושלחה - חצי אמה.
- ושתים עשרה מעלות היו שם,
- וכל המעלות שהיו שם -
- רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה - חוץ משל אולם.
- כל הפתחים שהיו שם -
- גובהן עשרים אמה, ורוחבן עשר אמות - חוץ משל אולם.
- כל הפתחים שהיו שם -
- היו להם דלתות - חוץ משל אולם.
- כל השערים שהיו שם -
- היו להן שקופות - חוץ משער טדה,
- שהיו שם שתי אבנים - מוטות זו על גבי זו.
- היו להן שקופות - חוץ משער טדה,
- כל השערים שהיו שם -
- נשתנו להיות של זהב - חוץ משערי ניקנור,
- מפני שנעשה בהן נס.
- ויש אומרין - מפני שנחושתן מצהיב.
- נשתנו להיות של זהב - חוץ משערי ניקנור,
(ד) כל הכתלים שהיו שם -
- היו גבוהים - חוץ מכותל מזרחי,
- שהכוהן השורף את הפרה, עומד בהר המשחה -
- ומתכוון ורואה פתחו של היכל - בשעת הזית הדם.
- היו גבוהים - חוץ מכותל מזרחי,
(ה) עזרת הנשים -
- היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב מאה ושלשים וחמש.
- וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה -
- של ארבעים ארבעים אמה,
- ולא היו מקורות - וכך הן עתידות להיות,
- שנאמר: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר,
- והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר,
- בארבעת מקצועות החצר, חצרות קטורות" (יחזקאל מו כא-כב),
- ואין קטורות - אלא שאינן מקורות.
- ומה היו משמשות?
- דרומית מזרחית - היא היתה לשכת הנזירים,
- ששם הנזירים מבשלין את שלמיהם,
- ומגלחין את שיערן - ומשליכין תחת הדוד.
- מזרחית צפונית - היא היתה לשכת דיר העצים,
- ששם כהנים בעלי מומין - מתלעים בעצים,
- שכל עץ שנמצא בו תולעת - פסול מעל גבי המזבח.
- צפונית מערבית - היא היתה לשכת המצורעין.
- מערבית דרומית -
- אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.
- אבא שאול אומר: שם היו נותנין יין ושמן - והיא היתה נקראת לשכת בית שמניה.
- וחלקה היתה בראשונה,
- והקיפוה כצוצטרה,
- שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן - כדי שלא יהיו מעורבין.
- והקיפוה כצוצטרה,
- וחמש עשרה מעלות -
- עולות מתוכה לעזרת ישראל - מעזרת הנשים,
- כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתילים - שעליהם הלויים עומדין בשיר.
- לא היו תרוטות - אלא מוקפות כחצי גורן עגולה.
(ו) ולשכות היו שם -
- תחת עזרת ישראל - פתוחות לעזרת הנשים,
- ששם הלויים נותנין - כינורות, ונבלים, ומצלתיים, וכל כלי שיר.
- עזרת ישראל -
- היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב אחת עשרה.
- וכן עזרת הכהנים -
- היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב אחת עשרה.
- וראשי פסיפסין - מבדיל בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- מעלה היתה - וגבוהה אמה,
- והדוכן נתון עליה - ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה.
- נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל - שתי אמות ומחצה.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- כל העזרה -
- היתה אורך מאה ושמונים ושבע - על רוחב מאה ושלשים וחמש.
- ושלש עשרה השתחוויות היו שם.
- אבא יוסי בן חנן אומר: כנגד שלשה עשר שערים.
- שערים דרומיים סמוכין למערב -
- שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.
- ולמה נקרא שמו שער המים?
- שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר: בו המים המפכים עתידין להיות יוצאין - מתחת מפתן הבית.
- לעומתן בצפון סמוכין למערב -
- שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר.
- ולמה נקרא שמו שער יכניה?
- שבו יצא יכניה בגלותו.
- שבמזרח - שער ניקנור,
- ושני פשיפשין היו לו - אחד בימינו ואחד בשמאלו.
- ושנים במערב - לא היה להם שם.
הדף הראשי של משנה מדות ב
משנה מידות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב