משנה מדות ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הר הבית -

היה חמש מאות אמה - על חמש מאות אמה,
רובו מן הדרום,
והשני לו מן המזרח,
והשלישי לו מן הצפון,
ומיעוטו מן המערב.
מקום שהיה רוב מידתו - שם היה רוב תשמישו.


(ב) כל הנכנסין להר הבית -

נכנסין דרך ימין,
ומקיפין ויוצאין דרך שמאל,
חוץ ממי שאירעו דבר - שהוא מקיף על השמאל.
"מה לך מקיף לשמאל?" -
"שאני אבל" - "השוכן בבית הזה ינחמך",
"שאני מנודה" - "השוכן בבית הזה יתן בליבם ויקרבוך",
דברי רבי מאיר.
אמר לו רבי יוסי:
עשיתם כאילו עברו עליו את הדין,
אלא - "השוכן בבית הזה יתן בליבך, ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך".


(ג) לפנים ממנו - סורג גבוה עשרה טפחים,

ושלש עשרה פרצות היו בו - שפרצום מלכי יוון,
וחזרו וגדרום - וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחוויות.
לפנים ממנו - החיל גבוה עשר אמות,
ושתים עשרה מעלות היו שם,
רום מעלה - חצי אמה,
ושלחה - חצי אמה.
וכל המעלות שהיו שם -
רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה - חוץ משל אולם.
כל הפתחים שהיו שם -
גובהן עשרים אמה, ורוחבן עשר אמות - חוץ משל אולם.
כל הפתחים שהיו שם -
היו להם דלתות - חוץ משל אולם.
כל השערים שהיו שם -
היו להן שקופות - חוץ משער טדה,
שהיו שם שתי אבנים - מוטות זו על גבי זו.
כל השערים שהיו שם -
נשתנו להיות של זהב - חוץ משערי ניקנור,
מפני שנעשה בהן נס.
ויש אומרין - מפני שנחושתן מצהיב.


(ד) כל הכתלים שהיו שם -

היו גבוהים - חוץ מכותל מזרחי,
שהכוהן השורף את הפרה, עומד בהר המשחה -
ומתכוון ורואה פתחו של היכל - בשעת הזית הדם.


(ה) עזרת הנשים -

היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב מאה ושלשים וחמש.
וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה -
של ארבעים ארבעים אמה,
ולא היו מקורות - וכך הן עתידות להיות,
שנאמר: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר,
והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר,
בארבעת מקצועות החצר, חצרות קטורות" (יחזקאל מו כא-כב),
ואין קטורות - אלא שאינן מקורות.
ומה היו משמשות?
דרומית מזרחית - היא היתה לשכת הנזירים,
ששם הנזירים מבשלין את שלמיהם,
ומגלחין את שיערן - ומשליכין תחת הדוד.
מזרחית צפונית - היא היתה לשכת דיר העצים,
ששם כהנים בעלי מומין - מתלעים בעצים,
שכל עץ שנמצא בו תולעת - פסול מעל גבי המזבח.
צפונית מערבית - היא היתה לשכת המצורעין.
מערבית דרומית -
אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.
אבא שאול אומר: שם היו נותנין יין ושמן - והיא היתה נקראת לשכת בית שמניה.
וחלקה היתה בראשונה,
והקיפוה כצוצטרה,
שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן - כדי שלא יהיו מעורבין.
וחמש עשרה מעלות -
עולות מתוכה לעזרת ישראל - מעזרת הנשים,
כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתילים - שעליהם הלויים עומדין בשיר.
לא היו תרוטות - אלא מוקפות כחצי גורן עגולה.


(ו) ולשכות היו שם -

תחת עזרת ישראל - פתוחות לעזרת הנשים,
ששם הלויים נותנין - כינורות, ונבלים, ומצלתיים, וכל כלי שיר.
עזרת ישראל -
היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב אחת עשרה.
וכן עזרת הכהנים -
היתה אורך מאה ושלשים וחמש - על רוחב אחת עשרה.
וראשי פסיפסין - מבדיל בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
מעלה היתה - וגבוהה אמה,
והדוכן נתון עליה - ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה.
נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל - שתי אמות ומחצה.
כל העזרה -
היתה אורך מאה ושמונים ושבע - על רוחב מאה ושלשים וחמש.
ושלש עשרה השתחוויות היו שם.
אבא יוסי בן חנן אומר: כנגד שלשה עשר שערים.
שערים דרומיים סמוכין למערב -
שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.
ולמה נקרא שמו שער המים?
שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: בו המים המפכים עתידין להיות יוצאין - מתחת מפתן הבית.
לעומתן בצפון סמוכין למערב -
שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר.
ולמה נקרא שמו שער יכניה?
שבו יצא יכניה בגלותו.
שבמזרח - שער ניקנור,
ושני פשיפשין היו לו - אחד בימינו ואחד בשמאלו.
ושנים במערב - לא היה להם שם.


הדף הראשי של משנה מדות ב