משנה מדות ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק ב · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ולשכות היו תחת עזרת ישראל, ופתוחות לעזרת הנשים, ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר.

עזרת יז ישראל היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש יח על רוחב אחת עשרה.

וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה.

וראשי פספסין יט מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מעלה היתה שם, וגבוהה אמה, והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה.

נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה.

כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש.

ושלש עשרה השתחויות היו שם.

אבא יוסי בן חנן אומר, כנגד שלשה עשר שערים.

שערים דרומיים סמוכים למערב, שער העליוןכב, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.

ולמה נקרא שמו שער המים, שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.

ולעומתן בצפון סמוכים למערב, שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשיםכג, שער השירכד.

ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה בגלותו.

שבמזרח, שער ניקנור.

ושני פשפשים היו לו, אחד מימינו ואחד משמאלו.

ושנים כה במערב, לא היה להם שם.

נוסח הרמב"ם

ולשכות היו שם תחת עזרת ישראל פתוחות לעזרת הנשים ששם הלויים נותנין כינורות ונבלים ומצלתיים וכל כלי שיר עזרת ישראל הייתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה וכן עזרת הכהנים הייתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה וראשי פסיפסין מבדיל בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים רבי אליעזר בן יעקוב אומר מעלה הייתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה כל העזרה הייתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש ושלש עשרה השתחוויות היו שם אבא יוסי בן חנן אומר כנגד שלשה עשר שערים שערים דרומיים סמוכין למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג רבי אליעזר בן יעקוב אומר בו המים המפכים עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית לעומתן בצפון סמוכין למערב שער יכוניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה נקרא שמו שער יכוניה שבו יצא יכוניה בגלותו שבמזרח שער ניקנור ושני פשיפשין היו לו אחד בימינו ואחד בשמאלו ושנים במערב לא היה להם שם.

פירוש הרמב"ם

העזרה מוחלטת והוא שאמר עליה כאן כל העזרה וכו' הוא מתחלת עזרת ישראל ולמעלה עד עשתי עשר אמה אחורי ההיכל כמו שיתבאר בסוף מסכ' זו ומקום זה הוא שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והוא הנקרא מקדש מוחלט וכבר ביארנו פעמים שזה הוא ת"ק שאומר ששערי העזרה הן י"ג אבל חכמים אומרים שבע ונותנין טעם ששלש עשרה השתחויות כגגד י"ג פרצות שהיו בסורג כמו שהקדמנו בפרק זה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וראשי פספסין - ראשי קורות כ בולטים ויוצאים מן הכותל להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים:

מעלה היתה שם - בעזרת ישראל:

וגבוהה אמה - ואורכה כאורך כל העזרה:

ודוכן - של לוים בנוי עליה ועשוי כמין אצטבא, וגובה הדוכן אמה וחצי:

ובו שלש מעלות של חצי חצי אמה - שעולין בהן לדוכן כא:

כל העזרה - מתחילת עזרת ישראל עד [אחררי] אחת עשרה אמה מקום פנוי שהיה אחורי בית הכפורת:

על רוחב - מצפון לדרום:

שלשה עשר שערים - כדקא חשיב להו ואזיל. והאומר שבעה שערים היו לעזרה נותן טעם לשלשה עשר השתחויות, כנגד שלשה עשר פרצות שפרצו מלכי יון בסורג, כדאמרינן לעיל בפרקין. וכולה מתניתין מפורשת בפרק קמא:

פירוש תוספות יום טוב

עזרת ישראל היתה אורך קל"ה. פי' מצפון לדרום וכל מדה יתירה קרוי אורך. כמ"ש רש"י בספר מלכים ובספר יחזקאל. ומה קדושת ע"י יתירה משל נשים. וכן של כהנים יתירה משל ישראל תנן במ"ח פ"ק דכלים:

[עזרת ישראל. כתב ראבי"ה עזרת ישראל מצאתי נקוד [העי"ן בסגו"ל] וכן נראה דשם דבר הוא לשון עזרה דבפרק תפלת השחר בירושלמי מפרש עזרה שמשם עזרה באה לעולם שנאמר (תהלים כ') ישלח עזרך מקדש וגו']:

פספסין. אפשר שלא היו אלא כשיעור פס יד. לכך נקראת פספסים כאותו ששנינו במסכת נגעים פי"א מ"ז. [ומ"ש הר"ב שהם ראשי קורות בולטות כו' א"כ אין איסור נטיעת עץ בעזרת ישראל והיו הראשי קורות בעזרת ישראל מגיעות עד מקום עזרת כהנים וכההיא דפרק דלעיל מ"ו בבית המוקד. ומסתייע לדברי הראב"ד שהבאתים בפרק אחרון במ"ד בד"ה אבא שאול כו' כפי המובן בתחלת לשונם אבל שם כתבתי שיש סתירה בדבריהם]:

והדוכן. מפורש במ"ב פ"ז דכלים. [ומ"ש הר"ב שעולין בהן לדוכן לברך את העם הרר"ש]:

כל העזרה היתה אורך קפ"ז כו'. מפורש בפרק האחרון:

ושלש עשרה השתחויות היו שם וכו'. הכל נשנה כבר במ"ג פ"ו דשקלים וע"ש:

[שער העליון. כתב הראבי"ה ועליון הוא להר כי היה ההר משופע ויורד. אבל בפ' כיצד מעברין בירושלמי משמע דשער העליון הוא שער המזרח ושנקרא שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל והחיל ועזרת הנשים ומעלה יתירה ע"כ. ואיני יכול לישבו. ויש לפרש שהוא למעלה בקדושה מעזרת נשים וחיל. כדאיתא ריש כלים. והיינו דמסיים ומעלה יתירה. ונראה שהיה מכוון כנגד המזבח עכ"ל. ול"נ דודאי שער העליון דהכא בדרום והא דירושלמי שם מושאל לשער שבמזרח מאותו טעם דמסיק ואינו הך דהכא:

שער הנשים. כתב ראבי"ה ונראה שבשער הנשים היו הנשים יוצאות מן [העזרה שלהם] שהרי לא היו יוצאות בשער המזרח שאחוריהן אל ההיכל. שבצד דרום לא היה שער בע"נ. והיו מקיפות דרך שמאל ויוצאות בזה [השער]. עוד כתב שהנשים היו עומדות שם בשעת סמיכה ושחיטה [ועיין מ"ח פ"ט דמנחות] ואע"ג דאמרינן אשה בעזרה למה לא קשיא מידי עכ"ל:

שער השיר. כתב ראבי"ה דרך שם היו מביאין מן המחילה כלי שיר עכ"ל:

ושנים במערב לא היה להם שם. כתב ראבי"ה האחד משוך כלפי דרום. והשני כלפי צפון [כדי] שלא יהיו כנגד קדש הקדשים כדי שלא יפנו אחוריהן [ביציאה] לקדש. עכ"ל]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על המשנה) עזרת כו'. נקוד העי"ן בסגו"ל. דשם דבר הוא, לשון עזרה. דבפרק תפלת השחר בירושלמי מפרש, עזרה, שמשם עזרה באה לעולם שנאמר ישלח עזרך מקודש:

(יח) (על המשנה) מאה שלשים וחמש. פירוש, מצפון לדרום. וכל מדה יתירה קרוי אורך, כמ"ש רש"י במלכים וביחזקאל. ומה שקדושת עזרת ישראל יתירה מעזרת נשים וכן של כהנים יתירה משל ישראל, תנן במשנה ח' פרק קמא דכלים:

(יט) (על המשנה) פספסין. אפשר שלא היו אלא כשיעור פס יד, לכך נקראו פספסין, כאותו ששנינו במסכת נגעים פרק י"א משנה ז':

(כ) (על הברטנורא) עיין לעיל פרק א' משנה ו':

(כא) (על הברטנורא) לברך את העם. הרר"ש:

(כב) (על המשנה) העליון. ועליון הוא להר, כי היה ההר משופע ויורד. ראבי"ה. ועתוי"ט:

(כג) (על המשנה) הנשים. נראה שבשער הזה היו הנשים יוצאות מן העזרה שלהם, שהרי לא היו יוצאות בשער המזרח שאחוריהן אל ההיכל, שבצד דרום לא היה שער בעזרת נשים, והיו מקיפות דרך שמאל ויוצאות בזה השער. ראבי"ה. ועתוי"ט:

(כד) (על המשנה) השיר. דרך שם היו מביאין מן המחילה כלי שיר. שם:

(כה) (על המשנה) ושנים. והאחד משוך כלפי דרום והשני כלפי צפון, כדי שלא יהיו כנגד קדשי קדשים כדי שלא יפנו אחוריהן ביציאה לקודש. ראבי"ה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ופתוחות לעזרת הנשים:    תחת אותן ט"ו מעלות:

עזרת ישראל היתה:    לפנים מחומתה מט"ו מעלות הללו ארך קל"ה כנגד הרוחב של עזרת הנשים אלא שלגבי עזרת ישראל קרי ליה אורך מתוך שרוחב שלה אינו אלא י"א אמה ומנהג המקרא בכל מקום מדה היתירה קרויה ארך והמועטת קרויה רוחב ואפילו הוא אורך לפי דבר אחר וכן עזרת הכהנים מישראל והלאה קל"ה בארך כלפי דריסת ישראל וי"א ברוחב כלפי המזבח:

וראשי פספסין:    גזירין של עצים מונחין בארץ רושם וסימן בין דריסת ישראל לדריסת הכהנים ועוד רשאין היו ישראל להיות נמשכין אצל כותלי הדרום רחוק מן המזבח ומשתמשין עד לאחורי בית הכפרת כשהן צפופים והכהנים מהלכין בכל מקום אלא שהללו י"א אמה תשמיש לעצמו הר"ר שמעיה ז"ל. והגיה הרי"א ז"ל וראשן פסיפסין מבדילין וכו' ופי' זו הגירסא ראשן של אלו העזרות כלומר התחלה שלהן היתה פספסין פי' עצים דקים שהיו בנוים שם ע"כ וס"א וראשי וכו':

ראב"י אומר וכו':    פ"ק דיומא דף ט"ז ותוס' פ' החליל (סוכה דף נ"ב.) ופי' הר"ר שמעיה ז"ל מעלה היתה שם בין י"א של ישראל לי"א של כהנים ודוכן הכהנים לברך את העם קבוע בה בתחלת עזרה שלהן וכן נאה ברכת כהנים בראש עזרתם ושל לוים בראש עזרתם וישראל ביני ביני ובאותו דוכן עולות עוד שלש מעלות שגבהה של כל אחת חצי [אמה] שהן אמה וחצי מלבד מעלה ראשונה של אמה הרי שתי אמות ומחצה שגבהו הכהנים מישראל ע"כ. וק"ק לע"ד אמאי אצטריך למתני' נמצאת עזרת הכהנים גבוהה וכו':

ושלש עשרה השתחואות:    תוס' פ' שני דייני גזירות (כתובות דף ק"ו:)

ר' אליעזר בן יעקב אומר ובו המים מפכים:    פ' יום הכפורים (יומא דף ע"ח.) וביד פ"א דהלכות בית הבחירה סי' ז' ובפ"ה סי' ד' ובפ' ששי סימן ג' ו' ושם בשקלים פרק ששי מבוארת משנתנו יותר בארך ע"ש. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל ס"א ל"ג ולא היה להם שם:


פירושים נוספים