לדלג לתוכן

רמב"ם הלכות תשובה ג ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"םספר המדעהלכות תשובהפרק שלישי • הלכה ב | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"םמפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

רמב"ם

דפוס

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו, מיד[1] הוא מת ברשעו, שנאמר: "על רוב עונך" (ירמיהו ל, יד, ירמיהו ל, טו, הושע ט, ז).
וכן מדינה שעונותיה מרובין, מיד היא אובדת, שנאמר: "זעקת סדום ועמורה כי רבה" וגו' (בראשית יח, כ).
וכן כל העולם כולו, אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן, מיד הן נשחתין, שנאמר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם" (בראשית ו, ה).

ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות, אלא לפי גודלם.

יש זכות שהיא כנגד כמה עונות, שנאמר: "יען נמצא בו דבר טוב" (מלכים א יד, יג).
ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות, שנאמר: "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה" (קהלת ט, יח).

ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות.

מוגה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.

קישורים חיצוניים

הלכה זו עם נושאי כלים:



העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


רמב"ם

דפוס

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו, מיד[2] הוא מת ברשעו, שנאמר: "על רוב עונך" (ירמיהו ל, יד, ירמיהו ל, טו, הושע ט, ז).
וכן מדינה שעונותיה מרובין, מיד היא אובדת, שנאמר: "זעקת סדום ועמורה כי רבה" וגו' (בראשית יח, כ).
וכן כל העולם כולו, אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן, מיד הן נשחתין, שנאמר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם" (בראשית ו, ה).

ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות, אלא לפי גודלם.

יש זכות שהיא כנגד כמה עונות, שנאמר: "יען נמצא בו דבר טוב" (מלכים א יד, יג).
ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות, שנאמר: "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה" (קהלת ט, יח).

ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות.

מפרשי הרמב"ם

השגת הראב"ד

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו - א"א אמר אברהם - המחבר בעל ההשגות לא כמו שהוא סובר שכשאמרו רשעים נחתמין לאלתר למיתה, שמיד מתים, ואינו כן כי יש רשעים חיים הרבה. אלא נחתמין לאלתר שלא ימלאו ימיהם, שני הדור שנגזרו עליו, ועיקר דבר זה ביבמות [נ'].

  1. ^ הראב"ד אומר שלא הכוונה שהוא מת מיד אלא הכוונה שמיד נגזר עליו שלא ימלאו ימיו.
  2. ^ הראב"ד אומר שלא הכוונה שהוא מת מיד אלא הכוונה שמיד נגזר עליו שלא ימלאו ימיו.