רמב"ם הלכות תמורה ד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר קרבנות · הלכות תמורה · פרק רביעי · הלכה יב | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

כיצד מערימין על הבכור להקדישו למזבח הקדש אחר מקדישו בבטן קודם שיולד שנאמר אשר יבוכר לה' לא יקדיש איש אותו משיבוכר אי אתה מקדישו אבל אתה מקדישו בבטן לפיכך יש לו לומר מה שבמעיה של מבכרת זו אם הוא זכר הרי זו עולה אבל אינו יכול לומר זבחי שלמים שאינו יכול להפקיע אותו מקדושתו כדי ליהנות בו ואם אמר עם יציאת רוב ראשו יהיה עולה הרי זה בכור ואינו עולה:

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.