רמב"ם הלכות שביתת עשור א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"םספר זמניםהלכות שביתת עשורפרק ראשון • הלכה ג | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"םמפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

רמב"ם

דפוס

ומותר לקנב את הירק ביום הכפורים מן המנחה ולמעלה. ומהו הקינוב שיסיר את העלים המעופשות ויקצץ השאר ויתקן אותו לאכילה. וכן מפצעין באגוזין ומפרכין ברמונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש. ויום הכפורים שחל להיות בשבת אסור בקניבת ירק ובפציעת אגוזים ובפריכת רמונים כל היום. וכבר נהגו העם בשנער ובמערב שלא יעשו אחת מכל אלו ביום הצום אלא הרי הוא כשבת לכל דבריו.

מוגה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.

קישורים חיצוניים

הלכה זו עם נושאי כלים: