רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר טהרה · הלכות שאר אבות הטומאות · פרק חמישי | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה


ספר המצוות עשה קה: "המצוה לנהוג על-פי דיני טומאת שכבת זרע"

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

שכבת זרע מאבות הטומאה מטמאה אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינה מטמאה במשא ואין המתטמא בה מטמא בגדים בשעת מגעו. ואחד הנוגע בה ואחד הרואה אותה בבשרו שניהם ראשון לטומאה דין תורה. וכמה שיעורה לנוגע בכעדשה ולרואה בכל שהוא. ואין הרואה טמא עד שתצא ממנו ויחתום ממנו פי אמה שנאמר אשר תצא ממנו שכבת זרע. לפיכך אפילו ראה בקיסם הואיל והגיעה לפי אמה נטמא. ואחד הרואה מחמת בשרו או הרואה באונס טמא:

הלכה ב[עריכה]

אין שכבת זרע של קטן מטמאה עד שיהיה בן ט' שנים ויום אחד:

הלכה ג[עריכה]

שכבת זרע אדומה טהורה עד שתהיה לבנה ונמשכת:

הלכה ד[עריכה]

וכל שכבת זרע שאין גופו של אדם מרגיש בה אינה מטמאה לפיכך אם ראה בלא קישוי ובלא תאוה אינה מטמאה משום שכבת זרע. נעקרה בהרגשה אף על פי שיצתה שלא בהרגשה טמא:

הלכה ה[עריכה]

המהרהר בלילה וראה ששימש מטה בחלום ועמד ומצא בשרו חם אע"פ שלא מצא שכבת זרע ה"ז טמא כיון שהרגיש ששימש בחלום כבר ראה בהרגשה ולפיכך מצא בשרו חם והיתה מעט ונתקנחה בבשרו או בכליו ולפיכך לא מצא לחלוחית. הרהר ולא מצא בשרו חם או שמצא בשרו חם ולא הרהר טהור:

הלכה ו[עריכה]

המטיל מים וראה מים חלוקין או עכורים בתחילה טהור ראה אותם באמצע או בסוף ה"ז טמא. היו המים שהטיל כולם מתחילה ועד סוף חלוקין או עכורים הרי זה טהור. היו לבנים ונמשכין טמא. והמטיל טיפים עבות מתוך האמה טהור:

הלכה ז[עריכה]

בעל קרי שטבל ולא הטיל מים קודם שיטבול כשיטיל מים טמא מפני צחצוחי שכבת זרע שאינן יוצאין אלא כשיטיל מים. במה דברים אמורים בחולה או בזקן אבל ילד בריא טהור מפני שהוא יורה שכבת זרע בחזקה כחץ והיא כולה ננתקת מן האמה. עד כמה הוא ילד כל זמן שהוא עומד על רגלו אחת ונועל או חולץ מנעלו ואם אינו יכול לעשות כן מפני חוליו הרי זה חולה לענין זה:

הלכה ח[עריכה]

וכל אשה ששמשה מטתה וירדה וטבלה קודם שתקנח עצמה יפה יפה הרי היא בטומאתה:

הלכה ט[עריכה]

אחד האיש ואחד האשה ששמשו מטתן שניהן טמאים ושניהן ראשון לטומאה דין תורה ואין האשה טמאה משום נוגעת בשכבת זרע שנגיעת בית הסתרים אינה נגיעה אלא המשמשת הרי היא כרואה קרי והוא שתהיה בת שלש שנים ויום אחד שנאמר ואשה אשר ישכב איש אותה. היתה קטנה מבת שלש שנים אינה מתטמאה בשכיבה אבל מתטמאה בנגיעת שכבת זרע אם נגע בבשרה מבחוץ. לפיכך הבועל גדולה שלא כדרכה טהורה שלא טימא אותה הכתוב בטומאת בית הסתרים אלא כדרכה:

הלכה י[עריכה]

הבועל את האשה ולא הוציא שכבת זרע טהור אף על פי שהערה וכן האשה טהורה עד שיוציא האיש:

הלכה יא[עריכה]

האשה שפלטה שכבת זרע אם פלטה אותה בתוך שלש עונות הרי היא טמאה כרואה קרי לפיכך סותרת יום אחד אם היתה זבה כאיש שראה קרי ומטמאה בכל שהוא אע"פ שלא יצאת לחוץ אלא נעקרה והגיעה לבין השיניים נטמאה שהרי שכבת זרע כדמה מה דמה מטמא בפנים אף שכבת זרע שתפלוט תטמא אותה בפנים:

הלכה יב[עריכה]

שכבת זרע עצמה שנפלטה בתוך השלש עונות מטמאה אחרים שנגעו בה כדרך שטימאה האשה שפלטה אותה ואם פלטה אחר שלש עונות הרי האשה טהורה וכן שכבת זרע שנפלטה טהורה שכבר נפסדה צורתה:

הלכה יג[עריכה]

וכמה היא עונה יום או לילה ואין העונה שנבעלה בה מן המניין. כיצד נבעלה בליל השבת שלש עונות שלה יום השבת וליל אחד בשבת ואחד בשבת אם פלטה בתוך זמן זה טמאה פלטה מליל שני והלאה טהורה והאיש שפירשה ממנו שכבת זרע אפילו לאחר כמה עונות הרי זו טמאה כל זמן שהיא לחה והפורש ממנו טמא:

הלכה יד[עריכה]

שכבת זרע אינה מטמאה אלא כשהיא לחה יבשה כחרס טהורה ואם יכולה לשרות מעת לעת בפושרין ולחזור לכמות שהיתה הרי זו טמאה:

הלכה טו[עריכה]

כבר ביארנו בפרק זה שהרואה קרי והאשה ששכב איש אותה שכבת זרע והנוגע בשכבת זרע טמאים מן התורה וכן האשה שפלטה בתוך שלש עונות הרי היא טמאה מן התורה כרואה קרי אבל שאר האמורין בפרק זה שהן טמאים כגון מהרהר ומטיל מים אינן טמאין אלא מדבריהם ולא גזרו עליהם טומאה אלא לתרומה אבל לחולין טהורין:

הלכה טז[עריכה]

נכרית שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך השלש עונות וכן הבהמה שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך זמן זה הרי אותה הנפלטת טמאה פלטתו לאחר זמן זה הרי היא ספק נסרחה או עדיין לא נסרחה:

הלכה יז[עריכה]

כבר ביארנו בהלכות מטמאי משכב ומושב ששכבת זרעו של עכו"ם טהור מכלום לפיכך בת ישראל שפלטה שכבת זרע של עכו"ם אפילו בתוך שלש עונות טהורה:

הלכה יח[עריכה]

עכו"ם שהרגיש ונתגייר וירד וטבל ויצא ממנו שכבת זרע שהרגיש בה אחר שטבל ה"ז ספק טמא:

הלכה יט[עריכה]

גדולה ששכב אותה קטן פחות מבן תשע או עכו"ם או בהמה הרי זו טהורה שנאמר ואשה אשר ישכב איש אותה עד שיהיה השוכב איש ומישראל כמו שביארנו:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.