רמב"ם הלכות פרה אדומה ב
דפוס
[עריכה]מעלות יתירות עשו בטהרת פרה אדומה והרחקות גדולות הרחיקו מטומאת המת בכל מעשיה מפני שהיא כשירה בטבולי יום חשו שמא יבאו לזלזל בה ומפני זה כשמפרישין הכהן השורף אותה מפרישין אותו ללשכה מוכנת בעזרה ובין אבן היתה נקראת מפני שכל כליה כלי אבנים שאין מקבלין טומאה ובכלי האבן היה משתמש כל שבעת ימי ההפרשה ולא היו נוגעין בו אחיו הכהנים כדי להרבות בטהרתו:
שבעת ימים קודם שריפת הפרה מפרישין כהן השורף אותה מביתו כשם שמפרישין כ"ג לעבודת יוה"כ ודבר זה קבלה ממשה רבינו וכן מפרישין אותו מאשתו שמא תמצא נדה ויהיה טמא שבעת ימים:
הלשכה שהיה יושב בה כל ז' צפונית מזרחית היתה כדי להזכירו שהיא כחטאת הנשחטת בצפון אע"פ שהיא נשחטת בחוץ:
כל יום ויום משבעת ימי ההפרשה מזין עליו מי חטאת שמא נטמא למת והוא לא ידע חוץ מיום רביעי להפרשה שא"צ הזאה לפי שא"א שלא יהיה לא שלישי לטומאתו ולא שביעי שאין הזאה בשביעי עולה משום הזאת שביעי עד שיזה בשלישי מלפניה ומן הדין היה שא"צ הזאה אלא בשלישי ושביעי להפרשה בלבד וזה שמזין יום אחר יום מעלה יתירה עשו בפרה:
ברביעי בשבת היו מפרישין אותו כדי שיחול רביעי שלו להיות בשבת שההזייה אינה דוחה שבת והרביעי א"צ הזייה:
בכל יום ויום מימי ההפרשה שמזין עליו בהם מזין מאפר פרה מן הפרות שנשרפו כבר ואם לא היה שם אלא אפר פרה אחת בלבד מזין ממנו עליו כל הששה:
כשמזין עליו בימי ההפרשה אין מזה עליו אלא אדם שלא נטמא במת מעולם שהמזה צריך שיהיה טהור וא"ת יזה עליו איש שנטמא והוזה עליו שמא זה שהזה עליו לא היה טהור מטומאת מת וכן הכלים שממלאין בהן ומקדשין להזות על הכהן השורף כולם כלי אבנים היו שאין מקבלין טומאה וכל אלו הדברים מעלות יתירות הן שעשו בה וכיצד ימצא איש שלא נטמא במת מעולם חצירות היו בירושלים בנויות על גבי הסלע ותחתיהן חלול מפני קבר התהום ומביאין היו נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם את בניהם וכשירצו להזות על הכהן השורף מביאין שוורים מפני שכרסיהן נפוחות ומניחים על גביהן דלתות ויושבין התינוקות על גבי הדלתות כדי שיהיה האהל מבדיל בינם לבין הארץ מפני קבר התהום וכוסות של אבן בידם והולכין לשילוח הגיעו לשילוח יורדין שם וממלאין שאין לחוש שם מפני קבר התהום שאין דרך בני אדם לקבור בנהרות ועולין ויושבין על גבי הדלתות והולכין עד שמגיעין להר הבית הגיעו להר הבית יורדין ומהלכין על רגליהן מפני שכל הר הבית והעזרות תחתיהן היה חלול מפני קבר התהום ומהלכין עד פתח העזרה ובפתח העזרה היה קלל של אפר נוטלין האפר ונותנין במים שבכוסות ומזין על הכהן השורף ומטבילין היו התינוקות שממלאין ומקדשין ומזין על השורף אף על פי שהן טהורין מטומאת המת שמא נטמאו בטומאה אחרת:
תינוק שטבל למלאות ולהזות לא ימלא בכליו תינוק אחר אע"פ שטבל ותינוק שטבל להזות על כהן זה אינו מזה על כהן אחר עד שיטבול לשם מעשה זה הכהן וכן כלים שטהרום לחטאת זו ובני אדם שטהרום לחטאת זו לא יתעסק בהם בפרה אחרת עד שיטבלו לשמה וכל הדברים האלו מעלות יתירות בפרה:
הגהה
[עריכה]לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.