רמב"ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים יב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר המדע · הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים · פרק שנים עשר · הלכה א | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם.

וחייב על כל פאה ופאה. לפיכך המגלח שני צדעיו, אפילו בבת אחת והתראה אחת, לוקה שתים.

אחד המגלח הפאות בלבד ומניח שיער כל הראש, ואחד המגלח כל הראש כאחד, לוקה, הואיל וגילח הפאות. בד"א באיש המגלח, אבל איש המתגלח אינו לוקה אא"כ סייע למגלח. והמגלח את הקטן לוקה.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

השגת הראב"ד[עריכה]

אבל איש המתגלח אינו לוקה אא"כ סחחע למגלח - א"א אמר אברהם - המחבר בעל ההשגות אע"פ שאינו לוקה כיון שמדעתו עשה עובר בלאו.