רמב"ם הלכות נדרים ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"םספר הפלאההלכות נדריםפרק שביעי • הלכה ז | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"םמפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

רמב"ם

דפוס

מי שאסר הניית אומה מן האומות על עצמו הרי זה מותר ליקח מהן ביותר ולמכור להן בפחות אסר הנייתו עליהם אם שומעין לו שיקח מהן בפחות וימכור ביותר מותר ואין גוזרין כאן שלא ימכור גזירה שמא יקח שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שנגזור עליו [אלא] מאומה כולה שאם אי אפשר לו לישא וליתן עם זה ישא ויתן עם אחר לפיכך אם אסר הנייתן עליו הרי זה משאילן ומלוה אותן אבל לא ישאל מהם ולא ילוה מהן.

מוגה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.

קישורים חיצוניים

הלכה זו עם נושאי כלים: